בית הכנסת הקונסרבטיבי בלוס אנג'לס, "המקום" (לשעבר "טמפל עלייה"), השכיר מתחם לפעילות של קבוצה מוסלמית לרגל חודש הרמדאן – וכדי לגרום להם "להרגיש בנוח", כוסו כל כרזות החטופים שנלקחו בשבי חמאס, התלויות על קירות המתחם.
תמונות המתעדות את הכרזות המכוסות ביריעות הופצו בקהילה וגרמו לזעם רב, מה שהוביל לדיון חירום שכינסה אמש (יום ג') ההנהלה, בעקבות איום של מאות חברים בפרישה. בתום הדיון, הנהלת בית הכנסת חזרה בה וביטלה את ההתקשרות עם החברה האסלאמית של ווסט ואלי (ISWV), לאחר שהתברר גם כי אחד הדוברים באירוע השווה את פעולות ישראל בעזה אחרי 7 באוקטובר לגרמניה הנאצית.
"העובדה שהם הרגישו צורך לטשטש כרזות של בני ערובה, כדי לגרום למחבלים ולתומכיהם להרגיש יותר מה? נוח? זה אומר הכול. רוצים להתכופף בפני אלו ששונאים אותנו, במקום לעמוד בקול רם וגאה בתמיכה ובהגנה על ישראל", אמרה ל-ynet חברת קהילה זועמת.
חברה אחרת אמרה כי ההנהלה "לגמרי דפקה את עצמה הפעם. מה קורה לאנשינו? לאן הגענו שאנחנו צריכים להחביא את תמונות החטופים כדי לכבד את הקהילה האסלאמית", תהתה.
אמש, כאמור, כינסה ההנהלה דיון חירום בעקבות חששות חברי הקהילה. לפני הכינוס הפיצה הנהלת בית הכנסת מכתב, שתוכנו הגיע ל-ynet, ובו התנצלות על כיסוי כרזות החטופים. "חברי הקהילה היקרים, 48 השעות האחרונות היו זמן של הרהורים ודאגה עבור כולנו. בשם הרבנים, הנשיאים המשותפים והמנכ"ל אנחנו רוצים להביע את התנצלותנו הכנה על האתגרים האחרונים ואי ההבנות שנוצרו אצלנו בעקבות אינטראקציות עם החברה האסלאמית של ווסט ואלי (ISWV). אנחנו מכירים בכך שנפל פגם משמעותי בקבלת ההחלטות שלנו ובאופן התקשורת שמוביל לאובדן האמון בקהילתנו היקרה", נכתב.
בהמשך, הודו בהנהלת בית הכנסת בהחלטה לכסות את תמונות החטופים. "ההחלטה התקבלה במסגרת שיפוט מוטעה", נכתב. "ביטלנו את ההחלטה הזו ב-16:00 בצהריים ביום ראשון, אך לא הצלחנו להסיר את הכיסוי באופן מיידי. הטעות הייתה שלנו, ועל כך אנו מצטערים מאוד. אנחנו גם מבינים את הפגם בתקשורת יעילה לגבי התוכניות שלנו להשכיר חלק מהמתקן שלנו לתפילת ערב רמדאן. ההחלטה התקבלה ללא הודעה מספקת או התייעצות. לא הצלחנו לתקשר עם הדירקטוריון שלנו – מנהלים, מנהלי בתי ספר, מורים וצוות – בצורה מספקת, והשארנו אותם עם מידע חסר. על כך אנו גם מתנצלים מכל הלב".
במכתב התייחסה הנהלת בית הכנסת לחששות חברי הקהילה לגבי ביטחונם האישי. במכתב נכתב כי נשכרה חברת אבטחה וכי ביטחון הקהילה נמצא בעדיפות עליונה. "אנחנו מכירים בכך שפעולות אלה שחקו את האמון שלכם בנו. אנחנו מחויבים ללמוד מהטעויות ולהחזיר את הביטחון שלכם בנו", חתמו חברי ההנהלה.
אחד הנואמים אמר: "לישראל אין זכות להגן על עצמה"
במכתב נוסף ההנהלה כתבה כי "הובא לידיעתנו כי אחד מהדוברים בערב, חוסאם עילוש, התבטא נגד ישראל ופעולותיה החוקיות להגן על אנשיה. לפיכך, קיבלנו את ההחלטה לסיים לאלתר את הסכם השכירות שלנו עם החברה האסלאמית של ווסט ואלי".
עילוש הוא המנהיג הוותיק של שלוחת לוס אנג'לס במועצה ליחסים בין ארצות הברית לאסלאם (CAIR), אחד הארגונים הערביים האמריקניים הגדולים ביותר בארה"ב. באירוע בסוף שנה שעברה אמר לנוכחים כי "לישראל ככובשת אין את הזכות להגן על עצמה מפני הנכבש. זה לא דבר רטורי, אלא מבחינה משפטית, לפי החוק הבינלאומי. לאף כובש אין זכות להגן על עצמו מפני הנכבש".
הוא נתן כדוגמה את גרמניה הנאצית: "תארו לעצמכם שאנחנו אומרים לנאצים – 'יש לכם הזכות להגן על עצמכם מפני התנגדות צרפתית, או התנגדות פולנית, או התנגדות יהודית בגטו ורשה'. אנשים היו צוחקים עליכם אם הייתם אומרים את זה".
הוא גם השווה בין פעולות ישראל בעזה לפלישה של רוסיה לאוקראינה: "תארו לעצמכם אם אמרתם שלרוסיה יש את הזכות להגן על עצמה מפני ההתנגדות האוקראינית – אבל אתם לא תאמרו זאת. כל עוד אתה כובש, אין לך את הזכות להתנגד או להגן על עצמך. נחשו למי יש זכות להגן על עצמו? לפלסטינים".
בהנהלת בית הכנסת טענו כי לא ידעו על הזמנתו של עילוש לאירוע במתחם, ובמכתב לחברים ניסו להסביר את התנהלותם: "שמענו מרבים מכם על ההחלטה שהתקבלה לאחרונה להשכיר את בית הכנסת שלנו לחברה האסלאמית של ווסט ואלי. חלקכם מאוד תמכו בהחלטה כצעד חשוב נוסף בבניית גשרים עם קהילה מוסלמית, שאיתה אנחנו נמצאים בדיאלוג במשך שש שנים. בעולם שבו יש אנטישמיות גוברת, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה כדי ליצור קשר עם חברי קהילות של אמונות אחרות, במיוחד אחינו ואחיותנו המוסלמים שלנו כדי ליצור הבנה ומקום לדיאלוג בעולם מלא שנאה. באותה מידה שמענו מרבים מחברינו שזועמים על ההחלטה שקיבלנו. אנחנו נמשיך לשאוף לבנות גשרים בתוך קהילה בין-דתית בעיר, כי אנחנו חזקים יותר כשאנחנו עומדים ביחד".
חברת קהילה אחת תהתה על הזמנת עילוש: "אני לא מבינה, איך הם לא עוברים סינון לפני שמקבלים אותם לבית התפילה שלנו? אלו המקומות שבהם אנחנו צריכים להרגיש בטוחים ומוגנים. בדיוק כפי שכל אחד יבדוק מועמד פוטנציאלי לעבודה, כך צריך לעשות את אותו הדבר עבור כל מי שרוצה להיות מעורב בקהילה שלנו. מתי נפסיק לנסות לרצות את כולם? מתי נשים את משפחותינו וילדינו במקום הראשון? אפשר לומר שהדברים האלה נעשים כדי לגשר על שלום והבנה, אבל כשעוד אין לנו תמיכה גלויה מאף קהילה מוסלמית בשלמותה – עלינו לשנות את הנרטיב הזה".
חברתה הוסיפה כי "יהודים בכל מקום צריכים להתעורר. מתי נפסיק להיות הפחדנים שנשמעו להוראות להיכנס לקרונות הבקר? הושטנו את ידינו בשלום מספר רב של פעמים. אבל אין שותף לשלום. הצד השני רוצה לבטל אותנו. לכסות אותנו. אין דו-קיום. יש לפלסטינים מנהיגות איומה, אבל האנשים שלהם לא מאשימים אותם – יש שעיר לעזאזל – היהודים, כמו תמיד. עליהם אפשר לזרוק את כל הבעיות".
