מרבית יהודי התפוצות מעולם לא חיו במדינת ישראל וברובם אף אינם דוברי השפה העברית. חרף זאת, ניכר כי החיבור בין אזרחי ישראל היהודים ובין יהודי התפוצות הפזורים ברחבי העולם עדיין חזק, וכ-70% מהישראלים חשים עימם תחושת גורל משותף. 60% מעידים על תחושת אחווה עם יהודי התפוצות, וסבורים שעל מדינת ישראל האחריות להמשך הקיום היהודי בתפוצות ולא רק בארץ.
כך עולה מ"מדד הקִרבה התפוצות", מחקר מיוחד שנערך ביוזמת משרד התפוצות והוגש היום לנשיא המדינה.
עוד עולה מהמדד, כי כ-81% מהישראלים מוטרדים מהתקפות בעלות רקע אנטישמי נגד יהודי התפוצות, אך רק 61% סבורים כי למדינת ישראל יש אחריות לביטחונם של יהודי העולם הסובלים מפעולות אלו.
מחויבות לעזור ליהודים בעולם
בימים אלה, כשישראל סוערת בעקבות המהפכה המשפטית, הדבר משפיע גם על יהודי התפוצות שחלקם עוקבים בעניין אחר ההתפתחויות בישראל. להפגנות של ישראלים שנערכו בארצות הברית, הצטרפו גם יהודים מקומיים, אשר הביעו דאגה מהאפשרות של שינויים באופייה הדמוקרטי של ישראל.
באותו הקשר, כמחצית (54%) מהישראלים חושבים שהחברה הישראלית צריכה להתחשב בדעתם של יהודי התפוצות ובאינטרסים שלהם בתהליכי קבלת החלטות בנושאי מדיניות חוץ וביטחון שיכולות להשפיע על מעמדם ומצבם של היהודים בחו"ל, ו-57% מהישראלים מסכימים שיש למדינת ישראל מחויבות מוסרית לעזור ליהודים בעולם הסובלים מבעיות כלכליות או מאסונות טבע.
3 צפייה בגלריה
השחקנית היהודייה מילה קוניס בחתונה עם אשטון קוצ'ר. מודאגים מהתבוללות
(צילום: splashnews)
ההתבוללות נתפסת כאיום קיומי
אחד האתגרים העיקריים של יהודי התפוצות הוא ההתבוללות, וגם הישראלים מזהים את האתגר כמשמעותי במיוחד: 53% מהישראלים רואים בהתבוללות איום קיומי על העם היהודי.
ניכרת גם התחזקות בתחושת ההדדיות בין הצדדים: 41% מהישראלים מרגישים תחושת אחריות אישית כלפי יהודי התפוצות שלא בחרו לעלות לישראל, עליה של 4% לעומת שנת 2022. מנגד, 76% מהנשאלים מסכימים כי "יהודי התפוצות צריכים לתמוך בישראל כיוון שזה מקום המקלט שלהם אם חלילה ירדפו אותם".
61% מהישראלים מביעים נכונות לארח יהודים המגיעים מקהילות שונות בעולם. מגמת הירידה בנכונות לארח יהודים המגיעים מקהילות שונות נעצרה במדידה זו.
