מנהיג "העדה החרדית" הלך לעולמו | ריאיון עם מקורבו
(צילום: אסף חן)
אלפי בני אדם ליוו למנוחות את הרב יצחק טוביה וייס, מנהיג העדה החרדית, שהלך לעולמו בערב שבת. ההלוויה בירושלים התנהלה ברובה בסדר ובשקט. בשוליים, גורמים קיצוניים ניסו להפריע להספדים והתעמתו עם שוטרים. מסע ההלוויה החל הבוקר (א') בבית מדרשו שברחוב גבעת משה, שם הוכתר בנו כרב המקום במקומו. משם המשיך לרחבת בית העדה החרדית סמוך לכיכר השבת, ובה נערכו ההספדים.
כמנהיג הפלגים הקיצוניים בקרב החברה החרדית, נודע הרב וייס במאבקיו הבלתי מתפשרים למען השבת ולמניעת חילולי קברים – אך נודע גם בסובלנות והערכה כלפי משפחות השכול, ומנע מחאות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
"בראש ההיררכיה של ההנהגה הרוחנית"
שמואל פפנהיים, מקורבו של הרב, סיפר לאולפן ynet כי השפעתו כמנהיג העדה החרדית הייתה "מעל מעבר" לקהילה שהנהיג. "כל אחד מכיר את הכשרות של העדה החרדית, ש-98% משומרי הכשרות סומכים עליה", אמר. "לרב הייתה השפעה עצומה ביותר על נושאים של כשרות ושחיטה.
צועדים במסע ההלוויה של הרב יצחק טוביה וייס, מנהיג העדה החרדית
(צילום: ניר אליאס)
"העדה החרדית אמנם הרבה יותר קיצונית מההנהגה הפוליטית של אגודת ישראל – אך הם סוג של 'נותני הטון' בסוגיות הציבוריות של החרדים. אם אנחנו מכירים בירושלים את ההפגנות סביב צביון השבת ונגד חילולי קברים, אז העדה החרדית היא דומיננטית ביותר במאבקים האלה – והוא היה המנהיג, מתווה הדרך, של ההנהגה הזו".
"העדה החרדית", הסביר פפנהיים, "היא מספר קהילות שהתאחדו לפני כמאה שנה. אלה 'היישוב הישן' בירושלים, אנשים שחיים בתוך חיי תורה ומצוות, רחוקים מכל העניין של מפלגות ופוליטיקה. כל עיסוקם הוא רק להתחזק בפנים, בשמירת תורה ומצוות – וגם סוג של התבדלות מהרחוב, מהחוץ.
"הם לא שותפים בכנסת ובפוליטיקה בישראל. אפילו מוסדות החינוך של העדה החרדית, באופן עקרוני, לא לוקחים את התקציבים של המדינה. הם לא משחקים במשחק הפוליטי. יש לה מסורת של קהילות ושל הנהגה רוחנית, והוא היה בראש ההיררכיה של ההנהגה הרוחנית של הקהילה".
מפת החסימות
בשעות הצהריים המוקדמות עברה ההלוויה מביתו בגבעת משה רגלית דרך שכונת מאה שערים, סולטן סולימאן, רוקפלר ועד לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
הרחובות שדרות חיים בר-לב, הנביאים, שטראוס, שבטי ישראל ויחזקאל, שנחסמו בעקבות מסע ההלוויה, נפתחו מחדש לתנועה בשעות הצהריים. כמו כן, חודשה תנועת הרכבת הקלה באזור. בהמשך נפתחו לתנועה גם הרחובות סולטן סולימאן ורוקפלר, עד להר הזיתים. לפי הודעת המשטרה, ייתכנו חסימות נקודתיות לסירוגין באזור, עם סיום טקס הקבורה בהר הזיתים ופיזור הקהל.
גאב"ד (ראשי התיבות: הגאון אב בית הדין) העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה, הרב וייס בן ה-95, נפטר בבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שבחודש שעבר לקה בזיהום ואושפז לתקופה של עשרה ימים. בימים האחרונים, כחודש לאחר ששוחרר לביתו, החריף מצבו, הוא פונה שוב לבית החולים, ושם הורדם והונשם עד לפטירתו.
הוא נולד בט"ז באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926, בפזינוק, סלובקיה, וניצל מאימת הנאצים לאחר שבשנת 1939 נשלח לבדו ללונדון במסגרת ה"קינדר טרנספורט" (משלוחי ההצלה של ילדים יהודים שיזמה ממשלת בריטניה, בעקבות אירועי ליל הבדולח). משפחתו נשארה מאחור.
הרב החל את דרכו הרבנית בגייטסהד שבאנגליה, שם למד ושימש לאחר נישואיו כראש כולל, בהמשך כיהן כרב בישיבה חרדית בלונדון. במשך 37 שנים הוא התגורר באנטוורפן שבבלגיה, שם שימש כדיין בבית הדין וכרב בית המדרש של חסידי גור בעיר.
נזהר בכבוד המשפחות השכולות
הרב וייס מונה למנהיג העדה החרדית לפני כ-19 שנים, לאחר שקודמו בתפקיד, הרב ישראל משה דושינסקי, נפטר. בהמשך עמד בראש הישיבה הירושלמית "פאר התורה", שלימים שינתה את שמה ל"חכמת התורה".
ביוני 2009, בעקבות החלטת ברקת להפעיל את חניון קרתא בעיר, קרא הרב לרבנים מכל הארץ לקיים עצרות תפילה המוניות בריכוזי החרדים בעריהם, זאת במחאה נגד חילול השבת בירושלים וכהזדהות עם המאבק החרדי בבירה. בנובמבר של אותה השנה אירגן הפגנה נגד חברת "אינטל", על העסקת עובדים בשבת. אינטל הסכימה להעסיק עובדים לא יהודים בלבד – אבל העדה החרדית הודיעה כי ההבנות בין ראשי החברה לבכירי רבני הזרם המרכזי בציבור החרדי, אינן מקובלות עליה, והכריזה על החרפת המאבק נגד המפעל בהר חוצבים.
באפריל 2010, הודיע הרב וייס להורים שכולים מארגון "יד לבנים" כי אין בכוונתו לקיים ביום הזיכרון את הפגנת המחאה נגד העתקת הקברים ממתחם בית החולים ברזילי, שכן הוא מכבד את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל באותו היום. בשיחה שערך אז עם מנכ"לית "יד לבנים", הדגיש הרב כי המחאה תצא לדרך רק לאחר יום העצמאות, זאת כדי שלא לפגוע ברגשות המשפחות השכולות ובזכר הנופלים, ואף הביע צער על אי ההבנה שנגרמה.
ביולי 2012 קראו רבני "העדה החרדית", בראשותו, להחרים את שוק "מחנה יהודה" בירושלים בעקבות אירועי "באלבסטה" שאותם כינו "אירועי פריצות מן הגרועים ביותר". בספטמבר של אותה השנה הורה הרב וייס לחסידיו שלא להפגין בשבת נגד פתיחת חניון קרתא מול החניון עצמו, ולרכז את המחאה בתוך שכונת מאה שערים.
פורסם לראשונה: 12:25, 31.07.22
