משיכות בשיער, קללות והטרדות – ולבסוף גם גרב מסריחה שהונחה ליד א' – אלה מקצת החוויות הקשות שעברו עליה בקו 577 של חברת "קווים", בדרכה מהמשרד הממשלתי באזור ירושלים, שם היא משרתת כבת שירות לאומי, לביתה שבעיר החרדית אלעד. א' מדברת על שגרת השפלות יומית, אבל אתמול (יום א') הן הגיעו לשיא חדש של אלימות ממש, נגד הצעירה שכל חטאה – ישיבה בחלק הקדמי של האוטובוס. תלונה הוגשה למשטרה.
"בדרך הביתה עלתה קבוצה של 20 בחורים לאוטובוס, והם החליטו שלא מתאים להם שאני יושבת מקדימה", היא מספרת, בריאיון ראשון לאולפן ynet. "אני סובלת מבחילות ומהקאות במהלך הנסיעה, והישיבה מאחורה לא מיטיבה איתי, בלשון המעטה". א' סירבה להיכנע – ואז, לדבריה, "התחילו ההצקות המילוליות: 'אישה, תכסי את הפנים שלך', 'תקומי מהר', 'שיקסע' ועוד מילים יפות מהלקסיקון הרחב שלהם".
לדבריה, "במשך הנסיעה היו הטרדות. משכו לי בשיער מאחורה. בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת, עד שהרגשתי משיכות חזקות. בחור שישב בכיסא מקביל בטור השני, ולא התאים לו שאני ממשיכה לשבת למרות הכול, החליט להוריד את הנעל שלו ולשים לידי את הגרב המסריחה, כדי שאולי היא תעזור לי לקום".
בשלב זה, משראתה שאין מושיע, ניסתה א' לפנות לעזרת המשטרה, ולקום כדי לשפר את הקליטה של הטלפון הנייד – אך אז חסמו הבחורים את דרכה באלימות. "התקשרתי למשטרה והייתי בלחץ מטורף. הם לא נתנו לי לקום. אני אגיד לך את האמת – הרגשתי שהולך לקרות לי משהו".
"אף אחד לא הציע עזרה"
בתיעוד קצר מתוך הדקות הארוכות של ההשפלה שחוותה א', נשמעת מהומה באוטובוס. "אנחנו יהודים, לא רוצים לשבת ליד אישה", צועק אחד הקיצונים – ואחר נשמע אומר: "אם אתה כזה נהג טוב, תעביר נשים אחורה". בתגובה, צועק הנהג: "אני לא שוטר ולא אמור להיות שוטר. אני אמור לעשות את העבודה שלי. אני לא אמור להתווכח איתך על זה".
"אני נלחמתי בזה ולא הסכמתי לקום", כך א'. "נהג האוטובוס ניסה לעזור לי", היא מספרת, אך מוסיפה כי חוץ ממנו, איש לא סייע לה. "אף אחד לא ניגש אליי. אך אחד לא שאל, 'את צריכה עזרה?' בואו, אפילו שבו לידי. כולם התעלמו".
א' – בעצמה מבית חרדי במקור – מספרת על פלג חרדי קיצוני שהגיע לאלעד, ומשליט פחד על נשים ונערות. "יש עוד מקרים בעיר אלעד שבנות חוות, אך לצערי לא ניתן מענה לדבר – והרבה מעדיפות לא להיחשף ולא לשתף", היא מספרת. "אני כבר שנתיים נמצאת באוטובוסים מאלעד לירושלים וכן להפך, וחוויתי הרבה מקרים של אלימות מילולית על רקע דתי".
לא חזרה עדיין למשרד
מקור הבעיות, לדבריה, בהעברת שני קווי אוטובוס למה שהיא מכנה "אזורים קיצוניים בעייתיים" בירושלים, בעקבות עבודות הרכבת הקלה בעיר. "אני נאלצת לעבור בשכונות הללו כדי להגיע הביתה", היא מסבירה. עם זאת, היא מסייגת כי הקהילה הקיצונית איננה מעידה על כלל התושבים. "אלעד לא הייתה כזאת. אין בה אלימות. יש בה קבלה של האחר. אנחנו ציבור מאוד שקט, מאוד רגוע, מאוד מקבל, מאוד מכיל. אין אצלנו דברים כאלה".
"חשוב לציין שאני בחורה מבית דתי ולכן הכבוד שלי והערכים הולכים לפניי. אין לי בעיה עם הציבור החרדי", היא מוסיפה, "אני באה מתוכו, ולכן אני יוצאת רק נגד הקיצונים שמטרידים אותנו ברחובות העיר ובאוטובוסים. נגד אותו פלג קיצוני שמנסה לשנות לנו את העיר".
כעבור יממה, א' עדיין לא חזרה לעצמה. "אני שוב רועדת", היא אומרת בתגובה לתיעוד. "האלימות הזאת כל כך קשה ועמוקה, אני לא מאחלת לאף אחת לעבור השפלה כזאת... כשילד בן שלוש אומר לי, 'תתלבשי, שיקסע'... חזרתי הביתה בפחד ורעדה. אני עדיין בבית ולא הלכתי היום למשרד. אני חושבת על המקרה. אני צריכה להירגע".
תוכלי לשוב לאוטובוס?
"אני אעלה, כי אין לי ברירה. אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה, באמת".
מעיריית אלעד נמסר בתגובה: "העיר מתייחדת באוכלוסייה הטרוגנית, הכוללת את כלל האוכלוסיות הישראליות, בשלווה ובשלום וללא עימותים. איננו מכירים תופעות של קיצונים המשליטים אלימות באלעד, עם זאת התופעה החד-פעמית שתוארה בכתבה ראויה לכל גינוי".
מ"קווים" נמסר כי החברה "רואה את התנהגות הנוסעים בחומרה, ומיצרה על עוגמת הנפש שנגרמה לנוסעות. מבדיקת החברה עולה כי הנהג דרש מהנוסעים להפסיק להטריד את הנוסעת, והבהיר להם כי זכותן של הנשים לשבת היכן שיחפצו. בתגובה הנוסעים קיללו את הנהג והפיצו סרטונים מכפישים. החברה תמשיך לגלות אפס סובלנות למקרים מעין אלה, ותשתף פעולה עם משטרת ישראל כדי למנוע מקרים דומים".
עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה בתגובה כי "לנשים יש זכות להיות בכל מקום במרחב הציבורי. מקרי האלימות המקוממים ההולכים ומתרבים נגד נשים בתחבורה הציבורית, חייבים להיפסק. זוהי אחריותה של המדינה להגביר את האכיפה, הפיקוח והענישה, ולוודא שלא נמנעת מנשים בישראל זכות היסוד להגיע ממקום למקום. זוהי אחריותן של חברות התחבורה הציבורית – ובוודאי חברת "קווים" שכבר התחייבה לכך במסגרת הליך משפטי – להכשיר את הנהגים למנוע מקרים מסוג זה ולדווח עליהם מיידית, וזו אחריותנו כחברה לא להעלים עין מהתופעה ההולכת ומחמירה של פגיעה בנשים במקומות ציבוריים, ולהיאבק נגדה בכל מקום".