לין הייתה ילדה צעירה כששמעה לראשונה את הסיפור של סבתה, מרגיט רכניץ – תופרת באחד ממחנות העבודה בתוך זוועת אושוויץ. את האצבעון שלה נשאה עימה סבתה מרבית ימיה. גם אחרי שעלתה ארצה ובנתה פה משפחה. האצבעון היה סמל להישרדות – בשואה ובמדינה הצעירה, שבה פרנסה מרגיט את ילדיה כתופרת.
לפני מספר ימים הגיעה לין רכניץ – מעצבת אופנה צעירה – לתערוכה "אלבר אלבז: מפעל החלומות" במוזיאון העיצוב חולון, לזכרו של מעצב העל הישראלי שהלך לעולמו לפני כשנה, במגפת הקורונה. "אני עוברת בתערוכה, בארכיון הראשי של אלבר אלבז, ומוצג שם אצבעון ותחתיו טקסט עם סיפור שהיה מאוד מוכר לי", מספרת רכניץ, בריאיון לאולפן ynet. "היה כתוב שם שהאצבעון הוענק לו על ידי אישה שאמא שלה הייתה ניצולת שואה שתפרה באושוויץ – וגם בארץ. הבת שלה העניקה את זה לאלבר, וזה היה עליו כל הזמן".
"שמר את האצבעון בכיסו"
רכניץ גדלה כאמור על סיפור דומה: "סבתא שלי, זיכרונה לברכה, שהייתה תופרת באושוויץ, עלתה לארץ ופרנסה פה לבד שני ילדים. התפירה גרמה לה תמיד לשרוד. היא נפטרה כשהייתי ילדה קטנה".
בארוחת שבת סיפרה רכניץ לאביה. "כל המשפחה הייתה שם, ואני אומרת לאבא שלי, יש מצב שזה הסיפור שלנו. ונפל לי האסימון", היא אומרת. "פניתי ליערה קידר, אוצרת התערוכה וביררתי פרטים, ואז הבנתי שזו סבתא שלי. ופתאום אני רואה את זה במוזיאון".
קידר מספרת כי לאחר שעמד במשך 14 שנים בראש בית לנוון הצרפתי, והלביש את מישל אובמה, ביונסה ועוד – היחסים בין המעצב הישראלי המצליח בעולם לבית האופנה הסתיימו בבת-אחת, בצורה מפתיעה. "אלבז שקע במשבר עמוק", אומרת קידר, "ובאחד בביקוריו בארץ הוא קיבל את האצבעון במתנה – בשיאו של המשבר שלו".
את האצבעון העניקה לו בתה של מרגיט, אסתר כהן – דודתה של לין רכניץ. "כאשר קיבל דרגת קצין באות לגיון הכבוד הצרפתי, אלבז סיפר על מרגיט ששרדה באושוויץ בזכות יכולות התפירה שלה, וכי שמר את האצבעון תמיד בכיסו, על מנת להזכיר לו שאין בעולם כוח שיכול להעלים אותו", מתארת קידר.
אף שלא זכתה להכיר לעומק את סבתה, רכניץ ירשה ממנה את כישרון העיצוב, תפרה מגיל 16 – ולמדה אופנה בשנקר. "החלום שלי זה שהאצבעון, שהוא ירושה של סבתא שלי, יחזור למשפחה. אני מרגישה חיבור עמוק לאצבעון הזה בכך שאני ממשיכה את דרכה. הייתי רוצה לפנות למשפחה שלו ומאוד הייתי רוצה את האצבעון. זה החלום, זה הצעד הבא שלי".