השבוע נפתחה קבוצת לימודי גמרא בירושלים. המורה הוא לא אחר מהמוזיקאי הידוע, אביתר בנאי, שהוא עצמו גם תלמיד במדרשה לצד תלמידים ידועים נוספים, ובהם ישי ריבו ואהרן רזאל. כבר שמונה שנים פועל "זיו - המרכז ללימודי יהדות", בסמוך לנחלאות ורחביה, חזונו של איש אחד - הרב אליהו אילני.
"המקום נועד להפגיש בין חרדים, חובשי כיפות סרוגות וצעירים שאינם שומרים מצוות, שהמשותף להם הוא הרצון ללמוד תורה וגמרא, וגם להכיר לעומק את תנועות המוסר והחסידות", מספר המנהל החינוכי של המקום, הרב יוסי זלושינסקי. "רבים מהתלמידים הם צעירים בגילאי 40-25, שרוצים לשלב לימודי תורה בחייהם האישיים. חלקם סטודנטים באוניברסיטה העברית, או במכללות אקדמיות בירושלים והסביבה, אבל רובם הם כבר אחרי התואר האקדמי".
ברי המזל שילמדו עם אביתר בנאי, יהיו פטורים מתשלום על השיעורים, ומי שיצליח לעמוד במשך עשרה שבועות בהצלחה במבחן השבועי, על החומר הנלמד, יזכה אף למסע לימודי אל ערש החסידות והשטעטלים, העיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבה חולל הבעל שם-טוב את מהפכת החסידות לפני כ-300 שנה, ושגם אותו ידריך וילווה בנאי.
"אנחנו חבורה מרגשת של אנשים שרוצים להכיר את התורה ואת עצמם, ולהעמיק את האמונה בחיים ובעצמנו", אומר בנאי ל-ynet. "לימוד הגמרא היה החלק הפחות חזק שלנו, וההצעה של המדרשה להיכנס למסגרת לימודית שכוללת לימוד חסידות עם לימוד גמרא, הרגיש שדרוג מבורך. ובמיוחד שבסוף נוסעים לבעל שם-טוב הקדוש, לימים מושלגים של תפילה ואהבה". בנאי מגדיר את זה, "טוב שאין לסרב לו".
"לפני כשנה וחצי עלה רעיון שאביתר, שלומד פה כבר שלוש שנים, יתחיל ללמד", מספר הרב זלושינסקי. "נפתחה קבוצה שבה כ-20 תלמידים, שמגיעים שלושה בקרים בשבוע, שלוש שעות בכל פעם, והוא לימד, בין השאר, חסידות. אבל אביתר רצה לעודד לימוד גמרא, ולכן הוחלט להקים קבוצה שתלמד את מסכת קידושין שבתלמוד הבבלי. המטרה היא שבקבוצה יהיו כמה שיותר אנשים שלא פתחו גמרא מימיהם, אבל מוכנים להתחייב וללמוד ברצינות וגם להיבחן. לשמחתנו נמצא תורם שרוצה לשמור על עילום שם, שהסכים לממן את המסע למז'יבוז' לתלמידים המצטיינים".
לדברי הרב, "המקום מאפשר לכל אחד למצוא את הפינה שלו בתורה. לא כולם לומדים אותו הדבר ובאותה רמה. חלק מהתלמידים לא פתח מעולם דף גמרא, אבל יש אצלנו גם בחורי ישיבה לשעבר שרוצים לשוב וללמוד".
"מתמקדים במה שמחבר בינינו"
נח טוניק (31), איש פרסום חרדי, עבר בלא מעט ישיבות חרדיות לפני שהגיע למדרשה. "למרות שהגעתי מרקע תורני, חיפשתי מרחב למידה שונה ממה שהיכרתי", הוא מספר. "רציתי להתחבר למשהו אחר וחדש".
המעבר מלימוד חסידות ללימוד התלמוד, הוא מוסיף, החלה דרך בקשה של סטודנט מהאוניברסיטה העברית, שלא הצליח להתגבר על מכשול הטקסט התלמודי. מהעבר השני, הוא מפרט, הגיעו פניות מאנשים "שהביעו אכזבה מכך שבגילם הלא צעיר עדיין אין להם דרך לגשת לטקסט שהם מרגישים חלק ממנו", הוא אומר.
"העובדה שאביתר מגיע מרקע שונה, הביאה לכך שקבוצות הלימוד מלאות בסגנונות שונים של אנשים - דתיים וחילונים גם יחד. אנחנו יושבים אחד ליד השני, שונים האחד מהשני - אבל מתמקדים לפחות בזמן הזה שאנחנו לומדים יחד, במה שמחבר בינינו. אנחנו לומדים להקשיב, ללמוד וללמד - ולהכיר כל אחד את עצמו דרך הלימוד".
