תיעוד מטריד שהופץ ברשתות החברתיות מדגים את העלייה באלימות מצד מפגינים פרו-פלסטינים בסביבת אוניברסיטת אמסטרדם בהולנד בפרט, ובקמפוסים ברחבי אירופה בכלל. בסרטון נראים שני מפגינים שמפעילים אלימות – אחד מהם, שפניו מכוסות בכאפייה, מתועד כשהוא מכה בקרש סטודנט יהודי שעומד מאחורי מצלמה. הסטודנט שהותקף, לוי (שם בדוי), וסטודנט יהודי אחר באוניברסיטת אמסטרדם, דויד (שם בדוי), התראיינו הבוקר (יום ה') ל-ynet וסיפרו על האווירה הקשה שם בימים אלה.
בתחילת השיחה, דויד הסביר מדוע בחרו השניים להתראיין באופן אנונימי: "זה פשוט לא בטוח מספיק עבורנו להיות בזהות האמיתית שלנו מול המצלמה... הזהות שלנו לא ידועה ואנחנו מעדיפים לשמור על זה כך, כדי להיות בטוחים".
לוי מספר: "במהלך המחאות הוכיתי על ידי גבר עם כאפייה. הוא הכה אותי בזעם בראש באמצעות מוט מעץ. אני צילמתי את שני הגברים כדי להראות את הפנים שלהם לעולם, ומה שראיתי בפנים של הבחור זה את הזעם והשנאה הטהורה שהיו לו. זה הזכיר לי את השנאה שראיתי בעיני מחבלי חמאס בצילומים מ-7 באוקטובר. אני חושב שיש את אותו רוע כאן באמסטרדם, כמו שראינו בישראל".
מטורף. איפה משטרת אמסטרדם?
דויד: "לא איפה שהם אמורים להיות. בסוף הם ניסו והצליחו לפרוץ את הבריקדות. אתמול הייתה הפגנה ענקית באוניברסיטת אמסטרדם שבה אני לומד, אז אני מניח שלא רצו להסלים את האירוע וניסו לדון עם המפגינים, אבל בסוף זה לא עבד".
לוי, אתה יודע, ראינו את הולנד כמדינה ידידותית. כמה קשה להיות יהודי וישראלי באמסטרדם היום?
"אם להיות כנה, הייתי לאחרונה בארץ והרגשתי בטוח יותר בישראל מאשר בהולנד", מודה לוי. "אירופה היא לא מקום בטוח יותר, וכך גם אמסטרדם והולנד נהיו גרועות יותר, עם אלימות המחאות".
האם זה ברמה שמפחידה אתכם ללכת ברחובות?
"אני יכול להחביא את המגן-דוד שלי ואז זה בסדר, כי הם לא יודעים שאני יהודי. ברגע שאחבוש את הכיפה שלי הם יקללו אותי, ולא ארים דגל ישראל כי זה לא בטוח. ברחוב יש הרבה מוחים פרו-פלסטינים, יש הרבה דגלי פלסטין שנתלים מחוץ לחלונות, אבל אין דגלי ישראל, כי אם תתלה דגל ישראל תחטוף אבן לחלון. זה לא בטוח, להפגין את הציונות שלך".
הקמפוס באוניברסיטת אמסטרדם בטוח לסטודנטים יהודים?
דויד: "כמו שלוי אמר, זה בטוח פיזית רק כשאתה מסתיר את היהדות שלך ואת הציונות שלך. זה לא ממש נחמד אם אתה לא יכול להיות יהודי וציוני, זה חלק משמעותי מהזהות שלי. אם יש לי ההרגשה שאני לא בטוח פיזית כשאני מציג את החלק הזה בזהות שלי, אז מבחינה חברתית זה לא נותן תחושה בטוחה".
לוי: "אני רוצה להוסיף שיש הרבה סטודנטים יהודים חברים שלנו שאומרים שהם לא מגיעים לקמפוס יותר כי לא מקבלים אותנו שם. המוחים אומרים חד-משמעית: 'ציונים לא רצויים כאן'".
כשאתם רואים מה קורה ברחובות, אתם חושבים לעזוב את אמסטרדם ולעלות לישראל?
דויד: "יש לי חברים יהודים שעשו את הצעד הזה. זו שאלה קשה כי חוץ מלהיות יהודי אני גם הולנדי, נולדתי כאן, הלכתי לבית ספר יסודי הולנדי ולחטיבה הולנדית, זו המדינה שלי ואני פשוט לא רוצה לברוח ממנה. ההורים שלי גרים כאן, המשפחה שלי כאן כבר שנים. לעזוב את הולנד זה יהיה דבר מטורף, אבל בכנות, כן חשבתי על זה. אני מקווה שבסוף לא יהיה הכרחי לעזוב את הולנד. אני מוצא את זה מטורף, שילכו לעזאזל".
לוי: "אני גם חשבתי על זה כמו דויד, כי אנחנו לא בטוחים כאן יותר ואנחנו בטוחים יותר בישראל. עכשיו אני חושב שיש לנו כיהודים בגולה משימה חשובה מאוד כלפי מדינת ישראל במדינתנו – להבטיח תמיכה בישראל, וזה אחד הדברים שאנחנו עושים על בסיס יומי. זו הרוח הפנימית שלי".