הצצה לקהילה היהודית באזרבייג'ן
(צילום: אלי מנדלבאום)
הנסיעה משדה התעופה הבינלאומי של באקו בירת אזרבייג'ן לעיר עצמה נמשכת ארבעים דקות, באוטוסטרדות רחבות שלא היו מביישות את הכבישים שבין שדה התעופה "קנדי" למרכז העיר ניו-יורק. ככל שמתקרבים לעיר, מתברר שמראה גורדי השחקים הנראים במשך כל הנסיעה אינו מטעה.
באקו, המחברת את תרבות המזרח והמערב, מכונה בפי רבים "פריז/דובאי של מרכז אסיה", ושונה מכל עיר אחרת במרחב הענק שרובו מדינות עצמאיות שהיו בעבר חלק מברית המועצות. שלושת "מגדלי הלהבה" המתנשאים לגבהים היו זה מכבר לסמל לעיר, הטובלת בעושר רב שמקורו בכמויות האדירות של נפט המופק במדינה מדי יום.
הגענו לכאן לכנס של ארגון "לימוד", המוקדש בחלקו הגדול לנושא האנטישמיות כיום. 350 צעירים יהודים, כולם ילידי אזרבייג'ן, הגיעו ליום ארוך ואינטנסיבי של הרצאות וחוויות יהודיות שמטרתן לחזק את זהותם היהודית, לגבש אותם כקבוצה חברתית ולהפגיש אותם עם התרבות והרוח היהודית. "אנחנו מנוסים מאוד בכנסים", אומרת נטשה צ'צ'יק, מנכ"לית הארגון, "אבל לארגן כנס יהודי של צעירים במציאות הפוליטית הנוכחית באזור הזה, זה פרויקט מורכב ומסובך".
בין המרצים – כאלה שבאו מישראל, מארצות הברית, מאנגליה, מרוסיה, מליטא וממדינות נוספות. ארבעים הרצאות ביום אחד, וכל אחד מהמשתתפים בוחר את אלו המעניינות אותו. הביקור בבאקו הוא גם הזדמנות לשוחח עם ההנהגה היהודית ולהכיר את המוסדות היהודיים הפעילים בעיר.
היהודים שנשארים – מעורבים יותר בפעילות
כעשרה מיליון תושבים חיים באזרבייג'ן, ועל פי המדריך המקומי מחציתם גרים בעיר באקו וסביבותיה. שלושה מיליון הם תושבי העיר עצמה, שאפשר למצוא בה כל מה שמבקר בן תרבות מחפש. אתר התיירות מספר אחת הוא העיר העתיקה, ששייכת כצפוי לרשימת האתרים השמורים של אונסק"ו. שטח קטן, הרבה סמטאות, מעט תושבים ואוסף עצום של בתי קפה, ברים וחנויות, בעיקר של שטיחים. חובה לבקר בשני האתרים המרכזיים: ארמון שירוואן שאה, ומגדל הבתולה.
הליכה בטיילת הארוכה לאורך חוף הים הכספי מעניקה הזדמנות להכיר את העיר מכיוון הים פנימה. בפנים העיר אפשר למצוא מוזיאונים וקניונים. קצת קשה לעכל את מספרם הרב של מרכזי המכירות המפוארים, ואת גודלם ויופיים של המוזיאונים הרבים – ביניהם בולט בגודלו ובארכיטקטורה שלו המוזיאון על שם הנשיא לשעבר אלייב, ומוזיאון השטיחים הבנוי בצורת שטיח פתוח.
את הסיור מדריך הרב שניאור סגל, שליח חב"ד, רב הקהילה האשכנזית ומי שבפעילותו למעשה הציל, פשוטו כמשמעו, את הקהילה היהודית והחיים היהודיים בעיר. הוא ואשתו חוי הגיעו לבאקו לפני 14 שנים, ודומה שבזכות פעילותם יש היום בבאקו צעירים יהודים כמו אלה שהשתתפו בכנס "לימוד".
אגב טיול מבית הכנסת למלון, בליל שבת, מספר סגל על הקהילה היהודית בעיר המונה כ-25 אלף יהודים, שמתוכם כ-10 אחוזים (2,500) מקיימים חיים יהודיים פעילים. במדינה כולה פועלים היום שבעה שליחי חב"ד, מתוכם חמישה בבאקו. במציאות הנוכחית מספר היהודים הולך ופוחת, כיוון שרבים עולים לישראל ואחרים מהגרים לארה"ב או לגרמניה, שם יש להם משפחות. למרות זאת, מספר המשתתפים בפעילויות הקהילתיות הולך ועולה, מפני שאלה שנשארים מתאמצים לחזק את זהותם היהודית – הן עבור עצמם, ויותר מכך עבור הדור הצעיר.
שלושה בתי כנסת קרובים אך שונים
בסיור מוקדם בעיר, ביום שישי בצהריים, הביא אותנו המדריך לסיור בשלושה בתי כנסת. השלושה קרובים מבחינה גאוגרפית, אך רחוקים מבחינת סדרי התפילה והמנהגים. כך ביקרנו בבית כנסת של יהודים יוצאי גאורגיה (10% מהקהילה), בית כנסת של היהודים ההרריים (70% מהקהילה) ובית כנסת של יוצאי אשכנז (בעיקר מפולין – 20% מהקהילה) שהגיעו לעיר לפני 120 שנים.
בעיני הרב סגל, הדור הצעיר של שלושת בתי הכנסת הוא החשוב: "אני נאבק על דור העתיד; אני נלחם בהתבוללות. זה מאבק אינסופי, אך יש לנו הצלחות". בשותפות עם אשתו, חוי, הוא הקים מועדוני נוער הפעילים בימי ראשון ומושכים עשרות ואף מאות צעירים לפעילויות השונות. פסגת הפעילויות היא טיול עם צעירים ליעד באירופה, טיול "יחד" המסתיים תמיד בביקור במחנה ההשמדה אושוויץ.
הרב סגל, שבתפקידו הרשמי הוא הרב הראשי של הקהילה האשכנזית בבאקו, הוא ישראלי שגדל במגדל העמק בבית של שלוחי חב"ד. אביו היה "מתנגד" לחסידות, ירושלמי, בן למשפחת חשין – "גליציאנר" קלאסי, מגדיר אותו הבן. אימו נולדה ברוסיה, ולאחר חתונתם הצטרפו שניהם לחב"ד.
מוקד פעילות החיים היהודים הוא בית הספר היהודי שהוקם ב-1994 במרכז באקו, ובו לומדים היום 250 תלמידים. בקנה מידה יהודי אירופי, זהו ללא ספק גודל מרשים. המנהל הוותיק הוא הרב זמיר איסייב, שמוצאו מהיהודיים ההרריים, המכהן גם כרב הקהילה הגאורגית בבאקו. בבית הספר מתנהלים לימודים מהגן ועד כיתה י"א, והשפות המדוברות בו הן עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית ואזרית. בלימודי היהדות נמצא בית הספר תחת פיקוח מטה חפציב"ה במשרד החינוך בארץ.
בית ספר נוסף שהוקם בידי חב"ד הוא "אור אבנר" המרוחק מעט ממרכז העיר, שזוכה לתמיכה משמעותית ממטה חפציב"ה במשרד החינוך בארץ. "שני בתי הספר נאבקים בתהליכי ההתבוללות, מחזקים את הזהות היהודית ומעצימים את הרגש של אהבת ארץ ישראל", מספר סגל.
7 צפייה בגלריה
רבים עולים לישראל, אחרים מהגרים לארה"ב או לגרמניה. צעירים יהודים בכנס
(צילום: אלי מנדלבאום)
סוד קיומם של בתי הספר ובתי הכנסת, ושל הקהילה היהודית כולה, הוא באהדת השלטון המרכזי לקהילה. מדי שנה מחלקת קרן הנשיא אלייב (הבן) מענקים כספיים לקהילות הדתיות. "בשנה שעברה", אומר הרב סגל, "קיבלנו מענק שאיפשר לנו פעילות וקיום יומיומי בצורה מכובדת מאוד".
- ד"ר יואל רפל, מהמכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן, הוזמן לבאקו בידי ארגון "לימוד"
