בחג החנוכה השנה נשבר שיא: יותר מ-15 אלף חנוכיות ציבוריות, חלקן הגדול בארצות הברית ובישראל, הוצבו ביעדים רבים מסביב לעולם על ידי שלוחי חב"ד. סביב החנוכיות נערכות גם הדלקות מרכזיות, עם מושלים, נשיאים, ראשי מדינות ודיפלומטים רבים.
9 צפייה בגלריה
דגל ישראל על רקע החנוכייה הגדולה בעולם בניו יורק
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images North America / AFP)
אולם מתברר שלא תמיד היה כך. בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, התנהל מאבק ציבורי של גורמים יהודיים מסוימים נגד היוזמה של הרבי מלובביץ' להציב את החנוכיות. הסאגה גם התגלגלה לבתי משפט. בחנוכה השנה נחשף כי אחד המתנגדים הבולטים ביותר חזר בו, ולא רק הוא, גם גורם מרכזי נוסף בתפוצות.
שיחת טלפון מפתיעה
הכול התחיל בקיץ 1981. במשרדו של הרב ישראל ברוד, שליח חב"ד במחוז בורגן בניו ג'רזי, צלצל הטלפון. על הקו: אישה שהציגה את עצמה כחברת הוועד היהודי בעיר טינֶק. טינק היא עיר בניו ג'רזי, הנושקת לניו יורק, ובה מתגוררים יהודים אורתודוקסים רבים. "אני רוצה לדבר על החנוכייה המרכזית של חב"ד", היא פתחה את דבריה.
הדלקת חנוכייה בברוקלין
(צילום: CTeen)
חודשים אחדים קודם לכן, בימי החנוכה, הציב הרב ברוד לראשונה חנוכייה מרכזית גדולה בהאקנסק, עיר המחוז של בורגן. במעמד ההדלקה, סמוך לבית המשפט בעיר, הדומה בצורתו לבית הלבן בוושינגטון, השתתפו יהודים רבים.
זו לא הייתה ההדלקה המרכזית הראשונה בארצות הברית. שנים ספורות קודם לכן הציבו שלוחי חב"ד בסן פרנסיסקו ובערים במדינות נוספות, חנוכייה גדולה ומרכזית. המודל הועתק בהמשך לפעמון העצמאות של ארצות הברית בפילדלפיה, לשדרה החמישית במנהטן, ולערים בולטות נוספות בעולם.
זה היה עוד לפני שהצבת החנוכיות הציבוריות הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף של חנוכה. הדלקות מרכזיות התקיימו באותן שנים רק במספר מצומצם של ערים ומדינות בעולם. איש משלוחי חב"ד כנראה לא חשב אז שהדבר יוביל להתנגדות נחרצת ולקמפיינים ציבוריים, שיגיעו עד בית המשפט העליון של ארה"ב. לפחות הרב ברוד לא חשב כך.
"ההדלקה שעשינו בהאקנסק עברה בלי כל התנגדות", מספר הרב ברוד. "התושבים שמחו, אנחנו שמחנו, הייתה התעוררות גדולה, כולם היללו את היוזמה ושיבחו אותה. מי יכול להתנגד לזה?". אבל אז הגיעה שיחת הטלפון ושינתה את הכול. התברר שלחברי הוועד היהודי של טינק היו תוכניות אחרות לחנוכה שהתקרב, או מדויק יותר – חששות מחנוכה. נציגתם ציינה בפני הרב ברוד כי היא מתקשרת כבר עכשיו, חודשים לפני החג, כדי שיוכלו ללבן את הסוגיה יחד ולהגיע להבנות, שבחנוכה הקרוב החנוכייה המרכזית לא תוצב במחוז.
"הייתי תמים", שחזר בשעתו הרב ברוד בריאיון למנדי קורטס בעיתון "כפר חב"ד", "האמנתי שהם – אנשי הפדרציה היהודית – פשוט לא השכילו להבין את ערך החנוכייה הציבורית. הייתי בטוח שלאחר שאציג לפניהם את עמדת הרבי מלובביץ' בנושא, הם ישתכנעו". לרב ברוד נדרש זמן קצר להבין שאין עם מי לדבר. החלטת הגורמים היהודים במחוז הייתה ברורה ומסוכמת מראש. מבחינתם, חנוכייה ציבורית לא תקום ולא תהיה. הם גמרו אומר להילחם בכך בכל דרך אפשרית.
טענתם הייתה כי מפני שבמקום גרים תושבים ממגוון דתות, יש למעט ככל האפשר בהבלטת סממנים דתיים. לדבריהם, סמלים יהודיים דתיים יכולים להיות מוצבים רק בתוך בתי כנסת ומוסדות חינוך יהודיים, אך לא ברשות הרבים. זה היה השלב שבו נכנס הרבי מלובביץ' לעובי הקורה, ובסדרה של פעולות מאחורי הקלעים הוביל מאבק שקט לעצור את ההתנגדות עוד לפני התפשטותה.
במכתב שכתב הרבי בעצמו לאנשי הקהילה, הסביר את חשיבות החנוכייה הציבורית: "הניסיון הוכיח שחנוכייה שהוצבה במקום ציבורי במשך שמונת ימי החנוכה, שימשה מקור השראה ליהודים רבים-רבים ועוררה בקרבם רוח של הזדהות עם עמם היהודי ועם דרך החיים היהודית. לרבים אחרים הדבר היה למקור גאווה ביהדותם וגורם שהוביל אותם להכרה שאין שום סיבה, בעצם, שאדם יסתיר את יהדותו במדינה חופשית זאת, כאילו יהדותו סותרת או אינה תואמת את חיי האמריקנים ותרבותם. להפך: הדבר תואם לחלוטין את הסיסמה הלאומית האמריקנית 'מהרבים אל היחיד', וכן את העובדה שהתרבות האמריקנית הועשרה על ידי תרבויות אתניות משגשגות שתרמו רבות לחיים האמריקניים – כל אחת בדרכה – הן בגשמיות הן ברוחניות".
9 צפייה בגלריה
הדלקת החנוכייה הגדולה בניו יורק
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images North America / AFP)
באותו חנוכה, תשמ"ב, בטינק לא הוצבה חנוכייה מרכזית – ועד הקהילה היהודית הצליח להפעיל את קשריו עם מִנהלת הקהילה היהודית ולמנוע את הצבתה – ואולם ב-12 עיירות שסבבו אותה הוצבו חנוכיות מרכזיות. "כשיש קרוב ל-15 חנוכיות יפהפיות, שיהודים תושבי המקום מתחזקים במסירות, אי אפשר לעמוד מנגד. זה היה סוף פסוק", נזכר הרב ברוד.
מאבק של אור
"המאבק היה מאבק שהתמקד בטוב ובהוספת אור הרבה יותר מאשר בהפגת החושך", סיפר אחד החסידים בשיחה עם ynet. "היה מאבק שחלקים עיקריים ממנו התמקדו בהנחלת גאווה יהודית ובהענקת מבט נכון לחיי יהדות בפרהסיה הציבורית לקהלים רחבים של יהודים שחששו מכך, והרכינו ראש מול אומות העולם".
שנים ארוכות נמשכו המאבקים על הדלקת חנוכיות ציבוריות, במגוון רחב של ערים בארצות הברית. עד לשנים האחרונות עוד נאלצו שלוחי חב"ד להתמודד מול טענות דומות שצצו ערב החג מצד ארגונים מגוונים. לעיתים קרובות הגיעו הדברים לכדי דיונים בבית המשפט. הנימוקים היו דומים בדרך כלל; התוקפנות של המתנגדים השתנתה ממקום למקום.
9 צפייה בגלריה
חנוכייה באזור טיימס סקוור בניו יורק
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images North America / AFP)
הדרך נסללה
המאבק בטינק ותגובותיו המפורטות של הרבי מלובביץ', האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, סללו את הדרך לשלוחי חב"ד במאבקים דומים שנוצרו בהמשך במקומות אחרים. הוראה שהתקבלה מהרבי מלובביץ' בעת שהתקיימו מאבקים על הצבת חנוכיות הייתה להיעזר במכתבים שכתב בנושא בפרשת טינק.
במרוצת השנים התקיימו מאבקים דומים בשורה של ערים בארצות הברית. כך בין השאר בגרנד רפידס שבמישיגן, באטלנטה שבג'ורג'יה ובגרייט נק שבלונג איילנד – שם הושג ניצחון גדול, כשאפילו לא היה צורך לגשת לבית המשפט. ברוב המקומות התקדימים המשפטיים שימשו קרקע פורייה לניצחון של שלוחי חב"ד.
מאז ועד היום הצטרפו עוד אלפים רבים של חנוכיות ציבוריות, גם במדינות מוסלמיות, כמו מרוקו, ניגריה, תוניסיה ועוד. גם כאן, בישראל, אפשר למצוא את החנוכיות הגדולות של צעירי חב"ד בכל פינה ועל פי הערכות מדובר באלפים רבים של חנוכיות.
9 צפייה בגלריה
תיירים וצלמי תקשורת צופים ומתעדים את הצבת החנוכייה למרגלות שער ברנדנבורג בברלין
(צילום: באדיבות חב"ד)
"החנוכיות הציבוריות הפכו כיום לסמל המזוהה ביותר של חג החנוכה במדינות העולם", אמר הרב מנחם קוטלרסקי, בכיר במערך השליחות העולמי של חב"ד, "כשמנהיגים רבים כיום משתתפים בעצמם באותן הדלקות. אינספור יהודים בעולם, לרבות במדינות נידחות, מרגישים חיבור עמוק לזהות היהודית כשהם רואים את החנוכיות היפות האלה במקומות ציבוריים".
אחד המנהיגים הבולטים שהשתתף בהדלקה ציבורית הוא נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, שבשנה שעברה, שבועות ספורים אחרי ניצחונו בבחירות, השתתף בהדלקה גדולה שנערכה בכיכר מרכזית בעיר.
אתר chabad.org גולל את הפרשה ההיסטורית בערב חנוכה השנה. באתר נחשף כי לקראת סוף חייו, מנהיג "הקונגרס היהודי האמריקני", ארתור הרצברג – ממובילי המאבק נגד החנוכיות הציבוריות בשעתו – הודה שהוא היה בצד הלא-נכון של הקרב. "חשבנו שאתה צריך להיות יהודי בבית ואזרח ברחוב", אמר בשיחה גלוית לב עם הרב דוד אליעזרי, שליח חב"ד בקליפורניה. "הרבי חשב, שבהיותך יהודי ברחוב אתה תהיה יהודי טוב יותר בביתך. הוא צדק ואנחנו טעינו".
הציטוט של הרצברג פורסם ברשת X, ומי שהפתיע ומיהר להגיב היה אברהם פוקסמן, שכיהן משנות השמונים ואילך כמנכ"ל "הליגה נגד השמצה" – אחד הארגונים שהתנגדו בשעתו להצבת החנוכיות הציבוריות. "גם אני טעיתי כל השנים האלה", צייץ בתגובה לדבריו של הרצברג.
הדלקת נרות ביפן
ועוד בענייני חנוכה. אמש (יום ה') התקיים בביתו של שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, טקס מרגש של הדלקת נר שני של חנוכה, שמשך אליו אורחים רבים ומכובדים. בין הנוכחים היו נציגים בכירים מהפרלמנט היפני, ראשי קהילות, אנשי עסקים מובילים, ודמויות בולטות מעולמות התרבות והחברה היפנית.
חלק מרגש במיוחד באירוע היה הצגת תערוכה יוצאת דופן של יצירות ילדי מרכז שלוה, שחלקם פונו מבתיהם במהלך המלחמה. הילדים, באמצעות טיפול באומנות, תרגמו את רגשותיהם ותחושותיהם לציורים מרהיבים שכבשו את לבבות הנוכחים.
השגריר כהן אמר: "בדיוק לפני שנה אירחנו באירוע חנוכה בטוקיו 3 משפחות חטופים, ביניהן אביה של נועה ארגמני, יעקב. באוגוסט האחרון התרגשנו לארח את נועה ארגמני בטוקיו. גם השנה יש עדיין 100 חטופים בעזה, ואנו מייחלים לשחרורם המהיר. אנו מודים לארגון שלוה על פעילותם לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, ועל השמעת קולם של ילדים עם מוגבלות ביפן ושיתוף חוויותיהם הקשות לאחר אירועי ה-7 באוקטובר".
