כמו רוב מדינות המערב כיום, בריטניה מתמודדת עם עלייה חסרת תקדים בתופעות אנטישמיות. החשש הביטחוני בקרב קהילות יהודיות זינק, ומנהיגי הקהילה עוסקים בנושא באופן משמעותי יותר מבעבר. אנשי הקהילה עדיין סוערים משערוריות האנטישמיות של מפלגת הלייבור הבריטית, בעיקר בתקופה תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין, אך בעוד המגמה שם משתפרת, המצב בבתי הספר ובאוניברסיטאות הבריטיות הולך ומידרדר.
אלי קראפט, מנהל תקשורת ומחקר בקמפיין נגד אנטישמיות, מסביר כי בעבר סטודנטים התמודדו עם מקרים אנטישמיים בודדים בבית הספר היסודי ובתיכון, אך עם כניסתם לאוניברסיטה חלה עלייה מסיבית בהטרדות – כולל ברשתות החברתיות. לדבריו, השינוי המשמעותי היום הוא שהתקריות מתרחשות כבר בבתי ספר יסודיים. "זה די מדאיג שאנחנו רואים ילדים בגיל צעיר כל כך שסובלים מזה, כי לפני 10 או 15 שנה אנטישמיות כלפי תלמידים הייתה בעיקר באינטראקציות פנים אל פנים. עכשיו הם יכולים פשוט להיתקל בזה בהודעות בטלפון שלהם, בלי שההורים שלהם יודעים בכלל", אומר קראפט.
3 צפייה בגלריה
פעילות נגד אנטישמיות של ארגון StandWithUs בבית ספר לא יהודי בבריטניה
(צילום: נוה בראל)
אבל ההתקפות המקוונות עדיין מחווירות בהשוואה לאיומים ולתקיפות בפועל של סטודנטים יהודים בקמפוס או בתיכון. קראפט אומר שהוא עצמו היה קורבן לתקיפה אנטישמית כשהיה סטודנט: "קיבלתי סטירות ואגרופים בחלק האחורי של הראש. אני זוכר שישבתי באוטובוס ומישהו פשוט צעק עליי 'הרגת את ישו!'... בתקרית אחרת, אני זוכר תלמיד, אני חושב שנה-שנתיים מתחתיי, חוטף מכות קשות, עם אף מדמם והכול", הוא נזכר.
זינוק במהלך "שומר החומות"
הקרן לביטחון קהילתי (CST), הפועלת להגנה על יהודי בריטניה מפני אנטישמיות, מסרה בינואר 2023 כי דווחו 150 תקריות אנטישמיות הקשורות לאוניברסיטאות בשנתיים האחרונות – נתונים המייצגים עלייה של 22%. כמעט מחצית מהאירועים המדווחים התרחשו במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות", מה שמצביע על קשר בין העלייה באנטישמיות למתרחש בישראל. סטודנטים יהודים בקמפוסים בבריטניה אומרים כי הם נתונים באופן שגרתי לסביבה עוינת, לעיתים מסוכנת, שבה הם נתקלים באנטישמיות אלימה בצורה של אקטיביזם אנטי-ישראלי, ולעיתים קרובות כאשר ההתנהגות הזו מדווחת היא אינה מטופלת כראוי.
בתחילת 2023 פרסם הלורד ג'ון מאן, היועץ העצמאי לאנטישמיות, דוח על מצב האנטישמיות בבריטניה. ממצאיו מצביעים על כך שבתי הספר הם אחת הבעיות הגדולות ביותר, אך שם גם נמצאים הפתרונות האפשריים להתמודדות עם העלייה החדה באנטישמיות. המלצתו הראשונה של מאן לממשלה בדוח היא להגביר את התוכניות החינוכיות וליישם מדיניות בבתי הספר ברחבי הארץ המתמודדת עם השואה ועם האנטישמיות בת זמננו.
ביולי 2022, סקר שנערך בקרב 1,315 בתי ספר תיכוניים באנגליה מצא כי תקריות אנטישמיות בבתי ספר כמעט שולשו בחמש השנים האחרונות. "רק ל-47 מבתי הספר שהגיבו יש מדיניות רשמית וכתובה כלשהי שעשויה לגרום לצוות להיות מודע יותר לצורות האכזריות של בריונות אנטישמית המתרחשות וכיצד להתמודד איתן", נכתב.
הדבר בעייתי במיוחד כאשר מתעוררים אירועים כמו המבצע של ישראל בעזה במאי 2021, אז התפוצצה האנטישמיות בבריטניה. סרטונים שצולמו ברחובות לונדון הפכו לוויראליים ובהם נראים יהודים מותקפים ברחובות, פעילים אנטי-ישראליים מסתובבים בשכונות יהודיות וקוראים "לאנוס את בנותיהם" ומעשי אנטישמיות מטרידים אחרים.
פינק תיאר בית ספר יהודי אחד, שבשל מיעוט ההרשמה אליו על פי החוק הבריטי נאלץ לקבל גם תלמידים לא יהודים. כיום, בית הספר כולל כ-80% תלמידים מוסלמים, ומורים מדווחים כי קשה במיוחד לנהל שיחות על ישראל בשל הטיה ובמקרים מסוימים אנטישמיות מצד רבים מהתלמידים
לדברי יהודה פינק, מנהל תוכניות בתי ספר ונוער ב-StandWithUs UK, אנטישמיות בשם אנטי-ציונות נפוצה מאוד גם בבתי ספר תיכוניים בבריטניה – יותר מהאנטישמיות הקלאסית והפעילות הניאו-נאצית. "נראה שהאנטישמיות שתלמידים בבתי ספר חווים קשורה בעיקר לישראל. אלה הראיות שעולה מדוח מאן", אומר פינק.
האם אפשר לעצור את האנטישמיות? פינק, מורה לשעבר, הסביר כי למורים ולמנהלים לא תמיד יש כלים להתמודד עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מה שמשאיר הרבה מקום לתפיסות אנטישמיות לחלחל לבתי הספר. "אני חושב שהרבה בתי ספר לא רוצים לעסוק בנושא האנטישמיות כי הם חושבים שזה מביא את הנושא של הסכסוך הישראלי, והם מרגישים שבעצם זה נושא חם מאוד שהם לא רוצים להציף אותו בבית ספר".
באשר לתגובת מנהלי בתי הספר, אומר פינק כי מדובר באתגר מתמשך. בעוד מנהלים ומורים רבים מתכוונים לטוב, פשוט אין להם את הידע או ההבנה הנדרשים כדי להתמודד עם האנטישמיות המודרנית. "אני חושב שמנהלי בתי הספר פועלים בנושא, אבל אני לא חושב שהם יודעים להתמודד עם זה כמו שצריך. זה נובע יותר מבורות מאשר משנאה", הוא אומר.
לפעמים, האתגר של עבודה עם בתי ספר מסובך בגלל הדמוגרפיה. פינק תיאר בית ספר יהודי אחד, שבשל מיעוט ההרשמה אליו על פי החוק הבריטי נאלץ לקבל גם תלמידים לא יהודים. כיום, בית הספר כולל כ-80% תלמידים מוסלמים, ומורים מדווחים כי קשה במיוחד לנהל שיחות על ישראל בשל הטיה ובמקרים מסוימים אנטישמיות מצד רבים מהתלמידים. "זה יכול להיות עוין מאוד", אומר פינק, "זה אחד הסודות הגלויים שאף אחד לא באמת מדבר עליהם. אבל יש בעיה בבית הספר הזה. זה ממש חבל".
פינק עובד באופן קבוע עם מחנכים ומנהלים כדי לעזור להם להבין את האנטישמיות טוב יותר, כמו גם כדי להעצים תלמידים יהודים להיות גאים בזהותם ולא להיות מושפעים מהאנטישמיות שהם עלולים להתמודד איתה.
המחלקה שלו עבדה עם אלפי בני נוער יהודים ולא יהודים כדי לחנך אותם על אנטישמיות בבריטניה. "אנחנו מנסים להציג את ישראל ככוח חיובי בעולם ואת היהדות עבור התלמידים היהודים, כמשהו חיובי. אנחנו מרגישים שזה הופך להיות נטל על הצעירים. אנחנו מרגישים שלהציג את ישראל כמדינה, לא מדינה מושלמת, אלא מדינה מיוחדת לזהות שלהם, מקום שעושה דברים מדהימים, מקום של הזדמנויות, זה משהו שאנחנו צריכים לעשות", אומר פינק.
