לא עוד תפקיד לכל החיים: השר לשירותי דת, מתן כהנא, חתם על תקנות חדשות לבחירת רבני ערים ומועצות מקומיות, ולפיהן כהונתם של הרבנים תיקצב ל-10 שנים. נוסף על כך, ישונה הגוף הבוחר את הרבנים המקומיים, באופן שיחזק את כוחם של נציגי התושבים ברשויות שבהן הם יכהנו – על חשבון הפוליטיקאים בשלטון הארצי.
כיום מכהנים הרבנים עד יום מותם או עד פרישתם לגמלאות (בהתאם לשנה שבה נבחרו ולמצב החוקי אז). הדחתם קודם לכן, במקרה הצורך, היא דבר מורכב מאוד מבחינה פוליטית ומשפטית, ובהתאם לכך גם נחשבת לחריגה ולנדירה ביותר.
עם קציבת הקדנציה כעת הופך סיום הכהונה כעבור 10 שנים לברירת המחדל, והיא תוארך רק בהחלטה של מועצת העיר לתקופות נוספות זהות, ולכל היותר עד גיל 70. התקנות יחולו למפרע גם על הרבנים שכהונתם היא לכל החיים, והם יופרשו בגיל 80 – מה שצפוי לגרור עתירה לבג"ץ נגד הפגיעה בתנאי העסקתם.
הכוח עובר לידי הוועדות
במשרד לשירותי דת מבטיחים כי מעתה יהיה תהליך בחירת רב עיר או מועצה "פשוט ומהיר": השר ייזום, בשיתוף עם הרשות המקומית, והאסיפה הבוחרת תורכב מכל חברי מועצת העיר, ממנכ"ל הרשות ומנציגי ציבור, שמחציתם ימונו בידי השר ומחציתם בידי המועצה. התקנות החדשות קובעות גם כי לפחות 40% מחברי הגוף הבוחר, יהיו נשים.
1 צפייה בגלריה
כהונתם תוגבל: רבה של רעננה, יצחק פרץ (מימין) ורב העיר רחובות, שמחה קוק
(צילום: שאול גולן)
זאת ועוד: בעבר, הכרזת נבצרות של רב עיר על רקע מצב רפואי, הייתה נתונה בידי מועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת – ואלה נמנעו, בדרך כלל, מצעד זה מסיבות דתיות, ערכיות ופוליטיות. לפי התקנות שנחתמו היום, ועדה רפואית היא זו שתקבע אי-כשירות של רב להמשיך ולכהן בתפקידו.
נוסף על כך, תוקם ועדה שתפקידה יהיה לבחון את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר. כך, למשל, לא תאושר מועמדות של מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית חמורה, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, או שהוגשה נגדו קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה שבגינה הוא איננו ראוי לתפקיד.
השר לשירותי דת, מתן כהנא, אמר לאחר החתימה: "המצב הנוכחי, שלפיו בעשרות מערי ישראל אין רב, אינו תקין. בשל סיבות כאלו ואחרות לא מונו רבנים בערים רבות בשנים האחרונות, והדבר פגע באופן עמוק במנגנוני שירותי הדת של ערים אלו. התקנות החדשות שעליהן עמלו אנשי משרדי בשבועות האחרונים, יאפשרו למנות רבנים בעשרות ערים שבהן לא מכהן רב. כעת, לאחר שהסתיים הליך גיבוש התקנות, יחל בעזרת ה' הליך מינוי רבנים בערים שבהן אין רב מכהן".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, שמעון (מוני) מעתוק, הוסיף: "התקנות החדשות יאפשרו סוף-סוף מינוי של רבני עיר רבים שחסרים לאורך שנים רבות, תוך מתן דגש לצרכים המקומיים והתאמה טובה יותר בין אופיו של הרב לקהילה הרלוונטית. המשרד ממשיך בהתאם להנחיית השר, לקדם את שירותי הדת בישראל ולחזקם".
"לחבר את הרב לציבור"
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף, מסר בתגובה לפרסום התקנות החדשות כי "מדובר בשינוי משמעותי בתחום שירותי הדת בישראל. רבני ערים מחזיקים במפתחות למערכות רבות המשפיעות על חיינו – נישואים, כשרות, מקוואות ועוד. התקנות החדשות מעבירות את הכוח בבחירתם לציבור המקומי, על גווניו וצבעיו השונים. רב העיר יהפוך לדמות מחוברת יותר לציבור, כחלק ממהפכת ביזור סמכויות שירותי הדת לרשויות המקומיות, ובכך תתחזק הזהות היהודית של המדינה".
תנועת נאמני תורה ועבודה בירכו על המהלך, ואמרו כי "התקנות החדשות מחזקות את מעורבות הקהילות בבחירת הרב, ומביאות שיקוף נכון ואמיתי של צרכיהן. הסעיף הקוצב את כהונת רבני הערים לעשר שנים, כפי שהצענו ואף קידמנו הצעת חוק בנושא, חשוב באופן מיוחד".
בארגון הוסיפו כי "התקנות החדשות יועילו במינוי רבני ערים שיהיו מקובלים על כלל הציבור, ויעמיקו את תחושת המחויבות והאחריות שלהם לציבור שאותו הם משרתים. בכך הן יחזקו את דמותה היהודית והדמוקרטית של המדינה".
