תביעה תקדימית הוגשה לבית משפט בפילדלפיה – כזאת שעשויה להשפיע על כל יהודי, שמגיע לבית משפט בארצות הברית. ד"ר פיטר גרוס, רופא משפחה יהודי מפנסילבניה, הגיש ערעור לבית המשפט במדינתו על פסק דין בגין רשלנות שעומד נגדו על סך 4.1 מיליון דולר, בטענה שהמשפט שלו התחיל ביום כיפור.
ד"ר גרוס טוען שהתביעה נגדו הוגשה ב"חוסר תום לב" וכי הוא נאלץ לבחור בין זכותו לממש את דתו בחופשיות ובין זכותו להשתתף במשפט שמתנהל נגדו. חבר המושבעים מצא את הרופא אשם בתביעה שהוגשה נגדו על ידי מטופל לשעבר, פרד דימאו, שטען כי הוא סובל מנזק לבבי קבוע כתוצאה מכך שד"ר גרוס לא זיהה את הסימנים להתקף הלב הממשמש ובא.
לפי כתב התביעה, הרופא ביקש מבית המשפט לדחות את תחילת ההליך מספטמבר 2023, מכיוון שהוא חל ביום כיפור והוא לא יוכל להתייצב בבית המשפט. התביעה התנגדה לבקשה, בטענה שהעד המומחה שלהם היה זמין להעיד רק באותו יום. בעקבות כך, שני שופטים סירבו לבקשת הרופא הנתבע, וד"ר גרוס לא הגיע להליכים ביום כיפור, היום הראשון למשפטו. בסופו של דבר, חבר המושבעים פסק נגדו וכעת ד"ר גרוס מערער על ההחלטה בטענה שבית משפט כשל בשיקול דעתו, בכך שלא כיבד את קיום המצווה שלו ביום כיפור.
ארגונים יהודיים נרתמו כדי לסייע לד"ר גרוס. אגודת ישראל באמריקה, הסניף האמריקני של תנועת אגודת ישראל העולמית, כתבה לבית המשפט כי היא מודאגת מכך שפסק הדין של חבר המושבעים "ניתן לפירוש כהגבלה על גישה שווה למערכת המשפט עבור אלפי יהודים שומרי מצוות במדינה, כמו גם מיעוטים דתיים אחרים".
בתצהיר בן 40 עמודים נכתב כי "לא ניתן להפריז בחשיבות של קיום יום הכיפורים – היום הקדוש ביותר בשנה לעם היהודי. בעוד בתי משפט לא עושים שיקולים על פי מרכזיות אמונות דתיות, הבנה מלאה של משמעותו של יום כיפור מתקנת כל תפיסה של החג בתור מנהג או מסורת גמישה, במקום חובה דתית".
עוד נכתב כי "עבור יהודים שומרי מצוות, חגי דת ושבת אינם רק חגיגות חשובות – הם ימים וזמנים שבהם אסור על פי ההלכה היהודית לעסוק בכל מיני פעילות ועבודה, כולל הופעה בבית המשפט. אם בתי המשפט מתייחסים לחובות אלה כאל קונפליקט תזמון רגיל שיש לפתור כעניין של שיקול דעת שיפוטי, מיעוטים דתיים פגיעים ולא זוכים להגנה מלאה על הוראות חוקתיות למימוש חופשי של דתם".
הארגון אף הגדיל לעשות וטוען שהשמירה על יום כיפור הכרחית לארצות הברית כמדינה עם חברה פלורליסטית, כפי שכיוונו אליה מייסדי האומה.
אך בא כוחו של התובע דחה את הטענות האידאליסטיות, וטען כי החלטת בית המשפט שלא לקבוע מועד מחדש היא בעיקר תוצאה של התנהלות כושלת של עורכי דינו של הרופא. לדברי התובע, ההגנה כלל לא העלתה את חששותיה לגבי לוח הזמנים עד שבוע לפני המשפט, אף על פי שההליכים נקבעו שנה וחצי מראש. התובע הוסיף כי הם דווקא היו מוכנים להעביר את המשפט, אך המומחה שלהם לא הצליח לקבוע מועד מחדש בהתראה הקצרה הזאת. לדבריו, "חוסר הגילוי הנאות" לכאורה של הרופא לגבי כך שהוא לא יכול להגיע לבית המשפט ביום כיפור מטעמי דת הוא כשלעצמו עילה מספקת לבית המשפט לדחות את הערעור על בסיס לא חוקתי.
הקהילה היהודית בארצות הברית מציינת שמונה חגים מרכזיים בשנה – אף אחד מהם אינו מוגדר כחג ממלכתי או פדרלי-כלל ארצי. שבתות בדרך כלל לא מהוות מכשול, מפני שרוב בתי המשפט בארצות הברית לא מקיימים דיונים בשבתות או בחגים לאומיים, אלא רק במקרים דחופים.
בעבר היו מספר מקרים מתוקשרים שבהם נאשמים יהודים ביקשו להעביר את מועד המשפט בעקבות חג, אך אלה לרוב נענים בחיוב. לדוגמה, בפרשת הרצח שמסעירה לאחרונה את פלורידה, עורכי דינה של דונה אדלסון (אין קשר לכותב שורות אלה) ביקשו להקדים את תאריך המשפט שלה בשבועיים, כך שלא ייערך בראש השנה וביום כיפור השנה. אדלסון בת ה-74 מואשמת בסיוע לבנה, רופא השיניים צ'רלי אדלסון (47), ברצח חתנה לשעבר, הפרופסור למשפטים דן מרקל, ביולי 2014.
מרקל היה נשוי לוונדי, בתה של דונה ואחות של צ'רלי. השניים התגרשו וחלקו משמרת על שני ילדיהם המשותפים. וונדי רצתה לעבור מטלהאסי לדרום פלורידה כדי להיות קרובה יותר למשפחתה, אך השופט באותו הזמן קבע שהיא לא יכולה לעבור דירה ללא הסכמתו של מרקל – וזה סירב. מרקל נרצח לאחר ששם את ילדיו במעון ויצא לאימון בחדר הכושר.
לימים התברר שצ'רלי שכר רוצח כדי להרוג את בעלה לשעבר של אחותו, ובו בעת ניסה להפליל במעשה את בעלה לשעבר של חברתו הנוכחית. אימו דונה, שסייעה לו במזימה, נעצרה שבוע לאחר מכן בנמל התעופה הבינלאומי במיאמי, כשניסתה לעלות על טיסה בכיוון אחד לווייטנאם. צ'רלי כבר הורשע ונשלח למאסר עולם, והמשפט של אימו דונה יתקיים ב-17 בספטמבר, לאחר שהשופט נענה בחיוב לבקשתה להתחשב בה בתקופת החגים.
אלא שלהבדיל מפרשיית האדלסונים, המקרה של ד"ר גרוס מלין על החלטה של שופט בדיעבד, במה שעשוי ליצור תקדים שיחייב שופטים אמריקנים לפעול על פיו.