ברבנות הצבאית הוגים מסמך שיאפשר לחיילים להימנע ממצב של עיגון נשותיהם, במקרה של פציעה במלחמה שתביא לכך שלוחם יהיה מחוסר הכרה ולא יוכל לתת גט לאשתו. סא"ל הרב אביהוד (אודי) שוורץ, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית, בישר כי בעבודת מטה רחבה נוסח שטר הרשאה לגט המתייחס גם למצבים רפואיים מורכבים, והוא יגיע בקרוב להנהלת בתי הדין הרבניים.
עוד לפני המלחמה היה קיים מסמך שנועד לפתור נושאים של עגינות במקרה שהלוחם נפל בשבי ממושך ללא אות חיים מצידו ובלי מידע על גורלו. המסמך שגיבשה בעבר הרבנות הצבאית מאפשר לבעל היוצא למילואים לחתום על הרשאה לבית הדין לתת גט לאשתו בשמו אם ייעדר לזמן ממושך. כעת ביקשו ארגוני נשים, ובראשם "קולך", לחבר מסמך דומה שיהיה תקף לא רק במקרה שהבעל נעדר במלחמה, אלא גם במקרה של עגינות על רקע בריאותי – כמו פציעה קשה שהוציאה את האדם מהכרה. כדי להשתמש במסמך כזה ולתת לו תוקף הלכתי, יש צורך באישור של בתי הדין הרבניים הממונים על נושא הגירושים בישראל.
2 צפייה בגלריה
הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים (במרכז), לצד חברת הכנסת שלי טל מירון בדיון
(צילום: דוברות הכנסת)
הפרטים הוצגו בדיון שנערך אתמול (יום ג') בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, תחת הכותרת "עדויות מהשטח ופתרונות מניעה נדרשים". נציג הרבנות הצבאית, סא"ל הרב שוורץ, סיפר על המסמך ואמר: "אנחנו לא מעודדים או מחתימים את כולם על שטר הרשאה למתן גט. מתי מעט חתמו על שטר כזה. מי שפנה לרב היחידה קיבל הסבר ו-20 חתמו. מסמך ההרשאה נותן פתרון למצב שבו חלילה נעלמו עקבותיו של חייל. לאורך המלחמה הבנו שהמסמך הקיים לא נתן מענה לעגינות רפואית ואמרתי שאנחנו נצא לעבודת מטה, וכך היה. לדעתי הצלחנו לפצח את העניין ההלכתי כך שיינתן פתרון לעגינות רפואית, באמצעות תוספת של שלושה משפטים, ואנחנו בישורת האחרונה לתהליך הזה".
סא"ל שוורץ הוסיף: "אני מאמין שהעניין יוסדר תוך שבועות אחדים. באגף כוח האדם בצה"ל עסקו בשאלה האם מביאים את המסמך כמדיניות לכל המתגייסים בסדיר ובמילואים, ואנחנו לא מביאים זאת באופן יזום לצה"ל, וזה הוסכם עם אכ"א. ההחלטה לא לשנות המדיניות באה מתוך תפיסה שזה עלול להביא לפגיעה ברוח הלחימה".
הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, אמר כי "בסופו של דבר אם רוצים שהרשאה כזאת תיחתם על ידי כל זוג בבואו לנישואים, או להעלות זאת באופן אקטיבי, יש במדינה רבנות ראשית לישראל – אז תיפגשו עם הרבנים הראשיים החדשים ותנו להם לשקול את העניין, והם יקבלו החלטה. לא התקדמנו בכלום כי אני לא רואה את עצמי כמי שיכול להחליט. השיקולים הם כבדי משקל".
חברת הכנסת שלי טל מירון (יש עתיד), שניהלה את הדיון בכנסת, אמרה: "בסופו של דבר אני מצרה על ההחלטה הזאת. זה טיעון שלא תופס בלשון המעטה. זה כמו דגימת שיניים או טביעת אצבע, ולדעתי כל גבר היה רוצה לדאוג לעתיד של בת זוגו. אני מצרה שנציגי הרבנות הראשית לא הגיעו לפה. אם הייתה מודעות גדולה יותר לנושא הזה, רבים יותר היו חותמים על השטר".
חברתה למפלגה, ח"כ מטי צרפתי הרכבי, העירה כי "יש גם לוחמים שכותבים מכתבי פרידה 'למקרה שיקרה משהו'". סא"ל שוורץ השיב לה: "מפקדים רבים מתנגדים למכתבי הפרידה. לגבי נושא העלאת המודעות, עגינות רפואית לא קשורה רק למלחמה. רוב המצבים שהגיעו לעגינות רפואית מגיעים מאסונות ותאונות דרכים. צריך שיהיה מהלך גורף, ואם רוצים פתרון זה צריך להיות כבר בשלב החופה".
ח"כ מירון ציינה: "אני תומכת בכך שכל זוג שמגיע לרבנות יחתום על מסמך כזה, אבל זה יחסוך לנו נשים עגונות והרבה צער. המלחמה הזאת הוכיחה לנו שעגינות רפואית עלולה לקרות. יש 101 חטופים וחטופות ובני זוג שאנחנו לא יודעים אם יחזרו, וצריכה להיות ורסטיליות וגמישות מחשבתית של הצבא. הטיעון של המורל לא תופס וצריך להציע זאת בדחיפה". ח"כ צרפתי הרכבי הוסיפה: "האינטרס של כל גוף לאומי כמו צבא או רבנות הוא שנשים יוכלו לצאת לחופשי מעגינות, ולכן הצבא צריך ליידע את חייליו על האפשרות לשטר הרשאה".
תיעוד מפעילות לוחמי מילואים בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
שרון בריק-דשן, מנכ"לית קולך, אמרה בדיון: "אני מבקשת שוב להניח על שולחן הרבנות הצבאית את סוגיית מניעת העגינות במלחמת חרבות ברזל. לא נוכל להתעלם מהסכנה שבפתח. התכנסנו לפני למעלה מחצי שנה. כעת, כשהתכנסנו שוב, אנא מכם – הוכיחו את יכולת ההנהגה ההלכתית הקשובה ועשו את הנדרש כדי להקל על אותן נשים שיצטרכו להתמודד עם אתגר בלתי אפשרי, של נישואי כבלים וגזרת עגינות".
לדברי בריק-דשן, "בתחילת המלחמה דנו בצורך להעלות את הנושא, אולם כדי לא לפגוע במורל החיילים בחרנו לשתוק. כיום המציאות מוכיחה שיש הכרח להביא לידי הלוחמים את האפשרויות למניעת עגינות. הרבנות הצבאית עושה עבודה רגישה וחשובה לכל אורך המלחמה, ואנחנו מבקשות לשים על השולחן את הנושא הזה, שמניסיוננו גם מחזק את תחושת הביטחון של הלוחמים ובנות זוגם".
במלחמה הנוכחית עוד לא נוצרו עגונות, שכן עוד לא עבר מספיק זמן כדי לבחון מצב של עגינות אצל בני זוג כאשר אחד מבני הזוג פצוע קשה או נעדר, אך הארגונים שהשתתפו בדיון – בהם יד לאישה, מבוי סתום, עתים, חופות, מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן ועוד – צופים מצב שבו נשים עלולות להישאר ללא ודאות לגבי מצב בעליהן, ומבקשים מראש למצוא פתרון שימנע מהן מצב של עגינות.
