הרב הראשי של מוסקבה המכהן גם כנשיא ועידת רבני אירופה, פנחס גולדשמידט, עזב את עיר הבירה הרוסית זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה – וכעת נחשפת הדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים. גורמים שנכחו בכנס השנתי של ועידת רבני אירופה במינכן, גילו שהופעל על הרב גולדשמידט לחץ כבד מצד הרשויות ברוסיה לצאת בהודעת תמיכה במלחמה באוקראינה, אך הוא סירב בתוקף – ובעקבות זאת נרמז לו שטוב יעשה אם יעזוב את המדינה.
בעקבות דיווחים שהרב גולדשמידט "ברח" מרוסיה בגלל המלחמה, לפני יותר משלושה חודשים, פרסם הרב הודעה רשמית שבה הדגיש כי חזר לישראל כדי לסעוד את אביו החולה, ולא ברח מרוסיה בגלל המלחמה. עם זאת, הרב אמר אז שאינו יודע מתי יחזור לרוסיה. הוא אף מינה את סגנו, הרב דוד יושובייב, לממלא מקומו – והודיע שימשיך לכהן כראש בית הדין הרבני של מדינות חבר העמים והמדינות הבלטיות. יותר משלושה חודשים אחרי עזיבתו הפתאומית, נחשפים פרטים חדשים על הנסיבות שמאחוריה.
הרב גולדשמידט מכהן כרב העיר מוסקבה ב-33 השנים האחרונות, וכאמור מכהן גם כנשיא ועידת רבני אירופה – כך שהוא בפועל הרב הראשי של יהדות אירופה. בשבועות הראשונים אחרי עזיבתו שהה הרב גולדשמידט בבירות במזרח אירופה, ועסק בסיוע לפליטים היהודים מאוקראינה, אך בשלב מסוים הגיע לישראל ומאז הוא נמצא בארץ. גורמים בקהילה היהודית ברוסיה אומרים כי מאחר שהרב עסק בסיוע לפליטים מאוקראינה בחודשים האחרונים, הוא חושש לחזור למוסקבה כעת.
בשל היעדרותו של הרב, ניסו גורמים בקהילה היהודית ברוסיה להדיח אותו ולמנות רב אחר תחתיו. העניין הוכרע אמש (יום ג') - והרב נבחר לכהונה נוספת, מבלי שיש לו היכולת לשוב למוסקבה.
על רקע החשש מהדחתו, פנו הרבנים הראשיים לישראל, יצחק יוסף ודוד לאו, במכתב לרבני הקהילה היהודית במוסקבה, שבו כתבו: "נודע לנו שבנסיבות אישיות נבצר מהרב גולדשמידט לשהות בקהילתו בימים אלה, אולם בית הדין שהוא עומד בראשו ממשיך לפעול בהנחייתו ונותן מענה ראוי למי שמתדפקים על פתחו. כמו כן, הרבנים העומדים על ימינו ממשיכים לפעול בקרב בני הקהילה. אנו מבקשים שלא לעשות שום שינוי בהרכב הרבנות ובית הדין במוסקבה ללא תיאום עימנו, זאת על מנת שנוכל להמשיך את הקשר של הרבנות הראשית לישראל עם הקהילה היהודית החשובה בעיר מוסקבה בפרט וברוסיה בכלל".
"כמו לחזור לברית המועצות ולמסך הברזל"
הרב גולדשמידט סירב להתייחס לטענות שלפיהן נאלץ לעזוב את רוסיה עקב סירובו לצאת בתמיכה פומבית במלחמה. ההתפתחויות האחרונות מעציבות אותו, אבל הוא לא מגדיר את עצמו כ"רב גולה", אלא כרב שלא נמצא בקהילתו.
על רקע הסנקציות על רוסיה והמצב הכלכלי במדינה, גורמים בקהילה היהודית מדברים על משבר קשה של אלפי יהודים שיוצאים מרוסיה לישראל, לדובאי ולמקומות אחרים: "חלק לא מבוטל מהקהילה עזב, וחלק מהאנשים נמצאים על המזוודות. יש הגירה מטורפת מרוסיה", מספרים גורמים בכירים בקהילה. "יש כאלה שחזרו כדי לסדר את העניינים שלהם. להיות יהודי ברוסיה זה לחיות עם המון חששות. השאלה הגדולה שאדם שואל – כשאהיה מוכן לעזוב, האם זה יהיה אפשרי או לא? זאת השאלה הגדולה. האם מסך הברזל ייסגר, כמו בעבר. האם יהיו טיסות".
2 צפייה בגלריה
בקהילה היהודית חוששים מחזרה לתקופות קשות. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ועשן אחרי תקיפה רוסית באוקראינה
(צילום: AP, AFP)
אותם גורמים הוסיפו כי "הקהילה בלחץ ובהתלבטות קשה. יש חשש גדול. אם יש לך ילדים ואתה הורה, אתה שואל את עצמך שאלה אחת – איך ייראו החיים של הילדים והנכדים שלי בעוד כמה שנים. התשובה היום של כל אחד שמבין את המצב היא שהחיים שלהם בוודאי יהיו קשים יותר. בהרבה מובנים, זה כמו לחזור לברית המועצות. לחיות מאחורי מסך ברזל. אין טיסות. ברוב השגרירויות אין בכלל צוות שיכול להנפיק ויזה למערב. מי שפותח את הפה נגד המלחמה – פותחים נגדו תיק ועוצרים אותו. חברי עירייה שדיברו נגד המלחמה נעצרו. גם יהודים נעצרו בהפגנות".
הגורמים ציינו כי יש גל עלייה שלא נספר במלואו בנתונים הרשמיים, שכן הוא כולל יהודים רוסים שהחזיקו בדרכונים ישראליים ושבים ארצה. "אנחנו מעריכים שבין עשרת-אלפים ל-20 אלף יהודים העתיקו את מרכז חייהם מרוסיה למדינה אחרת מאז פרוץ המלחמה", הם אומרים.
הקהילות היהודיות ברחבי אירופה קולטות אלפי פליטים יהודים, וזאת שעתן היפה. הקהילה בווינה, למשל, שמונה 8,500 יהודים, קיבלה למעלה מ-1,300 פליטים. סידרו להם דירות ואוכל, ואפילו ליווי פסיכולוגי. הקהילה היהודית הקטנה של באזל, שמונה 800 חברים, בסך הכול, קלטה 80 פליטים יהודים.
