ביקורת חריפה נמתחה הבוקר (יום ו') בעיתונות החרדית, נגד החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים דרמטי, שעוצר החל מ-1 באפריל את העברת כספי ה"תמיכה" לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים. רוב הביקורת הופנתה לשופטי בג"ץ, אך חיצים הופנו גם לעבר ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה.
בכותרת הראשית של "המבשר" – המזוהה עם השר מאיר פרוש ביהדות התורה – נכתב כי "בזמן הכי קריטי מאז קום המדינה, כשזקוקים לזכות לימוד התורה של בני הישיבות בכל רגע, החליט בג"ץ לעצור את התקציבים לישיבות". עוד דווח כי "מרכזי היהדות החרדית בחו"ל החלו במגעים להקמת תשתית חילופית לתמיכה בישיבות ובכוללים".
בעיתון לא חסכו ביקורת מראש הממשלה בנימין נתניהו: "בקרב המפלגות החרדיות ניכרת מורת רוח רבה מגרירת הרגליים של ראש הממשלה נתניהו עד הרגע האחרון כשלא עמד בהבטחתו מאז כינון הקואליציה להסדיר את מעמד בני הישיבות".
במאמר בעיתון החרדי נמתחה ביקורת גם על שופטי בג"ץ: "השופטים, ככלב ששב על קיאו, חוזרים ופועלים שוב נגד כל מה שריח הקדושה והיהדות נודפת ממנו".
ב"הדרך" – העיתון המזוהה עם ש"ס – מתחו ביקורת חריפה על השופטים, ובכותרת הראשית נכתב: "בג"ץ נגד עולם התורה". בהמשך נכתב: "שופטי בג"ץ ממשיכם בדורסנותם האקטיביסטית ומרימים יד בתורה משה בהחלטה אומללה הנוטלת בחטף ממדינת ישראל את זכות החזקת התורה, המגינה על עצם קיומה".
במאמר בעמוד הראשון נכתב כי החרדים לא יתגייסו בסופו של דבר: "גם הפעם הזו, בדיוק כמו בכל הפעמים הקודמות, זה לא יעזור להם. קול התורה יוסיף ויהדהד בעוז ובתעצומות בארץ הקודש ובכל העולם כולו. אין שום כוח בעולם שינתק את אוהבי התורה מתלמודם, כי כך הובטחנו 'כי לא תשכח מפי זרעו'".
ב"המודיע" – הביטאון של מפלגת אגודת ישראל – נכתב כי מדובר בהחלטה קיצונית יותר מעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
בכותרת הראשית של "יתד נאמן" – המשמש כביטאונה של "דגל התורה" – נכתב: "זדים הליצוני עד מאוד, מתורתך לא נטיתי". מדובר בפסוק מפרק קי"ט בתהילים. בעיתון תקפו בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה: "על פי חוות דעתה הסובייקטיבית, לומדי התורה הפכו לעריקים".
בעיתון "הפלס" – המזוהה בין היתר עם הפלג הירושלמי – נכתב כי "עולם התורה ניצב כחומה בצורה למאבק נחוש נגד גזירת השמד רח"ל (רחמנא ליצלן)". נוסף על כך פורסם מאמר מערכת, שכותרתו: "לא מפיהם אנו חיים". במאמרים אחרים נכתב: "התשובה החרדית היחידה – איננו מתגייסים, כי כך אומרת התורה" ו"לא מפחדים מגזירות, מפחדים מפשרות".
בעיתון "שחרית" נכתב בכותרת הראשית "טוב לי תורת פיך" – גם כן ציטוט מפרק קי"ט בתהילים. עוד נכתב כי "שופטי בג"ץ בפסיקה מקוממת נגד עולם התורה – על הפסקה מיידית של התקצוב לישיבות והכוללים עבור חרדים ואברכים שתורתם אמונתם ונמצאים בגיל גיוס".
מה בדיוק קבע צו הביניים?
בצו הביניים קבעו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג כי בשל פקיעת תוקפו של החוק, לא ניתן יהיה להמשיך בהעברת תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. מדובר בצו דרמטי ביותר, שמשפיע על פי ההערכות על רבבות תלמידי ישיבות מגיל 18 ועד 26 – הגיל שבו אחרי דחיות השירות שקיבלו מדי שנה, על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" בחוק הקודם, התקבל הפטור הסופי והמוחלט משירות בצבא.
דובר צה"ל על גיוס חרדים, אתמול
(צילום: דובר צה"ל)
ההחלטה כוללת בתוכה את כל אלו שלא התגייסו וכל אלו שנדחה להם השירות, אך טרם קיבלו פטור סופי (בגיל 26) – כל עוד הפטור הוא רק בשל היותם תלמידי ישיבות ואין להם פטור מסיבה אחרת. השופטים מדגישים כי ההחלטה מתחייבת מכך שהתמיכות המועברות לישיבות, ומהן לתלמידים עצמם, מתאפשרות על סמך הקשר בין החוק שכבר אינו תקף ובין המבחנים שקובעים מי מתלמידי הישיבות זכאי לכספים. לפי הצו, כיוון שהחוק פקע ועד החלטה אחרת, אין להעביר להם כספים. מדובר בכל חייבי הגיוס ששירותם נדחה.
הצו כן כולל חריגים מסוימים, כמו כאלו שקיבלו פטור מסיבות שאינן קשורות ללימודיהם בישיבות, כגון אי התאמה גופנית או בשל סיבה נפשית, כמו בכל מגזר אחר. נוסף על כך, מכיוון שמשרד החינוך מעביר כספים לישיבות מגודל מסוים ומעלה, חלקן חששו שאם יבוטלו התמיכות לחייבי הגיוס הן יירדו מתחת לרף הזכאות – וכל הישיבה תיפגע. לגבי אלו, בצו נקבע שהן ימשיכו לקבל מימון עבור התלמידים האחרים שלא קשורים לצו – אבל רק עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, ב-9 באוגוסט.
