אני מאמין לך.
זה המשפט שגם אני הייתי צריך לשמוע לפני 20 שנים, כשהוא שלח ידיים ופצע לא רק את גופי אלא גם את הנפש שלי. קורע אותה ומכאיב, מותיר בי פצע שנפתח מחדש בכל פעם שאני שומע על עוד "איש חשוב" בחברה החרדית שניצל את הכוח שלו, את מרותו ואת התמימות כמו חיית טרף.
הפרסומים בשבועות האחרונים מטלטלים את עולמי. שוב. הבטן מתהפכת לי שוב. הכול צף מחדש, הזיכרונות מגיל 13 שלי כנער חרדי שלא עוזבים, הכאבים הנפשיים המתמשכים והפוסט טראומה שלא נגמרת.
- כשחז"ל המציאו מצוות שלא כתובות בתורה/ פרופ' רוחמה וייס
אלה ימים לא פשוטים עבורנו, אבל הקושי הנפשי שלנו, הנפגעים, שמתחילים אט-אט להוציא אל האור את מה שנעשה לנו, יכול להוביל לשינוי. אי אפשר לשתוק כשמנגד נפגעים ילדים וילדות. תפקידנו כמבוגרים לומר להם – "אני מאמין לך" – ולצאת נגד אותם פוגעים.
עכשיו הזמן ל-MeToo במגזר החרדי. לחשוף את כל הפגיעות והעוולות שנעשו, לעצור את הפוגעים ולתת מענה ומנוחה רגשית לנפגעות ולנפגעים. השנה האחרונה הפיחה בקרב רבים מאיתנו תקווה והבנה שאין עוד חוסן, גם לא לדמויות מפורסמות, מכובדות ומקובלות בקהילה. הפוגעים לא יהיו חסינים יותר, והנפגעות והנפגעים לא ימשיכו לשתוק.
אחוז גבוה של נפגעים בקהילת היוצאים בשאלה
תופעת הניצול המיני במגזר החרדי מתבססת במקרים רבים מאוד, כמו אצלי, על התמימות, על חוסר הידיעה ועל תרבות ההשתקה, "שלא נחטא בלשון הרע, חס וחלילה". לצערי נחשפתי למקרים שבהם הניצול אף נמשך אחרי היציאה בשאלה, כשיוצאות מגיעות לראשונה לעולם החילוני, תמימות וחסרות ידע, ונופלות כטרף קל לגורמים מנצלים.
אלה ימים לא פשוטים עבור רבים מאיתנו, היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. על פי סקר פנימי שביצע משרד הרווחה והביטחון החברתי, 22.5% מהיוצאים והיוצאות בשאלה עברו פגיעה מינית משמעותית בעברם (מתוך 855 משיבות ומשיבים). על פי מחקרו של ד"ר נרי הורביץ, פגיעות ואירועים טראומטיים מהווים גורם משמעותי המניע ליציאה בשאלה. גם אם זה לא קרה לך אישית – את או אתה מכיר מישהו אחר, מישהו בקהילת היוצאים שחווה פגיעה בעברו, ואצל כולנו הכול צף מחדש.
אלה ימים לא פשוטים עבור רבים מאיתנו, היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. על פי סקר פנימי שביצע משרד הרווחה והביטחון החברתי, 22.5% מהיוצאים והיוצאות בשאלה עברו פגיעה מינית משמעותית בעברם
בכיתי כששמעתי על התאבדותה של ש' ז"ל, שנטען כי התמודדה עם פגיעה מינית שחוותה בעברה. לא הכרתי אותה, אבל זה כל כך נגע בי, כל כך הבעיר את הפצעים החשופים, הצלקות הנפשיות שנראה כי לעולם לא יגלידו וימשיכו ללוות אותי עוד שנים רבות. כל כך כאב לי עליה, עליי, על כל אותם נפגעות ונפגעים שבימים האחרונים לא מוצאים לעצמם מנוח – כל אחת ואחד עם הפצע האישי שלו. זה לא צריך להסתיים בצורה טראגית כזו.
אני רוצה לפנות אליך ואלייך, אם נפגעתם: את לא לבד. אתה לא לבד. אני מאמין לך. עכשיו הגיע הזמן לנסות לרפא את הפצעים. הדבר החשוב ביותר הוא להחליט איך היית רוצה לפעול. אל תשאיר את זה בבטן. אל תישארי עם זה לבד. ניתן לפנות גם למרכזי הטיפול הקהילתיים או החוץ-ביתיים הייעודיים שאנחנו, במשרד הרווחה, מפעילים – ולקבל סיוע.
אני מאמין לך.
- הכותב הוא עובד סוציאלי המכהן כראש מטה מינהל סיוע לבתי משפט ותקון במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ומנהל את תחום הטיפול ביוצאות ויוצאים בשאלה.