עשרות חרדים הגיעו להפגין מול משרדי אגף החינוך של מדינת ניו-יורק באלבני, המקום שבו עברו השבוע תקנות המאפשרות לראשונה פיקוח ורגולציה על ישיבות ובתי ספר פרטיים. מעתה, יידרשו הישיבות לעמוד בסטנדרטים של שאר בתי הספר הממלכתיים במדינה: פיקוח על איכות המורים ועל איכות ההוראה, לימודים בשפה האנגלית – וביקורת על לימודי מקצועות חילוניים כמו מתמטיקה, מדעים והיסטוריה, המכונים בארץ "ליבה".
רשויות מדינת ניו-יורק הבהירו אתמול (יום ד') כי החקיקה לא מכוונת כלפי לקהילה היהודית, אלא לכלל בתי הספר הפרטיים במדינה, אך בקהילה וגם מחוצה לה מצביעים על תחקיר הניו-יורק טיימס שפורסם השבוע, על אודות מצבן העגום של הישיבות במדינה, כעל הזרז – בעקבות הביקורת הציבורית שעורר.
מהתחקיר, שפורסם גם ביידיש כדי להגיע לחסידויות השמרניות בניו-יורק, עלה כי 99% מתלמידי הישיבות וכ-80% מהבנות הלומדות בבתי הספר החסידיים, שנבחנו במקבילה הניו-יורקית של מבחני המיצ"ב, נכשלו; המורים המקצועיים חסרי כישורים, הלימודים מתקיימים במוסדות מסוימים ביידיש בלבד ותנאי הקבלה אוסרים על דיבור בשפה אחרת – ותלמידים העידו על התעללות פיזית ומילולית.
אף על פי שבתי הספר ממומנים בעיקר באופן פרטי, הם קיבלו בחמש השנים האחרונות כמיליארד דולר מכספי ציבור, כולל תקציב מיוחד של 100 מיליון דולרים המוקדש במיוחד לחינוך במקצועות ה"חילוניים". כך, למשל, קיבלו בתי הספר כ-200 אלף דולר עבור שירותי אונליין – למרות שבישיבות אין כלל גישה לרשת האינטרנט.
בקהילה מאשימים ב"קמפיין אנטישמי"
כיצד בדיוק ייאכפו התקנות ומה משמעותן בפועל – כל אלה מתונים עדיין בסימן שאלה. בתי הספר יכולים להימנע מהפיקוח אם יעמדו בקריטריונים אחרים, כגון עמידה במבחנים ממלכתיים או אימוץ תוכנית לימודים של ארגוני חינוך שקיבלו אישור מטעם המדינה. זאת אפשרות שמנהיגים קתולים כבר הודיעו כי בתי הספר שלהם יאמצו.
ובכל זאת, בקהילה החרדית במדינה זועמים ונשבעים שלא לשנות את מוסדות החינוך או את דרכי הלימוד. לטענתם מדובר במהלך מקומם, והם מאשימים ב"קמפיין" נגד הישיבות שנגוע לטענתם באנטישמיות. "אנחנו נילחם בכל התערבות של המדינה בישיבות", אומר ל-ynet חבר מועצת מדינת ניו-יורק ונציג הקהילה, שמחה אייכנשטיין. "לא נתפשר על הערכים שלנו ונמשיך לחנך את ילדינו כפי שנהגנו עד היום".
אייכנשטיין מוסיף כי "המדינה יכולה להחליט להיות שותפה שלנו, לעבוד עם בתי הספר ולעזור לאלה שצריכים עוד משאבים, או שהיא יכולה ללכת נגדנו ולהחמיר את המצב. ניו-יורק מנסה להיות 'האח הגדול', להשגיח ולשלוט עלינו מלמעלה – זה לא יעבוד".
לדבריו, למהלך של המדינה יש השלכות נרחבות הרבה מעבר לקהילה החרדית. "יש כאן שאלה חוקתית אמיתית שצריכה להדאיג כל אזרח לגבי השאלה כמה כוח ניתן לתת למדינה על מוסדות פרטיים", הוא אומר. "אנחנו באמת נאפשר למדינה להתערב במוסדות דתיים ולחרוץ מסקנות? הרי זאת בחירה חופשית של ההורים ללמד את ילדיהם בבתי ספר דתיים.
"המדינה מוכיחה שהיא לא חושבת לטובת האינטרס של הילדים או של הוריהם. זאת צביעות. הרי הנרטיב כאן בעבר היה שילדים חסידים לא יודעים בכלל איך לאיית את השם שלהם באנגלית. עכשיו הנרטיב השתנה, ואומרים שמלמדים בישיבות ארבעה ימים אנגלית ורק 90 דקות מתמטיקה. אז וגם היום זה שקר".
"גם על התלמוד יפקחו?"
לאייכנשטיין יש טענות קשות נגד הניו-יורק טיימס: "לעיתון הזה יש היסטוריה מכוערת כשזה מגיע לכתיבה על הקהילה האורתודוכסית", הוא קובע. "זה עיתון מוטה עם אג'נדה ברורה, והשקרים שלהם רק הולכים ומחריפים. גם בתחקיר הזה הכתבים מודים שרוב המרואיינים הם 'עשבים שוטים' שעזבו את הקהילה. אלה שקרים של אנשים אינטרסנטיים. למשל, כל הנושא של ענישה פיזית הוא שקר מוחלט. זה לא קיים אצלנו. יש לנו מצלמות אבטחה בכל ישיבה.
"אני עצמי בוגר ישיבה, ויש לי ארבעה ילדים שלומדים בישיבה בעוד אנחנו מדברים. לא הייתי יכול לישון בלילה אם הייתי יודע שמישהו מרים יד על ילדיי. אלה פשוט סיפורי בדיות. הכתבת אפילו הודתה שהיא התבלבלה בין הישיבות השונות שבהן כביכול קרו הסיפורים".
ומה המהלך הבא? "אנחנו מנהלים שיחות פנימיות לגבי הצעדים הבאים. יש אופציות רבות, כולל אלפים שיצאו לרחובות להפגין, אם צריך. זה מאוד תלוי כיצד המדינה תנהג בפועל. היא נכנסה עכשיו לפינה מורכבת מאוד. קח לדוגמה את התלמוד. האם גם עליו יפקחו? כי הרי הוא יכול להיות מאוד מתמטי ואנליטי".
מחלוקת בקהילה היהודית
בדומה למחלוקת בנוגע ליחס כלפי ישראל, גם בסוגיה הנוכחית הדעות חלוקות בקהילה היהודית בעיר. ליז קרוגר, סנטורית מטעם רובע מנהטן, זעמה בגלוי: "כמחוקקת, כמשלמת מסים וכיהודייה, אני נחרדת מכך שאנו ממשיכים לתת למערכת הבלתי מבוקרת הזו להתרחב, ועוד עם מאות-מיליוני דולרים מכספי משלם המיסים", אמרה.
"לכל אחד מהתלמידים הללו יש זכות חוקתית לחינוך בסיסי טוב – והיא נמנעת מהם. נמנעת מהם היכולת ללמוד אנגלית, מתמטיקה, מדעים וכישורים בסיסיים אחרים הדרושים כדי לשרוד בחברה שלנו. זה חייב להיפסק".
מן העבר השני, מורים בישיבות אורתודוכסיות לא-חסידיות מודאגים מכך שתחקיר הניו-יורק טיימס, וכעת גם תגובת המדינה, פוגעים בקהילה היהודית כולה, ויוצרים אווירה גזענית. "התלמידים שלנו נמצאים בראש מבחני המיצ"ב המקומיים", אמרה מנהלת של ישיבה יהודית גדולה במדינה. "הם גדלים להיות שרים וראשי ערים ואסטרונאוטים, ואז באה כתבה מכלילה אחת, וגורמת בן-לילה לנזק בלתי הפיך. לא כל הישיבות אותו דבר, אבל האנשים מהרחוב לא בהכרח יודעים להבחין ביניהן, ומה שנותר הוא סטיגמה של 'עוד פעם היהודים הגנבים האלה שלא יודעים לדבר אנגלית'. חבל, את המנוי שלי לטיימס כבר ביטלתי".
