עימותים והפרות סדר בהילולה בהר מירון
(צילומים: משה מזרחי, יעקוב הרשקוביץ – חדשות מהרגע)
לאחר שעות של התפרעויות מצד גורמים קיצוניים, החליט פרויקטור מירון לסיים את ההילולה באופן מיידי, כמעט יממה לפני מועד סיומה הרשמי, והודיע כי גם "האפשרות לקיום אירוע הזיכרון לנספים באסון מירון התשפ"א, תיבחן בהתאם להמלצת גורמי המקצוע". החשש היה שמא קבוצות של קיצוניים ינסו לפוצץ את הטקס מכיוון שהוא "בחסות המדינה", ואולם ברגע האחרון, לאחר שהמשפחות כבר היו על ההר, הוחלט לקיימו.
ניצב (בדימוס) צביקי טסלר, מי שמונה מטעם הממשלה על קיומה של ההילולה במירון באופן בטיחותי, ועל פי המלצות הביניים של ועדת החקירה לאסון, הבהיר כי "בעקבות חבלה מכוונת בתשתיות הבטיחות במתחם ציון קבר הרשב"י, שנגרם על ידי גורמים קיצוניים, ואי יכולת להמשיך ולעמוד בכללי הבטיחות שנקבעו – הוחלט על עצירת התחבורה לציון הקבר, וסיום ניהול ההילולה במתכונתה הנוכחית".
עימותים בין ממתינים לכניסה בחום הכבד, לכוחות המשטרה במירון
(צילום: משה מזרחי)
לדבריו, תינתן אפשרות להגיע רק למי שכבר שוהים בפועל בחניונים הקרובים (עין הוזים ואליפלט) – ורק הם ימשיכו למירון. "האוטובוסים בחניונים המרוחקים לא ימשיכו להר", אמר. "אוטובוסים שטרם יצאו לכיוון מירון, לא יצאו לדרכם". המשמעות: סיומה של ההילולה. מאות מהרוכשים שקנו כרטיסים מבעוד מועד, לא יוכלו להגיע. "אנו מתנצלים בפני העולים הרבים על עוגמת הנפש שנגרמה בשל הקבוצה הקיצונית שבחרה להפר את הסדר הציבורי", הוסיף.
החום הכבד, ההמונים שתקועים בחניונים ועוד מאות הממתינים לכניסה למתחם ההילולה במירון, הובילו לקריסת האבטחה, ומאות אנשים – רבים מהם מחסידויות אנטי-ציוניות שאינן מקבלות את מרות המדינה – פרצו בצהריים (ה') את ציון קבר רבי שמעון בר יוחאי. במקום נרשמו עימותים, ולפחות 17 בני אדם נעצרו בתקריות שונות. במתחם הקבר שוהים כעת למעלה מ-400 מאמינים, במקום 170 המותרים על פי התקנות שייעודן שמירה על חיי המתפללים, לאחר האסון הנורא בשנה שעברה.
המשטרה וכן המאבטחים והסדרנים עזבו את מתחם הקבר. בעקבות האירועים הוחלט במשטרה לעצור לחלוטין הגעה של אוטובוסים למירון. ממשטרת ישראל נמסר כי "לפני זמן קצר עשרות קיצונים פרצו לציון, שברו את המחיצות בין מתחם הגברים לנשים, זרקו את הגדרות בפראות וסיכנו חיי אנשים, נשים וטף. המתפרעים החלו משחיתים את מתחם הקבר. השוטרים חילצו את הנשים והילדים מחוץ לציון, ופועלים למנוע את הדוחק וסיכון חיי אדם. בשלב זה תנועת האוטובוסים להר הופסקה. הציבור מתבקש לא לנסות להגיע למקום".
חבלה בתשתיות
עד לשעות הצהריים עלו להר כ-55 אלף איש בסך הכול, בתנועות מעגליות. נכון לשעות הצהריים ממתינים עשרות אוטובוסים, הנוסעים אינם מורשים לרדת מהם – ועמותות מחלקות להם מים.
ההמונים שרים במקום, קוראים "שמע ישראל" ואומרים: "כבשנו את ההר". ככל הנראה חיבלו ונדליסטים במצלמות האבטחה שהציבה המשטרה. ברקע, קריאות של רבנים לצאת מהמקום: "זה פיקוח נפש". המשטרה פינתה את המחסומים כדי למנוע דוחק, ואלפים ממשיכים לזרום למקום. בעקבות הוראה, השוטרים נסוגו מהמקום. במשטרה הבהירו: בעקבות האירועים הוחלט לפנות במהירות שוטרות, שוטרים, סדרנים ומחסומים בשל פיקוח נפש, כדי למנוע אסון נוסף, חלילה.
אחים יצחק נתן מירב - מתנדבים בהילולה
את מאות-אלפי האנשים מחליפים רק כ-17 אלף בכל רגע נתון, וההר המלא כל כך בליל הילולת הרשב"י, נראה ריק ושומם. "יש פה יותר שוטרים וסדרנים מחוגגים", אמר לנו אחד המבקרים במירון. המוזיקה איננה, הפרנצ'ס – אותן טריבונות ברזל שהיו עמוסות במאמינים שרקדו – הוסרו, ועימן שרשרת המדורות הבלתי נגמרת. כך נראית מירון בשנה שאחרי האסון האזרחי הכבד ביותר שפקד את ישראל. 45 אנשים לא חזרו מההילולה הצוהלת של השנה שעברה, והשנה עצוב פה.
שעות הלילה עברו ללא אירועים מיוחדים, למעט הפרות סדר נקודתיות ושריפות מקומיות בעקבות הדלקות לא חוקיות - אלה גם אלה כובו עד מהרה על ידי הכוחות הפרוסים בשטח. במד"א מדווחים על 119 בני אדם שטופלו במרפאות מד"א במירון, רובם על רקע מחלה, התייבשות, התעלפות או חבלה קלה. 14 מתוכם נזקקו להמשך טיפול בבית החולים ופונו ל"זיו" בצפת, כולם במצב קל.
ההילולה במירון - שנה אחרי האסון
(צילום: משה מזרחי)
דקל, שהגיע כל הדרך מביתר עלית, מספר לאולפן ynet שיצא לדרך באחת בלילה. שבע שעות נסע עד לחניון, שם המתין עוד – ובשעה עשר בבוקר הוא עוד עמד מחוץ לשערים, מבקש להיכנס להתפלל. "אנחנו מותשים", סיפר. "אנחנו עומדים כבר שעה וחצי בשמש, מחכים להיכנס לציון, מזיעים, מותשים".
הוא אומר כי "אי אפשר לשמוח אחרי מה שקרה בשנה שעברה". כבר אתמול בבוקר (יום ד') אפשר היה לקבל רמזים מטרימים לשינוי הדרסטי באווירה של ההילולה המסורתית במירון. 1,900 איש בלבד, שעות לפני פתיחתה של מה שנחשבת ל"הילולה הגדולה בעולם", כאשר בשנים עברו היו כאן כבר עשרות אלפים. זה היה צפוי, לאור התקנות שקבעה הממשלה לקיומה של הילולה בטיחותית, לאחר שרשרת המחדלים שהובילו למותם של 45 חוגגים בהילולת מירון התשפ"א (2021).
האדמו"ר מבויאן מדליק את המדורה בציון קבר רשב"י
(צילום: מזמור הפקות)
מתווה מירון כלל את הרחקתם של הטישים לסביבות ההר, את הגלייתם של המאהלים העליזים שהקימו משפחות מסורתיות בסמוך לאתר כבר שלושה שבועות לפני ההילולה – ואת הסרת "אוהלי החסד" שסיפקו ארוחות ושתייה קרוב-קרוב לקברו של "התנא האלוקי", רבי שמעון בר יוחאי.
"אווירת ההילולה איננה השנה"
מה שבלט בשטח הוא השקט. שקט יחסי. עד להדלקה ממש לא נשמעה מוזיקה על ההר, אפילו הקבצנים נעלמו מהנוף. רק שלטים שמזכירים שאין לשהות באתר יותר מארבע השעות שהוקצו לכל מבקר, על פי המתווה, תלויים בכל עבר, מזכירים לכולם על מה ולמה. "אווירת ההילולה איננה השנה", אומרת ברכה לוי מצפת. היא מגיעה לכאן קבוע, ונאנחת: "כאן היינו אמורים לקבל ישועות. ברכות לפרנסה טובה, לזיווג. הכול נורא עצוב פה השנה".
הדלקת נרות לזכר הרוגי אסון מירון
(צילום: מזמור הפקות)
בהדלקה עצמה, פתיחת החגיגות, היו במקום לפני כשנה בין 100-70 אלף אנשים, בשל הקורונה. לפני כשנתיים – כרבע מיליון שנהרו למקום. השנה נאספו ברחבה שהושטחה לצורך האירוע כ-5,000 מאמינים שהגיעו לצפות באדמו"ר מבויאן, מי שבידיו החזקה על ההדלקה הראשונה בזכות אבות – והשנה גם היחידה. "ההר עצוב", אומר משה כהן מבית שאן. "אין שמחה, אין כמעט אנשים ובכלל לא מרגישים פה את ההילולה. ריק. ריק ועצוב פה מאוד".
שרה דוד מבית שמש עמדה במקום שבו היו בשנה שעברה טריבונות, וקראה בספר תהילים. "אני מתפללת לישועות ולזיווג, ואני לא מצליחה להבין למה אין פה שום מוזיקה ושמחה".
גם המדרגות בדרך לקבר רשב"י ריקות. בכל פינה פרוסים שוטרים וסדרנים רבים. "בשנה שעברה התפללנו ונכנסנו לקבר רשב"י", אומר אברהם כהן מצפת. "הייתה כאן אווירה חגיגית עד לאסון הגדול. זה נורא שמגיעים לפה ואי-אפשר להתפלל בקבר הקדוש".
"אני לא מרגיש בכלל אווירת חג. אין מוזיקה, אין כמעט אנשים ורק הדלקה אחת בלבד. ללא אוהלים, ללא דוכני קמעות, דוכני תמונות רבנים שהיו כאן. הכול שונה ועצוב פה", אומר גם אברהם אוחנה מירושלים.
אחד-אחד הוקראו שמות הנספים
במתחם קבר רשב"י – התנא רבי שמעון בר יוחאי – החלה ההילולה העצובה: "נזכור את נשמותיהם של 45 הקדושים הטהורים שעלו השמיימה", קרא הכרוז. אחד-אחד הוקראו שמות הנספים, והאדמו"ר מבויאן הדליק 45 נרות נשמה לפני הדלקת המדורה המסורתית.
את השמחה הגדולה שנהגה במקום כל שנה, החליפו שירים חסידיים שקטים שהושרו בא-קפלה. לאחר הקראת השמות נאמרו פרקי תהילים לזכר הנספים ולימוד משניות, כנהוג בטקסי זיכרון דתיים, שהסתיימו באמירת קדיש. גם אמירת תפילת "מי שברך" לרפואת הפצועים "שנפצעו באתרא קדישא" נאמרה במקום, ובסיום שירת "אני מאמין" – המנונם של יהודים בכל הדורות. רק אז ניתן האות לחגיגה האמיתית, ההדלקה של האדמו"ר מבויאן והמאושרים שזכו להגיע להר רקדו לצלילי ניגוני מירון.
ביום ג' ניתן סוף-סוף האור הירוק לקיום האירוע, עם קבלת הרישיונות וההיתרים לכך מטעם הרשויות, ובזמן ההדלקה דווח על תפוסה מלאה ברחבה שבה היו אמורים לשהות כ-5,000 בני אדם. במהלך הלילה דווח כי 22 אלף אנשים כבר עלו להר, וגם בשעות הקטנות של הלילה שהו בו כ-13 אלף מתפללים.
בשעת ההדלקה המרכזית, כמה מאות אנשים שהחזיקו בכרטיס לאירוע המרכזי עוכבו בכניסה למתחם ההר, הרחק ממקום ההילולה, ולא הורשו להיכנס, שכן אלה שעל ההר לא התפנו מהמקום. "הגעתי לכאן עם המשפחה אחרי 7 שעות בכבישים כדי לגלות שהכרטיס שלי לא שווה כלום", אמר אחד הממתינים. המשטרה עצרה גם את האוטובוסים שהיו בדרכם למירון, אך אלה שוחררו להמשך נסיעה לאחר שהחלה יציאת חוגגים מההר בתום ההדלקה.
צעיר חרדי שהגיע מירושלים, אמר ל-ynet: "אני גר במאה שערים, שייך לאחת החסידויות שביטלו להן את ההדלקה. האדמו"ר ואנשי הקהילה לא רצו לקנות כרטיסים ויש אצלנו כאלה שקראו להגיע לכאן בלי תיאום כדי לשבש את האירוע. אני, לעומתם, בחרתי לנהוג באחריות וקניתי יחד עם חברים נוספים כרטיס לשעה 18:00. בסוף אני מגיע לכאן ומגלה שזה לא שווה כלום".
"עברו שעתיים וחצי ולא נותנים לי להיכנס", אמר. "עוד מעט נגמרות לי ה-4 שעות. יש יותר שוטרים מאנשים בהילולה, אז אולי מישהו סופר אותם בטעות במכסת החוגגים. המתווה הזה לא שווה כלום. זה נראה שהמשטרה משאירה את כולנו בחוץ בכוונה כדי להראות שבפנים רגוע ויחשבו שהמבצע הצליח".
במהלך הלילה כובתה שריפה שהתפתחה בעקבות מדורה מאולתרת ולא חוקית במתחם חסידות "תולדות אהרן". המשטרה פזרה מספר התפרעויות והפרות סדר נקודתיות.
התנועה יחסית דלה
הרבי מבויאן מנהיג חצר קטנה יחסית, שאיננה מהמרכזיות בעולם החסידי, אך הוא נהנה מ"חזקה" של יותר ממאה שנים על הצתת האש הראשונה, ומארגני ההילולה מקפידים לשמור עבורו מדי שנה את הכבוד הגדול. השנה, בסימן הפקת הלקחים מהאסון שבו נמחצו למוות 45 חוגגים בל"ג בעומר שעבר, הוחלט להגביל לראשונה את כמות הקהל במתחם, ובין השאר לאפשר הדלקה אחת בלבד – של חסידות בויאן.
שנה לאסון מירון: ההילולה חוזרת להר | משה מזרחי עם העולים
(צילום: משה מזרחי, שמוליק דודפור)
למקום הגיעו השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, וסגן השר לשירותי דת, מתן כהנא. "זהו אירוע דתי רוחני חשוב ביותר", אמר בר-לב, "המטרה של כולנו היא שהילולה תעבור בשלום". כהנא הזכיר את "הטקס המרגש", לדבריו. הוא הביע תקווה "שכולם יגיעו ויעזבו לפי השעות שלהם".
האירוע החל כבר בבוקר יום ד' ויימשך שתי יממות – עד יום שישי. בכל רגע נתון יורשו לשהות בהר עד 17 אלף איש (16,870 ליתר דיוק), וכל אחד מהם יידרש להתפנות מהמקום כעבור 4 שעות, כדי לאפשר את כניסת הבאים אחריו. במהלך הבוקר שלפני ההילולה נרשמה תנועה דלה יחסית לשנים עברו – רק כ-1,900 בני אדם – לעומת עשרות-האלפים שמילאו בעבר את מירון עוד הרבה לפני ההילולה הרשמית, חלקם גם שלושה שבועות מראש.
130 אלף במקום כחצי מיליון
ההשתתפות בהילולה מתאפשרת רק באמצעות כרטיסים שנרכשו מראש, כדי שהמשטרה והמארגנים יוכלו לשלוט במספר הנמצאים במירון. 175 אלף כרטיסים הועמדו למכירה – מתוכם 130 אלף בלבד ליממת ההילולה עצמה (בשנים עברו זרמו להר כחצי מיליון חוגגים ללא ויסות).
האתר במירון – לפני האסון ואחריו
(צילום: משה מזרחי, משה ביטון)
המשטרה חסמה כבר החל מליל ג' את הצירים המובילים למירון, והתנועה לתושבי הסביבה מתאפשרת באמצעות הצגת תעודות זהות. עומסים כבדים נרשמים מהבוקר בכביש 90 לצפון כורזים – אליפלט. אלה הכבישים שייחסמו לנסיעת רכבים פרטיים מהיום עד ליום ו': כביש 866 מצומת פרוד עד צומת מירון, מצומת חנינה עד צומת מירון, מצומת דלתון עד צומת עין זיתים. כביש 89 מצומת ג'יש – צומת מירון, עין הוזים/ עין זיתים – צומת מירון, צומת חירום דרך ג'יש – צומת מירון, מחלף אליפלט – צומת מירון. כביש 8900 מצומת בירייה עד צומת עין זיתים.
במסגרת המאמצים להבטיח זרימה יעילה של החוגגים ותחלופה שלהם בקצב הרצוי, הוחלט לצמצם ככל האפשר את מוקדי משיכת הקהל על ההר – בין השאר, כאמור, בקיום הדלקה אחת בלבד (במקום 24 ההדלקות הנהוגות מדי שנה), ובאיסור חלוקת מזון ושתייה במתחם. המארגנים מקווים כי בעקבות ההגבלות הללו יתפנו המשתתפים משטח ההילולה בתוך ארבע שעות באופן טבעי, לאחר שיעברו בכל ה"תחנות" וימצו את ביקורם במקום.
כך תגיעו להילולה
במשטרה הבהירו כי העלייה לכניסה למושב מירון תתבצע בצורה מבוקרת ובהתאם לכמות הנוכחים בהר, ולשם כך נפתחו חניוני ויסות והמתנה באליקים, חוף גיא, צומת גולני, ביג כרמיאל, חצור ואליפלט (אליפלט ישמש כחניון לרכב פרטי בעל כרטיס בלבד).
שוטרים מכוונים נהגים בדרך למירון
(צילום: משטרת ישראל)
האוטובוסים של התחבורה הציבורית וההיסעים הפרטיים יגיעו לחניון ההמתנה הרשום בכרטיס הנסיעה שנרכש מבעוד מועד. חניוני ההמתנה יקלטו את כלל האוטובוסים וההיסעים, ויקבלו היתר המשך נסיעה אל ההר רק בהתאם לכמות החוגגים שיצאו ממנו ועל בסיס המקום שהתפנה, ובמשטרה הזהירו כי "יש להיערך להמתנה באזורים אלה".
בניסיון לשלוט על כמות השוהים בהר, הודיעה המשטרה כי "כלל האוטובוסים והשאטלים יעברו דרך חניון עין הוזים לצורך ספירת האוטובוסים והשאטלים העולים להר", וכי "ההסעות אל ההר לא יורשו לצאת כל עוד אין מקום פנוי". מחניוני ויסות ההמתנה, יגיעו נוסעים בהסעות פרטיות לחניון כחל, משם יחליפו לשאטל עד למסוף ההורדה בסמוך לישוב מירון, דרך חניון עין הוזים. הנוסעים בתחבורה ציבורית, לא יזדקקו לשאטל.
התמודדות מול קיצונים
אלא שלצד ההכנות יש גם חששות, ואלה נוגעים בעיקר ליכולת לשלוט בפועל על כמות השוהים על ההר ועל ויסות המבקרים, וכן דאגה בשל קבוצות קיצוניות המנסות בפועל, במיוחד בימים האחרונים, לשבש את המתווה, להתפרע ולהרוס את התשתיות החדשות, מתוך תפיסה שאיננה מכירה ברשויות הישראליות כסמכות לקבוע באתר הקדוש.
כמה פעמים עצרו שוטרי היחידה המרכזית של מחוז צפון אוטובוס עם נשים וגברים, שחלקם משתייכים לפלג חרדי קיצוני, שנשאו שקים מלאים בציוד שנועד, על פי החשד, לשמש לחבלה בתשתיות החשמל, התקשורת והכריזה, וכן במסכים שעלותם מיליוני שקלים, ופוזרו בשטח כדי למנוע צפיפות ולאפשר לראות את ההדלקה בכל מקום.
באזור מערת התפילה, שם התקבצו רבים שביקשו להיכנס להתפלל, נרשמו מפעם לפעם עימותים. אחת מהחלטות הממשלה הייתה הגבלת מספר המתפללים בתחום המבנה לכ-170 גברים ועוד כ-170 נשים (לאחר שבשנים קודמות נדחסו שם כאלף איש בכל רגע נתון, בצפיפות, בדוחק ובדחיפות). כתוצאה מהעימותים, התגלגלו שוטר ומתפלל במדרגות, כפי שתועד בסרטון.
שוטר ומפגין מתגלגלים יחד במדרגות במירון
(צילום: יעקב הרשקוביץ, חדשות מהרגע)
"המשטרה תפעל בנחישות, במטרה לאפשר את שגרת התפילות וההכנות במקום, ותנקוט יד קשה נגד אותם פורעי החוק", מסרו במשטרה, אך מוקדם יותר השבוע הבהירו כי לא יזמו פינוי של קהל ממתחם ההילולה – תנאי בסיסי שהציבו הממונים לקיומה, במטרה למנוע את האסון הבא – וכי הדבר נמצא, מבחינתם, באחריות פרויקטור ההילולה הממשלתי, צביקי טסלר, וחברת ההפקה שארגנה את האירוע. המשמעות היא שלמעשה, המשטרה אינה מתכננת לבדוק מי שוהה במתחם בלי כרטיס – גם אם זה אומר שההר ייסתם וייחסם לכניסת החוגגים הבאים.
הממונה על הילולת הרשב"י במירון, ניצב (בדימוס) צביקי טסלר, אמר כי הוא "מודע לגורמים קיצוניים שאולי נחשבים מיעוט, אך הם ללא ספק קולניים", והבהיר כי "נדע לתת מענה. כאשר אנשים יפרו חוק, או תקנה, תידרש אכיפה והמשטרה תעשה זאת".
הטישים הצטמצמו
על פי המלצות ועדת החקירה הממלכתית, הותרה הקמת מאהלים רק בשטח המושב, הרחק מקבר הצדיק, וכן גם קיומם של הטישים המעטים שאושרו. "עשינו מאמצים גדולים לאפשר את קיומם", אמר טסלר, "אבל לצערי החסידויות לא צלחו את תהליך הרישוי מסיבות שונות. אין ספק שלהבא נצטרך לחשוב על כך, ולראות איך כן ניתן לעשות זאת".
סרטון הדרכה של ישיבת אור הרשב"י (יידיש)
מתחם ישיבת בני עקיבא הסמוך לקבר רשב"י, יהפוך למקום שבו ייערכו טישים במהלך ל"ג בעומר, בכפוף לאישור מהנדס בטיחות. בין השאר, ייערכו במקום אירועים של חסידי קרלין וזווהיל ושל הרב הראשי של צפת, שמואל אליהו.
ועדת החקירה המליצה לפקח על מספר המתארחים במירון וביישובים שסביב, בסמוך לל"ג בעומר, כדי למנוע מצב שבו עשרות אלפים ינסו לעקוף את ההגבלות על נסיעה למירון, באמצעות המתנה באזור והגעה רגלית. במטרה לצמצם את התופעה של אנשים המתארחים במושב בימים שלפני ל"ג בעומר, קיבלו תושבי מירון הקצאה של היתרי שהייה ביישוב, ואילו מי שיתארחו בצימרים של מירון, לא יוכלו להיכנס באופן חופשי למתחם ההילולה, אלא יצטרכו לרכוש כרטיסים.
"אנחנו סוחבים צלקת גדולה"
במתחם ההדלקה והאזור הסמוך לו תיאסר הקמה של דוכני מכירות ומאהלי חלוקת מזון, כאמור לעיל, אך תותר חלוקת שתייה. רק בשטחי המושב מירון, שהוגדר כ"מעגל ההר", יהיה מותר להקים אוהלים ולחלק מזון כבשנים עברו. העמותות הרבות שנהגו להאכיל כחצי מיליון חוגגים בתוך יממה, בשטח מצומצם למדי, צריכות להתרגל לשינוי רציני בסטטוס קוו: הן בהקטנה משמעותית של כמות החוגגים שתורשה להגיע להר – והן במתחם הפעילות שלהן עצמן, הרחק מקבר הצדיק.
"אנחנו נחלק על ההר 240 אלף בקבוקי מים", אמר הרב אליעזר קרליבך, מנכ"ל עמותת "הכנסת אורחים רשב"י", וסיפר כי החלוקה כבר החלה, למעשה, ביום שני – והיא תימשך כמעט שבוע. "נהיה בשלושה מוקדים: ברחבת ההדלקה, במקום שבו הייתה ההדלקה של תולדות אהרן בשנה שעברה, ובאזור שבו הנשים יוצאות מציון הקבר".
מה לגבי האיסור לחלק מזון בהר?
"הפרויקטור של מירון והצוות שלו באו עם הרבה רצון טוב. הם הבינו שאנשים חייבים להכניס משהו לפה, ושזה חלק מהמסורת ומהשמחה. היה אירוע מצער בשנה שעברה, ואנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. ברור שצריך לנהוג במשנה זהירות, אבל צריך גם להכניס משהו לפה, אז ביום שני בערב אישרו לנו חלוקת עוגות אישיות ארוזות שאותן לוקחים לדרך".
הרב קרליבך אמר כי העמותה תחלק בחניון 20 אלף ארוחות בשריות ארוזות שהוזמנו מקייטרינג, לטובת מי שיוצא הביתה, וזאת "נוסף על חלוקת העוגות האישיות, שלצערנו לא יכולנו להזמין מהן יותר בגלל שזה היה ברגע האחרון".
הוא וחבריו לפעילות החסד, מספרים כי הטראומה מהשנה שעברה לא עוזבת: "אנחנו מבינים שעברנו אירוע קשה מאוד, והמתנדבים שלנו סוחבים צלקת גדולה מאוד. אני זוכר את הפראמדיק של מד"א, שצעק לנו לזרוק מים לעבר האנשים שהיו דחוסים. אני גם זוכר את הטלפונים מקנדה של ההורים של דובי שטיינמץ. חצי שעה לפני האסון הוא היה אצלנו בהכנסת אורחים, התפלל, היה שמח והגשנו ביחד אוכל לבאי ההילולה. כשההורים שלו התקשרו, לא היה לי מה להגיד להם, אלא רק לשלוח את התמונה שלו איתי, חצי שעה בלבד לפני האסון".
230 אלף מנות קוגל
בעמותת "אור הרשב"י" החליטו לפצל את הפעילות. על ההר עצמו קיבלו אישור לחלק שתייה ומאפים בלבד, ולשם כך הזמינו 150 אלף בקבוקי משקה ו-100 אלף עוגות אישיות ארוזות. אנשי העמותה קיבלו אישור להקים את האוהלים שלהם רק בכניסה הראשית למירון, בסמוך ל"כביש מהדרין".
31 צפייה בגלריה
הרב אהרון קרליבך עם דובי שטיינמץ ז"ל שנהרג באסון מירון. התמונה צולמה חצי שעה לפני האסון
(צילום: הכנסת אורחים רשב"י)
האוהלים הענקיים שעברו הליך של בדיקות ואישורים, כוללים את "היכל התורה אור הרשב"י" שבו יתקיימו שיעורים ולימוד תורה. מעבר לכך יהיו שם אוהלי "שטיבלך" המצוידים בספרי תורה, לטובת תפילת שחרית של יום חמישי – והאוהל הענק של "הכנסת אורחים" שבו מוגשות הסעודות.
הרב חיים הורוביץ, מרבני "אור הרשב"י", סיפר כי חלוקת האוכל תיערך השנה באוהל שבכניסה למירון, היום ומחר – ועוד אלפי מנות, בקבוקי מיץ ענבים לקידוש ומאות סירי קוגל וצ'לונט, יחולקו גם בשבת שלאחר ל"ג בעומר, לטובת מי שאינם ממהרים לחזור לבתיהם.
ומה בתפריט ל"ג בעומר של "אור הרשב"י"? הנה רשימה חלקית: 120 אלף מנות קוגל אטריות, 110 אלף מנות קוגל תפוחי אדמה, 45 אלף שניצלים בשריים, 60 אלף רולדות בשר, 1,500 קילו של אורז, 2,000 קילו של פסטות, תוספות של תפוחי אדמה, אורז ועוד, עשרות-אלפי מנות של סלטים מכל הסוגים – וכמובן הרבה מאוד שתייה חמה ומשקאות מוגזים.
י"ח באייר - "יום שמסוגל"
ל"ג בעומר שחל בי"ח באייר, הוא היום ה-33 (מתוך 49) בתקופת ספירת העומר שבין פסח לשבועות. הוא התפרסם בזכות שני מאורעות עיקריים שעל פי המסורת היהודית קרו בו – סיום המגפה שבה נספו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, ופטירת רבי שמעון בר יוחאי.
31 צפייה בגלריה
הכניסה לאוהל "היכל התורה" של אור הרשב"י, שבו התקיימו שיעורים ולימוד תורה
(צילום: דוד כהן – אור הרשב"י)
על פי המסורת, ימי ה"ספירה" התאפיינו בעבר דווקא בשמחה והתעלות רוחנית – הכנה הדרגתית מיציאת מצרים והפיכת ישראל לעם (בפסח) ועד לשיא בקבלת התורה (שבועות). אלא שבמאה השנייה לספירה פגעה מגפה קשה ב-12 אלף זוגות ("חברותות") מתלמידי רבי עקיבא, באותה תקופה בשנה, והם מתו – עונש משמיים על כך ש"לא נהגו כבוד זה בזה".
מאז מתאפיינים ימי הספירה במנהגי האבלות המפורסמים שבמסגרתם נמנעים מגילוח ותספורת, אין מתחתנים בהם ואף לא מנגנים מוזיקה קצבית ומשמחת. בל"ג בעומר, כאמור, נפסק הקטל, וכך גם אותם המנהגים. זו גם הסיבה לכך שי"ח באייר – ל"ג בעומר – מזוהה כפתיחת עונת החתונות, משום שבו הותר שוב להינשא.
הדלקת המדורות וההילולה במירון קשורות לעניין אחר – פטירתו ביום זה של רשב"י, שנקבר בהר הגלילי. רבי שמעון מזוהה עם תורת הסוד והקבלה ("פנימיות התורה") ומיוחסת לו כתיבת "ספר הזוהר" פורץ הדרך והמפורסם ביותר בנושא זה.
הטעם העיקרי להדלקת האש סמוך לקברו ובכל רחבי הארץ הוא כדי לרמוז לאור הגדול שהביא עימו אותו תנא לעולם בעיסוקו בקבלה. המדורות הם גם כעין נר נשמה גדול לזכר הצדיק. מנהג נוסף המזוהה עם ל"ג בעומר הוא משחק בחץ וקשת – רמז לכך שבכל ימי חייו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן, שהיא רמז לכך שעם ישראל חוטא. עוד נהוג לקיים סמוך לקבר טקסי "חלאקה" – התספורת הראשונה לבני ה-3 שחגגו או יחגגו את יום הולדתם סביב י"ח באייר.
פורסם לראשונה: 18:42, 18.05.22
