שרון רוטר – "מלכות"
(הפקה ובימוי: מנורה חזני, צילום: יונתן שחוח)
דרך ארוכה עברה המוזיקאית שרון רוטר עד למקום שבו היא נמצאת היום, במושב הדתי צפריה שבמרכז הארץ. שלט ליד שער המושב מבהיר שאין כניסה אליו בכלי רכב בשבתות ובחגי ישראל. המדפים בביתה של רוטר מלאים בספרי קודש, ועל הדלת תלויה כרזה בסגנון ברסלבי של "נ נח נחמ נחמן מאומן".
את הצעירה המתולתלת והקופצנית מהקליפ של הלהיט "ארוץ אליך" החליפה גרסה אחרת, עם כיסוי ראש ושרוולים ארוכים. כזו שמופיעה בפני נשים בלבד. רוטר, נציין, היא גם עיתונאית הכותבת בערוץ זה. שירה החדש, "מלכוּת", העוסק בעקירה מגוש קטיף ומצפון השומרון, מסיים מבחינתה תקופה של שבע שנים ללא יצירה מוזיקלית חדשה.
לא רק החזרה בתשובה שינתה אותה, אלא גם ההורות, כאם לחמישה. "זה עוזר להבין מה העיקר ומה באמת חשוב", היא מסבירה. "אם שיר כן נכנס לפלייליסט, לא נכנס לפלייליסט – זה לא עניין של חיים ומוות. אני מגיעה ממקום בוגר יותר לבחינה של הצלחה מול כישלון. זה מקום משחרר יותר, פחות לחוץ. זה לא כל חיי, אתה מבין?"
"אני לא אמן פוליטי"
את השיר "מלכות" כתבה במאית הקולנוע מנורה חזני, שפונתה מהיישוב חומש בשומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, החודש לפני 17 שנים. "נפגשנו בהקרנה של סרטה התיעודי 'רוח אחרת'", נזכרת רוטר. "בסרט השתתף בעלה של אמא שלי, אדי דריבן זיכרונו לברכה, שהיה ממקימי היישוב היהודי בחברון. היה למנורה טקסט שישב לה במגירה הרבה שנים, על העמדה הזו של אישה שמאבדת את הבית, וכשהיא פגשה אותי, היא חשבה שאולי יהיה רעיון טוב לשתף פעולה. כבר היה לה רעיון לקליפ".
8 צפייה בגלריה
שרון רוטר. "כל אישה היא קצת מלכה בבית שלה. ברגע שהיא נעקרה מביתה, נהיה שם נתק"
(צילום: ניקי וסטפהל)
"אולי תיזכרי במלכות שלך", את שרה. למה הכוונה ב"מלכות"?
"כל אישה היא קצת מלכה בבית שלה. אנחנו המלכות של הבית. ברגע שהיא נעקרה מביתה, נהיה שם נתק. יש שם כמיהה לחזור לחיבור עם הבית ולמקום הטבעי. מנורה גרה היום בשבי שומרון, וממרפסת הבית שלה רואים את חומש. היה לה קשה בצילומים של הקליפ, שחקנית שיחקה שם את בת דמותה, ודימו שם את הגירוש שלהם. היא קלטה כמה זה פצע פתוח, כל השנים האלה".
המלכות אולי מתקשרת למילה "ממלכתיות", שנמצאת עכשיו באופנה. אולי זה מזכיר גם את המושג בהלכה היהודית, "דינא דמלכותא דינא" (דין המלכות – דין הוא), שלפיו יש תוקף משפטי גם לחוקי המדינה ומנהיגיה.
"בסוף זה פתוח לפרשנות, וכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו. אני מודה שלא לקחתי את זה לכיוון הפוליטי. אני לא אמן פוליטי. אבל אני כן שמחה על הזכות הזו להגיד משהו מהצד האנושי. אני גם מחוברת מאוד ליצירה נשית, כך שהכול מתחבר".
שאבת השראה מהצלחת "אמא אם הייתי" של חנן בן ארי, שנכתב גם הוא על ההתנתקות?
"חנן מדהים, והוא הראה שדרך אמנות אפשר לגרום להזדהות עם הכאב של חלק מהעם, ועם זאת לא להיכנס לסחרור או לדיון פוליטי. חנן ממש טוב בדברים האלה, הוא אלוף. במובן הזה, זה נתן לי השראה".
"כשאין אמונה ומצוות, הארץ נראית חיוורת"
רוטר מאמינה כי העקירה מגוש קטיף הייתה "כישלון", כדבריה, "קודם כול כי היא לא הביאה את השלום המיוחל. לעומת ימית, שם אנשים יצאו מהבית אבל לפחות קיבלנו שלום עם מצרים, פה לא קיבלנו שום דבר. קיבלנו משהו? אני לא יודעת. זה מבאס. זה כמו ללכת לניתוח, בלי שאתה צריך ניתוח. לעבור את כל התהליך הזה, ואז בסוף אומרים לך: 'אה, אופס, בסוף לא היית צריך שיוציאו לך את הכליה'. אני מרגישה שזה היה פשוט סתם. אבל זה מראה כמה אנחנו מוכנים לעשות בשביל שלום, אם יש דבר כזה בכלל. אנחנו רוצים מאוד שלום בעם שלנו, וזה יפה".
השיר החדש של רוטר יצא בסיוע מפעל הפיס ומרכז קטיף – המרכז למורשת גוש קטיף וצפון השומרון. החיבור של רוטר להתיישבות ביהודה ושומרון איננו מקרי. "אמא שלי גרה בקריית ארבע. בהתחלה זה נראה לי כמו חו"ל, אבל עם הזמן הכרתי ולמדתי לאהוב ולכבד את האנשים שחיים שם", היא משתפת. "אני אוהבת את החיבור בין עדינות לעוצמה שיש להם, שהם חיים את האידיאל מתוך שליחות".
פעם היית עמוק בשמאל.
"נכון, כשהייתי צעירה. באתי מבית כזה. המשפחה שלי עדיין שמאלנית מאוד, אבל אנחנו חיים בשלום ביחד. משתדלים לא לדבר על פוליטיקה יותר מדי. אין ספק שהחיבור לקדוש ברוך-הוא ולתורה מאיר את החיבור לארץ בצורה אחרת. אני יכולה להבין למה כשאין אמונה ומצוות, גם הארץ נראית חיוורת – אין משמעות מעבר לכך שפה נולדנו וכאן נמצאים המשפחה והחברים. אם זה מסתכם בזה, זה לא שווה מלחמה. אני מבינה גם שהם מרגישים לא נעים כעם כובש, ומרחמים על הנכבש. אני מבינה את זה. סדר העדיפויות שלי הוא פשוט שונה".
לא ללכת למובן מאליו
ברי סחרוף גילה את שרון רוטר בשנות ה-90, ולאחר שעבדה כמפיקה והקליטה קולות רקע לשיריו, היא קיבלה הזדמנות לשיר את "הניצוץ" מתוך פסקול הסרט "קלרה הקדושה". ב-2002 היא פרצה עם הלהיט "ארוץ אליך", ובשנה שלאחר מכן יצא אלבום הבכורה שלה, שסימן אותה כאחד הקולות המיוחדים והמרעננים בנוף הרוק הישראלי. היא שיתפה פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה וזכתה לשבחים, אבל הרגישה שמשהו חסר.
"לא היו לי כלים לתחזק את ההצלחה", היא מסבירה. "לזמרים יש הרבה עבודה קשה, גם כשעובדים כצוות, וזה אף פעם לא נגמר. אולי לא הבנתי את זה אז, או שלא היה לי הכוח לעשות את זה. חוץ מזה, לא הלכתי למובן מאליו. כן עשיתי הופעה, אבל היו בה עיבודים חדשים לשירים מהאלבום. ההופעות לא עמדו בציפיות, ולא הגיעו אליהן הרבה אנשים.
"להבדיל, ראיתי את נינט מספרת בריאיון שהיא הלכה בדרך שאמרו לה ללכת בה, עד שהיא אמרה: רגע, זה לא מה שאני אוהבת ולא מה שאני רוצה, אני רוצה למצוא את הטעם שלי והדרך שלי".
8 צפייה בגלריה
"עכשיו אומרים לי: 'אה, חזרת למוזיקה', אבל אני לא עזבתי אף פעם". צילומי הקליפ
(צילום: שירה ביליג)
אחרי שחזרה בתשובה בתהליך הדרגתי, התמקדה רוטר בחיי המשפחה ובעיסוקים אחרים, למעט אלבום אחד ב-2015 ("נושמת לאט", שכלל לחנים מקוריים לשירי משוררים). היא עברה לעולם התקשורת, וכותבת טור בעיתון "שביעי" המיועד לציבור הדתי - וכאמור גם במדור זה ב-ynet. "עכשיו אומרים לי: 'אה, חזרת למוזיקה', אבל אני לא עזבתי אף פעם. פשוט עשיתי את זה בווליום נמוך יותר".
מה השתנה עכשיו, שאת משקיעה מאמצים רבים יותר?
"הילדים גדלו. הילד הכי קטן שלי עולה לכיתה ב', והילדה הגדולה לכיתה י"א. הם כבר לא צריכים אותי באותה מידה, זה כבר לא אינטנסיבי כל כך והזמן מתפנה. אני מרגישה קצת כמו לפני שהיו לי ילדים, שחזרתי לעצמי ולעצמאות שלי, אבל עם ילדים, מה שנותן פרספקטיבה מדהימה לחיים".
החוויה המפחידה בשומר החומות
היא בת 45 ונשואה לאבי אלימלך, גם הוא חוזר בתשובה. לזוג חמישה ילדים, כולם מתחנכים במוסדות דתיים. הבנות לומדות באולפנת צפירה, והבנים – שפאות מסתלסלות מראשם – לומדים בתלמוד תורה "מעוז חיים" בגרעין התורני בלוד.
"אני לא חושבת שאחזור להופיע בפני גברים. אני מסתמכת על הפסיקה של רבנים שמתירים להוציא לרדיו שירים ולהפיץ אותם ברשת, אבל לגבי הופעות לא מצאתי היתר"
במהלך מבצע "שומר החומות", תלמוד התורה הוצת. "היה קשה מאוד, ספרי הקודש נשרפו והכיתות היו שרופות", היא מספרת. "זו הייתה תקופה קשה, ערבים מסביב היו זורקים אבנים לחצר בית הספר ומתגרים בהם. הייתה אבטחה כבדה מאוד, גם מהעירייה וגם מאבטחים פרטיים שבית הספר שכר. היו הפגנות מטורפות, הציתו מכוניות, זה היה מפחיד".
8 צפייה בגלריה
שרון רוטר. את הצעירה המתולתלת והקופצנית מהלהיט "ארוץ אליך" החליפה גרסה אחרת
(צילום: ניקי וסטפהל)
כאמא, חששת באותם ימים לשלוח אותם ללימודים?
"חששתי, וגם הילדים שלי פחדו, אבל אבא שלהם אמר להם שאנחנו צריכים לא לפחד ולהמשיך לחיות את חיינו. לשמור על זכותנו להיות בלוד, עיר יהודית במרכז הארץ. אז שלחנו אותם ללימודים".
אפליה במועדוני הופעות
העובדה שהיא מופיעה רק בפני נשים מצמצמת את יכולתה להגיע לקהל גדול יותר, והזמרת לא מכחישה זאת. "אובייקטיבית, זה מונע מ-50% מהאנשים לראות אותי מופיעה. יש גברים שאומרים לי שהם מצטערים על כך. אלה החיים, אתה מרוויח משהו ומפסיד משהו. אני מקבלת את זה באהבה ומבינה שזה לטובתי. כמו שאני לא יכולה לאכול חיות לא כשרות עכשיו. ויתרתי על זה".
יש סיכוי שתחזרי בעתיד להופיע מול גברים?
"אני לא חושבת. אני משתדלת ללכת בגישה המקלה, כי כשרוצים לחשוף את המוזיקה צריך ערוצים כלשהם. אני מסתמכת על הפסיקה של רבנים שמתירים להוציא לרדיו שירים ולהפיץ אותם ברשת. לגבי הופעות לא מצאתי היתר, זו לא דעת הרוב, ודעת הרוב כן חשובה לי. אם יהיה היתר, אז כן".
יש זמרות דתיות כמו יובל דיין ונרקיס שמופיעות גם בפני גברים.
"יובל דיין היא חוזרת בתשובה, אפשר לומר שהיא עוד לא בחרה בזה. נרקיס עושה לפי היתר שהיא קיבלה באופן אישי, אבל אני לא חושבת שאלך לפי היתר אישי. זה עניין ציבורי, ובעיניי ההיתר צריך להיות ציבורי. היום יש המון אפשרויות, חוץ מהופעות מול גברים כבר התירו הכול. הייתי שמחה אם היו נותנים הזדמנות שווה במועדוני הופעות ובמקומות שונים להופיע רק מול נשים. הם טוענים שזו אפליה ונגד החוק, ואני טוענת שהסירוב שלהם הוא אפליה נגדנו".
מדגדג לך לחזור למיינסטרים?
"הייתי רוצה שישמיעו אותי ברדיו, כן. להופיע הופעות גדולות עם החומרים שלי. בטח".
יש שירים מהעבר שאת כבר לא שרה בהופעות? למשל "נעים" שכתב לך ברי סחרוף?
"יש שירים שאני לא שרה, כן. אני שרה מפעם לפעם את 'ארוץ אליך' ואת 'הניצוץ'. את 'נעים' נראה לי שאני לא אשיר. לפחות לא למגזר הדתי. נראה לי פחות שייך".
8 צפייה בגלריה
רוטר. "הייתי שמחה אם היו נותנים במועדוני ההופעות הזדמנות שווה להופיע רק מול נשים"
(צילום: שירה ביליג)
מלכוּת
מילים: מנורה חזני
לחן: שרון רוטר
תרפי
תני לזה להיות
כמה כואב
להאשים ולכעוס
הם לקחו את הבית
הם הרסו את הכול
את היית גיבורה
גיבורה יותר מדי
אז תרפי עכשיו
ואולי
ואולי תמצאי את החלל שבך
תרפי
תישארי יום אחד
בקרוואן
תבהי בחלון
תני לילדים ללטף את פנייך
הם יודעים לשמח אותך כשצריך
די להעמיד פנים שהכול בסדר
אז את לא בכית
ואולי
אולי תמצאי את הדמעות שלך
אולי תקשיבי לרוח
אולי תפקחי עיניים
אולי תראי שמישהו היה שם כל הזמן איתך
ואולי תיזכרי במלכות שלך
