השופר שסגר מעגל: בשנת 1917 הביאה משפחת מליח שופר תימני לבית הכנסת "אוהל שלמה" שבכפר השילוח, שם כיהנו גם כמוכתרי הכפר. בשנת 1938, ימי המרד הערבי הגדול, פונה הכפר מתושביו היהודים בידי הערבים, ועימם גם השופר.
השבוע, 84 שנים אחרי שיצא לגלות, חזר השופר שיוצר בתימן לבית הכנסת העתיק בכפר השילוח בירושלים. עשרות בני העדה התימנית בישראל הגיעו לסגור מעגל בימי הסליחות, בבית הכנסת שבכפר, ובסיומן תקעו בשופר. באירוע השתתף גם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.
"כמו ששמענו את קול השופר הזה, כך נזכה לשמוע את קול שופרו של משיח", אמר רובינשטיין לאחר התקיעה. יו"ר המועצה הציבורית כפר השילוח, עו"ד גדי בשארי, הוסיף: "אנחנו מתרגשים מאוד לסגור מעגל ולהחזיר את השופר המיוחד למקומו בבית הכנסת, יחד עם בני משפחת מליח שדאגו לשמור עליו מאז שעזב את הכפר יחד עם תושביו. נמשיך לשמר ולספר את סיפורו של הכפר התימני הראשון בארץ ישראל".
הדוח שכתב אבא של יהורם גאון
מוקדם יותר השבוע נחשף יהורם גאון, לראשונה, לדוח שכתב אביו, משה דוד גאון, על כפר השילוח. המסמך, שנשמר בספרייה הלאומית, נכתב בשנת 1946, כאשר גאון קיים מחקר על מצב הכפר לאחר שנעזב. כעת מתכוון בנו, חתן פרס ישראל, להגיע בקרוב לבית הכנסת העתיק בכפר, כדי לערוך אזכרה לאביו במקום.
קודם לביקור בספרייה הלאומית נחשף גאון למסמכים נוספים סביב סוגיית חידוש היישוב היהודי בכפר השילוח, מתוך ארכיון העירייה. באחד הדוחות שנכתבו בשנת 1946, לאחר ביקורו של משה דוד גאון בכפר עם ועד עדת הספרדים, כתב גאון האב: "וקשה לשער ולהניח כי שכונת יהודים עירונית זו, שבעבר הקרוב ביותר הייתה שוקקה מתנועה וחיים, תוכל ביום מן הימים להתנער משממונה ולהפוך מקום מגורים ליישוב עברי".
במסמך נוסף שהוצג בספרייה הלאומית, מתוארים בתי כפר השילוח כעזובים לאחר המרד הערבי. "שורה א' כוללת 27 חדרים, רובם ככולם עזובים והרוסים, חסרי דלתות וחלונות".
