קריאת מגילה בצל המלחמה: הרב יוסף יצחק וולף והרב פנחס זלצמן בריאיון
(צילום: משי בן עמי)
פורים תחת אש: למרות המלחמה, היהודים שעוד נותרו בערים המופצצות באוקראינה לא מוכנים לוותר על חגיגות הפורים – ומציינים את החג במידת האפשר. גם הפליטים שנקלטו במדינות השכנות – מולדובה, רומניה ופולין – ציינו את החג בקריאת מגילת אסתר ובהפעלות מיוחדות לילדים.
ילדים פליטים מאוקראינה חוגגים פורים במלון בקישינב, מולדובה
(צילום: אדוארד דוקס)
הרב יוסף יצחק וולף, שליח חב"ד ורב העיר חרסון באוקראינה שנפלה בידי הרוסים, התראיין היום (ה') לאולפן ynet על המצב. "אנחנו משתדלים לחגוג. זה לא פשוט, זה מורכב, אבל אנחנו פה כדי לחגוג את פורים וכדי שנוכל לשמוח ביחד כולם", הוא סיפר. "אתמול עשינו קריאת מגילה די מצומצמת, כי זה היה לקראת העוצר, אבל היום תהיה סעודת פורים גדולה בבית הכנסת בלב הקהילה. יגיעו ילדים והורים מבית הספר וחברי קהילה, ונחגוג בעזרת ה'".
"אנחנו מצליחים לחגוג. זו עבודה, אבל אנחנו פה לא בשביל לנוח. התפקיד שלנו הוא לשדר ביטחון ועוצמה לקהל, ואנחנו משתדלים לעשות את זה", ציין הרב וולף. "אני לא מתעסק בנושא הפוליטי. אני מתעסק עכשיו אך ורק בקהילה היהודית, זה התפקיד שלי. יש מצב נתון, הרוסים פה, אני לא יוצא עם נשק להילחם במישהו ולא ממליץ על זה לאף אחד. אנחנו פה כדי לדאוג שהיהודים שנמצאים כאן יקבלו את השירות המקסימלי האפשרי במצב הקיים".
לדבריו, "עדיין יש קושי להשיג מזון, חילקנו ואנחנו עוד מחלקים אלפי חבילות מזון, ונמשיך לחלק ממה שיש. גם אוזני המן יש לנו. אפינו וגם דאגנו למשלוח שהגיע מאחי, מהצד השני של הגבול. זה היה מבצע מורכב".
עשיתם ממש מבצע לוגיסטי להבאת אוזני המן?
"לגמרי. אוזני המן היו מה שנקרא התותים. אבל הגיעו גם תרופות מצילות חיים, ואני רוצה לומר שאלה ששולטים כאן עכשיו עזרו לנו לארגן את זה, כי הם מבינים את הצורך. גם בצד הרוסי משתפים פעולה. יש אנשים שבלי התרופות ימותו".
"נחגוג ונתחפש, ותהיה מוזיקה. כל מי שרוצה יוכל לשתות. אנחנו לא שותים הרבה וודקה, אבל אומרים הרבה לחיים", סיכם הרב וולף את התוכניות לחג.
מסיבה לפליטים במולדובה
כמה מאות קילומטרים משם, במולדובה השכנה, חיים כבר שלושה שבועות מאות פליטים יהודים שזורמים מאוקראינה בצפיפות, על מזרנים ועם מעט מטלטלים. את פורים הם זכו לחגוג עם אנשי הקהילה היהודית של קישינב, באירוע פורים המרכזי שהתקיים במלון רדיסון בעיר בשיתוף קרן נכט.
רבה של מולדובה, פנחס זלצמן, קרא את המגילה – והשמחה נמשכה בהפעלות לילדים, מוזיקה וסעודה חגיגית בהשתתפות ראש עיריית קישינב, איאון צ'באן, ואישי ציבור נוספים.
"אנחנו רוצים שהאנשים שהגיעו אלינו ישברו את השגרה. אחרי שסבלו 21 יום של הפגזות ומלחמה, רוצים לעשות להם קצת שמח", סיפר ל-ynet הרב זלצמן. "אצל העם היהודי תמיד אפשר לפתוח דף חדש, לצאת לדרך חדשה. יש כאן אנשים שאיבדו את כל מה שהיה להם".
"גם אם אוקראינה תקבל 50 מיליארד דולר, ייקח לה לפחות 10 שנים להשתקם ולחזור למה שהיא הייתה לפני המלחמה", הוסיף. "פורים הוא חג יהודי מיוחד שמשנה מזל, ממצב רע ומסוכן למצב טוב מאוד".
אנה, יהודייה תושבת קייב שנמלטה למולדובה, מספרת: "ב-8 במרץ דיברתי בטלפון עם החברה שלי שגרה לא רחוק ממני, שרה, בזמן אזעקה. היא סיפרה לי שראתה טיל מעליה, וכעבור דקה הבית שלי התנדנד כאילו היה ג'לי – הטיל הבליסטי עף מעל ביתי. אמרתי לעצמי: עד כאן. מיד התחלתי לארוז. למחרת התקשרתי לסוכנות היהודית, וב-10 במרץ עליתי לאוטובוס שלקח אותי לכאן. כאן נפשי נחה, אחרי כל מה שעבר עליי. אבל הסיפורים ששמעתי מאנשים אחרים הרבה יותר מורכבים ממה שהיה לי בקייב".
אלה, תושבת חרקוב, מרגישה לא בנוח עם העובדה שהפכה לפליטה. "אני לא הייתי עוזבת. הבת שלי בישראל והיא בהיריון. זאת יוזמתה", היא מספרת, ומוסיפה שהיא מנהלת מסחרית של חברה גדולה לייצור גלידה. לדבריה, רגשי אשמה מייסרים אותה, משום שיש לה עוד בת ושני נכדים באוקראינה.
אלה לא מותחת ביקורת על הטיפול האיטי של מדינת ישראל בעולים היהודים, כפי שפרסמנו לאחרונה, אלא דווקא רואה בו הזדמנות: "אנחנו כאן כבר שישה ימים. אני לא ממהרת לשום מקום. אם בעוד כמה ימים העלייה לארץ לא תתאפשר, אקח את עצמי ואשוב הביתה לאוקראינה".
הרופאה שנשארה עם 50 דולר בכיס
הרב זלצמן סיפר כי "אנחנו פה עם 1,500-1,200 איש בערך. אנחנו אחת משלוש תחנות הביניים במעבר מאוקראינה לאירופה או לישראל. יש פה כמה אלפי אנשים שמארחים בכל רגע נתון בבתי מלון בעיר ומחוצה לה. בכל יום אנחנו מכינים כמה אלפי ארוחות. מחמם את הלב לראות את העם היהודי שנרתם. יש פה אנשים פרטיים שעולים על מטוס ומגיעים אלינו כדי לעזור. גם העם המולדובי עוזר".
"קשה לראות את כולם יורדים מהאוטובוס שקטים, הלומי קרב, לא מדברים מילה", סיפר הרב זלצמן. "הם נכנסים בשקט-בשקט, 150-100 איש בדממה לאולמות, ואוכלים".
לדבריו, "קריאת המגילה נמשכה 25 דקות, הכי מהר שאפשר. אנשים היו רעבים, ראית את הרעב מול העיניים, כשהשולחנות כבר היו ערוכים. אחר כך ביקשנו מכל אחד להתחייב לשתות קצת וודקה, והייתה אווירה ליצנית, פורימית. יש פה גם כאלה שלא ידעו מה זה פורים, ופתאום אפשרו להם להתחפש ולשמוח, עם מתנות לאביונים ונתינת החג".
לצד הרצון לשמוח בחג, הסיפורים האישיים כואבים ולא נותנים מנוח. "יש פה רופאה שהגיעה מהעיר מיקולאייב, מנתחת לב בכירה, שסיפרה לי: 'הרב, נשארתי עם 50 דולר בכיס'. למה? כי כרטיס האשראי האוקראיני לא עובד ואין לה כלום. היא אמורה לנסוע לישראל, אבל בכל זאת, אדם לא יכול לנסוע לארץ עם 50 דולר בכיס. בכל רגע צץ מקרה דומה", לדבריו.
תחפושת ממסכת קורונה
במרכזי עלייה של הסוכנות שנפתחו בגבולות אוקראינה נקלטו אלפי פליטים יהודים שמבקשים לעלות לישראל, רבים מהם נשים וילדים שהשאירו מאחור את הבעלים והאבות. "חילקנו משלוחי מנות, השמענו מוזיקה שמחה, רקדנו עם הילדים ונתנו להם בלונים", סיפרה מתנדבת הסוכנות, סופיה פולטובסקיה. "בגלל שאין תחפושות, נתנו לכל ילד מסכה רגילה של הקורונה וטושים לצביעה, וכל אחד הכין מזה מסכה חגיגית וצבעונית משלו".
16 צפייה בגלריה
ילדים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה חוגגים עם מתנדבים במרכזי העלייה של הסוכנות היהודית שנפתחו ברומניה
(צילום: מקסים דינשטיין)
גם הפליטים שהגיעו לישראל ציינו את החג. אייל כץ סגן, מנהל חטיבת פרט ומנהל אגף הצעירים במשרד העלייה והקליטה – צאצא למשפחת ניצולי שואה מאוקראינה – קיים את מצוות קריאת מגילת אסתר עם הילדים היתומים מז'יטומיר, השוכנים במרכז השדה נס הרים של קק"ל. אייל הביא עימו מגילה שעברה דורות רבים במשפחת אביו מאוקראינה, ושרדה אף את תופת השואה. "זו התרגשות משולשת וסגירת מעגל עבורי, שאני מסייע לעולים חדשים לקיים את מצוות יישוב הארץ, כפי שעשה אבי", סיפר.
במרכז הפליטים בעיר לובלין שבפולין נערכה קריאת מגילה מיוחדת מפי הרב רפי אוסטרוף, שליח הארגון העולמי של בתי הכנסת בשיתוף עם האחים חרקוב. הנוכחים במקום שרו שירים וילדי הפליטים פתחו בריקודים.
קריאת מגילה במרכז הפליטים בלובלין
(צילום: ללי אוסטרוף)
