בצל המלחמה המתמשכת באוקראינה, גם השנה פקדו בהמוניהם אלפי חסידים מרחבי העולם את קברו של רבי נחמן מברסלב. הם מעבירים את חגי תשרי בהתכנסויות ותפילות המוניות ב"ציון הקדוש" או "הקיבוץ" באומן – הכינוי להתכנסות השנתית של חסידי ברסלב בקברו של רבי נחמן, סביב ראש השנה.
למעלה מ-200 שנה חלפו מאז נפטר רבי נחמן, והשאלה מתי ואם בכלל יעלו עצמותיו ויוטמנו בירושלים, עודנה מרחפת. עשרות ניסיונות היו להעלאת עצמותיו למנוחת עולמים בהר ציון שבירושלים. דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית ניסו להתערב בסוגיה, אולם השלטונות האוקראיניים סירבו בתוקף, בטענה כי הקבר הוא "נכס היסטורי לאומי", והדגישו שהוצאת עצמותיו מאומן איננה על הפרק.
- כמה יהודים יש בכל מדינה – ואיך השתנה מצבם בשנים האחרונות | פרויקט מיוחד
- היום שבו נהייתי "שמאלנית מסריחה": כולנו חלק מפס ייצור קפדני/ פרופ' רוחמה וייס
מדי שנה ממשיכים חסידיו, כמו גם תיירים רבים מהעולם, לנהור לאומן – ומרפדים את קופת אוקראינה. אלא שלא רק האינטרס האוקראיני מדבר: גם בקרב חסידי ברסלב, יש מי שטוענים כי רצון הרבי היה להיטמן באומן, ומתנגדים להעברת עצמותיו לישראל. מנגד, ישנם חסידים הטוענים כי זה היה רצון הרבי רק בזמן שעם ישראל נמצא בגולה, וכי יש לפעול להעלאת עצמותיו לישראל.
"מצד אוקראינה, אם העצמות לא יהיו שם זה הפסד כלכלי ענק. זה מושך תיירות מכל העולם. אז למה שישחררו את עצמות הרבי?" אומר משה, אחד החסידים. זו השנה החמישית שפקד את קברו של הרבי בראש השנה. "עברנו את הקורונה – ועכשיו נעבור גם את המלחמה שבאוקראינה", הוא אומר. "אנחנו לא חוששים. הרבי שומר עלינו. מפציצים ונלחמים מסביב, אבל אומן מוגנת".
להמתיק את הדינים
הכול החל כחצי שנה לפני פטירתו של רבי נחמן, שעבר להתגורר בעיר אומן ואמר לחסידיו כי "אומן מקום טוב להיקבר בו". לפני שנפטר ב-י"ח בתשרי, חול המועד סוכות (16 באוקטובר 1810), הוא הבטיח כי "מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים (התיקון הכללי), וייתן פרוטה לצדקה עבורי, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו, ויש האומרים שהרבי יוציא אותו בפאותיו מהגיהינום".
הרב שהקפיד עוד בימי חייו שחסידיו יגיעו אליו ויהיו סביבו בראש השנה, טען כי במועד הזה יש לו "כוח מיוחד להמתיק את הדינים". על פי צוואתו, מגיעים חסידיו לפקוד את קברו בראש השנה, ויש הנוהגים להעביר שם את כל חגי תשרי. גם בימי מסך הברזל, בתקופת השלטון הסובייטי, הצליחו חסידיו לעבור את הגבולות ולהגיע – וכך גם בתקופת הקורונה.
לפני כמה שנים הוקמה בסמוך לקבר קהילה יהודית קטנה המונה מאות משפחות, שמתפרנסות בעיקר מהעסקים במקום. היא מכונה "אומן הישראלית". בשנים האחרונות לא פסחה האנטישמיות הגואה בעולם גם על אומן. כך, למשל, בדצמבר 2016, אלמונים השליכו ראש של חזיר שעליו חרוט צלב קרס בתוך מבנה הקבר, ושפכו שם גם צבע אדום.
בתחילת 1993, ביקש הנשיא הרצוג להתייחס לסוגיה בפנייה רשמית שהעביר. נשיא אוקראינה דאז התחייב שיאפשר את העלאת העצמות – אולם בעקבות התנגדותם העזה של פלג גדול של חסידי ברסלב, בהם דוד רפאל בן-עמי, הוא חזר בו
גם הפלישה הרוסית ומלחמתה על אדמת אוקראינה לא פסחה על המאמינים. עמותת "איחוד ברסלב באומן", המנהלת את המתחם מאז שנת 2014, הקימה ליד הקבר מרכז סיוע הומניטרי לפליטים מרחבי המדינה.
נשיא אוקראינה כבר הסכים – וחזר בו
בין החסידים שתומכים בהעלאת עצמות הרבי לישראל, אפשר למנות את תלמידיו של הרב ישראל דב אודסר ("בעל הפתק" שייסד את הזרם הנ-נחי בחסידות), שבנובמבר 1992 פנה אל ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ואל נשיא המדינה, חיים הרצוג, וביקש את התערבותם מול ממשל אוקראינה. בתחילת 1993 ביקש הרצוג להתייחס לסוגיה בפנייה רשמית שהעביר.
לימים גם אהוד אולמרט, בכהונתו כראש הממשלה, ניסה לסייע בעניין. שנים אחר כך, בשנת 2017, אישרה סגנית שר החוץ דאז ציפי חוטובלי כי מדינת ישראל פנתה לממשלת אוקראינה בבקשה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן. שגריר אוקראינה בישראל מיהר לפרסם הודעת הכחשה, שבה נטען כי הנושא כלל איננו על הפרק ועמדת אוקראינה היא שמדובר ב"נכס תרבותי-היסטורי, המהווה חלק מסיפורה של המורשת האוקראינית".
ליאוניד קרבצ'וק, שכיהן אז כנשיא אוקראינה, התחייב שיאפשר את העלאת העצמות – אולם בעקבות התנגדותם העזה של פלג גדול של חסידי ברסלב, בהם דוד רפאל בן-עמי, הוא חזר בו. לקראת סופה של אותה שנה, חסידי ברסלב החברים ב"ועד ציון רבנו בארץ ישראל" יצאו במסע הסברה ציבורי בסימן הסיסמה "Let My Rabbi Go" – עם קריצה לקריאתו של משה רבנו לפרעה, "שלח את עמי", וגם לסיסמת הקמפיין לשחרורם של אסירי ציון מהכלא הסובייטי ולאישור עלייתם לישראל.
"שחררו את רבי נחמן לארץ ישראל", כתב הוועד לראש ממשלת אוקראינה, "רבי נחמן אמר: 'המקום שלי הוא רק ארץ ישראל'. רבי נחמן קבור באדמת אומן, שם נרצחו 30 אלף יהודים על קידוש השם, ושם בחר רבי נחמן להיקבר. עכשיו הזמן להעבירו לקבר דוד המלך שהוא מצאצאיו. מגן דוד הוא הדגל והסמל של העם היהודי, השייך לעם ישראל, והוא נכס לאומי שצריך להשיב למקומו הטבעי".
עתירה בזמן הקורונה נדחתה
ב-17 באוגוסט 2020, בצל הקורונה, הודיעה ממשלת אוקראינה על הגבלות ראש השנה, ובמסמך פנימי נחשף המתווה שקבע משרד הפנים המקומי לעצירת ההילולה השנתית באומן. המתווה קבע שבמהלך ספטמבר לא יורשו טיסות שכר במדינה, החסידים ייאלצו לציית להנחיות מחמירות, ומי שיפר אותן יגורש מהמדינה וייאסר עליו להיכנס אליה למשך שלוש שנים.
בעקבות זאת הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה להוציא צו על תנאי שיורה לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית לפעול להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לישראל. את העתירה הגיש שרון תל-צור, חסיד ברסלב שפעל רבות בנושא, באמצעות ח"כ עו"ד איתמר בן גביר.
העתירה הוגשה "מכיוון שנכס של העם היהודי – קברו של רבי נחמן שישראלים רבים עולים אליו להתפלל – נמצא תחת שלטון זר המחזיק בו ללא רשות", כלשונה, והדגישה את הפריחה שהעלאת העצמות יכולה להביא איתה "בכל התחומים – רוחנית, כלכלית, תיירותית ועוד".
"רבי נחמן קבור באדמת אומן, שם נרצחו 30 אלף יהודים על קידוש השם, ושם בחר להיקבר. עכשיו הזמן להעבירו לקבר דוד המלך שהוא מצאצאיו. מגן דוד הוא הדגל והסמל של העם היהודי, השייך לעם ישראל, והוא נכס לאומי שצריך להשיב למקומו הטבעי".
בתגובה הורתה שופטת בית משפט העליון, דפנה ברק-ארז, לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית להשיב לעתירה, ולהסביר מדוע הן אינן פועלות להעלאת עצמות הרב כפי שנטען בעתירה. בהמשך נדחתה העתירה.
מתחים בין החסידים למקומיים
ד"ר צבי לשם, חוקר חסידות שפרסם מאמרים בתחום, מסביר את הכוח המניע שמאחורי התנועה הברסלבית, שסוחפת אחריה רבים מהארץ ומהעולם: "ברמה האישית יש לי חיבור גדול לברסלב ולאומן", הוא מודה, "אבל אני לא מתחבר לזה שישראלים יורדים מהארץ כדי לגור שם. השכונה היהודית מסביב לקבר היא סוג של סלאמס עמוס בקבצנים ובלכלוך, אף על פי שמסביב הנוף מהמם. מושך אותי יותר לבוא, להתפלל ולעזוב".
לשם, מנהל אוסף גרשום שלום לקבלה וחסידות בספרייה הלאומית בירושלים, מוסיף כי "רבי נחמן הפך לגיבור תרבות פופולרי שנחקר הרבה באקדמיה. בהיעדר יורש, אין לחסידות הזו מנהיגות סמכותית מרכזית, כך שזו בעצם תנועה ללא מנהיג".
הוא מזכיר כי עד לפני כ-20 שנה, מתחם קברו של רבי נחמן מברסלב היה קטן מאוד: "הוא מוקם בחצר משפחה אוקראינית שגרה בסמוך לבית הקברות הישן. בהמשך זה עבר למתחם פשוט, ועכשיו זה מתחם ענק שכולל בית כנסת גדול, בית מדרש ומקווה. מסביב לזה נמצאת השכונה היהודית, עברו לשם בעיקר חסידיו הישראלים.
ד"ר צבי לשם: "יש זרם בברסלב שטוען שכאשר הרבי אמר לאנשיו לעלות לאומן, הכוונה הייתה מהסביבה הקרובה באוקראינה – ולא מתוך כוונה לעזוב את הארץ בשביל זה. זו סוגיה שקשה להכריע בה"
"יש שם מכולות, מסעדות, חנויות ספרי קודש, מזכרות שקשורות לרבי, לאומן ולברסלב, כמה בתי מלון ובתי הארחה, מוסדות חינוך לילדים ועוד. למרות העובדה שהתיירות הזו מכניסה הרבה מאוד כסף למקומיים וגם לקופת העיר, לפעמים נוצרים מתחים בינם ובין המקומיים".
"בברסלב יש סוג של אנרכיה"
רבי נחמן בעצמו ביקר בארץ ישראל בסוף המאה ה-18. בתיעודים מצוין כי המסע ארך כשנה, והיה גדוש בטלטלות. ב"ליקוטי עצות" צוטט רבי נחמן: "עיקר המוח והמחשבה היא רק בארץ ישראל".
"כשרבי נחמן חזר הביתה לאוקראינה, הוא עודד מאוד את חסידיו לעלות לארץ ישראל והפליג לדבר בשבחה", מבהיר ד"ר לשם, "לכן יש זרם בברסלב שטוען שכאשר הרבי אמר לאנשיו לעלות לאומן, הכוונה הייתה מהסביבה הקרובה באוקראינה, ולא מתוך כוונה לעזוב את הארץ בשביל זה. זו סוגיה שקשה להכריע בה, בעיקר לנוכח העובדה שברסלב היא סוג של אנרכיה, כי אין אף אחד שיכריע. מצד שני, זה מה שמושך לא רק את חסידיו אלא אנשים מכל המגזרים, וגם חילונים. אומן נהייתה חוויה רוחנית ולאו דווקא דתית".
משה ליאור (22) מצפת, בוגר גדוד נצח יהודה, מספר כי הוא מבקר באומן "מגיל צעיר מאוד", כדבריו. "לפני שנתיים, בתקופת הקורונה, נתקענו בדרך והעברנו את ראש השנה בהרי הקרפטים ברומניה. חוץ מזה, גם באמצע השנה אני קופץ לרבי נחמן. בסך הכול זו הפעם ה-23 שלי פה". לדבריו, השנה "האנרגיות מטורפות במיוחד... זה בעצם מסע פיזי וגם רוחני. המסע הפיזי חשוב פה ונותן את המשמעות להתקבצות הזו. זה לא שאת קמה בבוקר, יוצאת לקבר וחוזרת הביתה".
"המון אנשים שמחפשים את ה' בעולם הזוי, גילו שיש רב שהגיע להשגות מטורפות ואמיתיות", הוא מסביר. "הוא אמר 'איש בל ייעדר', ושראש השנה אצלו עולה על הכול, אז אפילו שזו חוויה אדירה של פסטיבל דתי סופר מגניב, של יהודים מכל הגוונים ומכל העולם – אנחנו באים בעיקר בגלל הציווי של הרבי, שעוזר ומעודד אותנו ביומיום, והתורה שהוא הוריד לעולם מחזיקה אותי ואותנו עם הראש מעל המים".
לדבריו, לא מרגישים מלחמה מסביב, למעט חסרונם של הגברים האוקראינים שגויסו. "הבעלים של הדירה שלנו, למשל, היא אמא בת 35 עם שני ילדים שבעלה עכשיו בחזית, והיא נאלצת להתמודד לבד עם הילדים, הפרנסה ובכלל". שני חיילים אוקראינים יהודים עצרו את רכבו בדרך לאומן, והיה כתוב להם על הכתף בעברית "מגן ישראל". השניים, אריאל ותומר שמם, סיפרו ששלחו אותם מהחזית לאומן מפני שהם יודעים עברית. "היה נחמד להיתקל בהם באמצע שום מקום", אומר ליאור.
המהפכה: מחסידות שולית אל המיינסטרים
על רבי נחמן אנחנו יודעים הרבה בזכות רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב – תלמידו המובהק, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה בפועל של החסידות אחרי מותו – שתיעד בפירוט את הביוגרפיה שלו ואת כתביו. בין כתביו של רבי נחמן גם סיפורי האגדות שכתב באחרית ימיו, עם מלאכים, נסיכים, אוניות והרפתקאות, שהפכו פופולריים והשפיעו המון על סופרים יהודים מודרנים כמו פרנץ קפקא.
כך, אנחנו יודעים שהוא התגורר במז'יבוז', ואשתו סשיה חלתה בשחפת ונפטרה. לפחות אחד משבעת ילדיהם חלה גם הוא בשחפת, ובסופו של דבר גם רבי נחמן עצמו חלה במחלה. משהתייאשו הרופאים מרפואתו והוא ידע שהוא עומד למות, עבר לעיר הגדולה הסמוכה, אומן, בכוונה להיטמן בבית העלמין הישן שבו נקברו 30 אלף יהודים שנרצחו בפוגרום. באומן בילה את חודשי חייו האחרונים.
"הנקודה המעניינת היא שדווקא באחרית ימיו הוא בילה הרבה מזמנו עם המשכילים של אומן ולא עם החסידים, וזה היה מוזר בעיניהם", מציין ד"ר לשם – ומוסיף שבחייו, נהגו חסידיו להתאסף סביבו במועדים מיוחדים: בראש השנה, בשבועות ובשבת של חנוכה. רבי נחמן ביקש שאחרי מותו ימשיכו להתאסף סביב קברו בראש השנה, וכך החלו הנסיעות לאומן.
"רבי נחמן קבור באדמת אומן, שם נרצחו 30 אלף יהודים על קידוש השם", כתב "ועד ציון רבנו בארץ ישראל", "עכשיו הזמן להעבירו לקבר דוד המלך שהוא מצאצאיו. מגן דוד הוא הדגל והסמל של העם היהודי, השייך לעם ישראל, והוא נכס לאומי שצריך להשיב למקומו הטבעי"
"אז הייתה עוד ברסלב חסידות מאוד קטנה ושולית בנוף החסידי. ההתחזקות של החסידות היא בגדר מהפכה", אומר ד"ר לשם. "אחרי המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות היה קשה מאוד להגיע לאומן, במסגרת ההגבלות של מסך הברזל והתנגדות המשטר הסובייטי לדת, והיהדות בכללה. עשרות בודדים הסתכנו, ומתחת לאפם של הסובייטים הצליחו להגיע לשם. בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב התאספו בישיבת 'חכמי לובלין' שבפולין השכנה, ושם עשו את ה'קיבוץ'. כשהקומוניזם נפל ואיתו מסך הברזל, חזרו החסידים למסורת והחלו לנהור לאומן בהמוניהם".
"הכרה בדמותו כגיבור לאומי"
תחת הכותרת "שתדלנות קדושה", מסיימת בימים אלה אלכסנדרה מנדלבום קופייב מאוניברסיטת בן גוריון את עבודת הדוקטורט שלה, העוסקת בהתפתחותה של חסידות ברסלב במאה ה-19. גם היא מתייחסת לניסיון המתמשך של קבוצה מתוך חסידי ברסלב להעלות את עצמות רבם, בהתבסס בעיקר על תיעודים ומסמכים שבארכיון המדינה, המתארים התקשרויותיהם עם נציגי הממשל. "הם זוכים לתגובה חמה ורצינית", לדבריה.
היא מזכירה את דוד אסף, שהיה הראשון שהתייחס לפולמוס העלאת העצמות וערך רישום של קונטרסים שעסקו בסוגיה זו, ואף מצא תיעוד מוקדם של שרון תל-צור, מיוזמי המאבק: "המאמצים להעלאת עצמות רבי נחמן היו תקיפים, עיקשים ומתמשכים". היא מזכירה גם את הרב ישראל דב אודסר, שבשנות ה-70 עמד בקשר עם הנשיא דאז זלמן שז"ר, שאף נתן מענק שנתי לאודסר ולישיבתו.
בשנות ה-90 שלח הרב אודסר מכתבים יחד עם חסידו הנלהב, תל-צור, בבקשה לפעול בעניין, כפי שמדינת ישראל התאמצה להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, מונטיפיורי ואישים נוספים. "העלאת העצמות באופן רשמי על ידי מדינת ישראל היא לא רק הדרך הדיפלומטית היחידה לעשות זאת, אלא היא גם הכרה לאומית בחשיבות דמותו של רבי נחמן מברסלב כגיבור לאומי", טוענת מנדלבום קופייב.
אלכסנדרה מנדלבום קופייב: "מתוך המחלוקת הזו אפשר לראות את הזרמים השונים בנהר השוצף של חסידות ברסלב; נהר שמתפצל לכיוונים שונים, ואף נושא בתוכו תנועות דתיות סותרות"
מלבד יצחק רבין וחיים הרצוג, גם שמעון פרס, בהיותו שר החוץ, אריאל שרון בכהונתו כראש ממשלה ונשיא המדינה לשעבר משה קצב, קיבלו לאורך תקופה ארוכה פניות חוזרות ונשנות לפעול בנושא. אל הפניות צורפו דרך קבע שני ציטוטים, האחד מספר חיי מוהר"ן – "וכך היה אומר רבי נחמן מברסלב: המקום שלי הוא ארץ ישראל. כל מה שאני נוסע, אני נוסע רק לארץ ישראל". הציטוט השני הוא קטע מתוך יומנו של רבי נתן: "ואמר, שהיה רוצה לנסוע לארץ ישראל ולהסתלק שם, אך הוא מתיירא שמא לא יוכל להגיע לשם. גם אם יסתלק שם לא יבואו אנשים על קברו ולא יהיה להם עסק ועבדא עם קברו".
זרמים שונים בנהר שוצף
באחד המסמכים שמצאה מנדלבום אפשר לראות את הפלגנות שבתוך חסידות ברסלב. במכתב שנשלח ב-12 בינואר 1993 לנשיא המדינה, חיים הרצוג, שחתומים עליו "חסידי ברסלב", נכתב: "בהקשר להתנגדות הגוף הנקרא 'ועד עולמי של חסידי ברסלב' (המתנגד להעלאת העצמות ואף ניסה לבלום את המהלך, נ"י), הננו להבהיר שהגוף הנ"ל אינו חוקי ולא מוסרי משום: א. מעולם לא התקיימו בחירות על ידי אף אחד בשום מקום, ואף אחד לא בחר בהם. ב. מעולם לא היה מפקד של חסידי ברסלב. ג. הגוף הנ"ל מורכב מכמה אנשים עם תקשורת טובה בלבד, שמינו את עצמם וחילקו תפקידים ותארים לעצמם. כל הנ"ל ניתן לבדיקה".
עוד נכתב כי "ידוע שרצונו הפשוט של רבי נחמן היה עז להיקבר בארץ בלבד, כמו שהעיד תלמידו רבי נתן מברסלב, בכמה מקומות בספריו, ורק בלית ברירה (מסיבות שפג תקפן לזמננו אנו) ביקש להיקבר באומן. אין לאף אחד מחסידי ברסלב בעלות על קבר רבי נחמן יותר מהוא עצמו שגילה שרצונו הוא להיקבר בארץ ישראל... חיזקו ואימצו במצווה רבה של הבאת קברו הקדוש רבנו ארצה, לשמחת ולרווחת כל אוהדי וחסידי רבי מברסלב. בכבוד רב, חסידי ברסלב", חתמו החסידים התומכים בהעלאת עצמות הרבי.
"כלומר, חסידי אודסר מתקוממים נגד התאחדות חסידי ברסלב, שלא באופן רשמי, אולם אם נזכור את ראשית פרשתנו, הרי שאת אותן הטענות ממש אפשר לומר על החבורה של אודסר עצמו", מדגישה מנדלבום. "מתוך מחלוקת זו אפשר לראות את הזרמים השונים בנהר השוצף של חסידות ברסלב; נהר שמתפצל לכיוונים שונים, ואף נושא בתוכו תנועות דתיות סותרות. כשהיוזמה התחילה להתערער, היו גם מברקים ששלחו חסידי ברסלב, שרצו לחזק את נשיא המדינה להמשיך לפעול למען הבאת העצמות".
ד"ר לשם: "בקבוצה השמרנית יותר בעולם ברסלב, פשוט נותנים פרשנות שמרנית ופחות מוכנים להסתכן. הם אומרים: 'הוא רצה להיקבר באומן', ונשארים עם זה ללא כל פרשנות אחרת"
ד"ר לשם מבהיר שההתנגדות של חלק מהחסידים להעלאת עצמות הרבי לא נובעת מהתנגדות לציונות. "נכון שחלק מהאנשים שרצו להביא את העצמות לישראל הם מאנשי הרב אודסר, קבוצת ה'נ-נח-נחמ-נחמן נחמנים', שהם בגדול יותר ציונים ופחות חרדים, במובן מסוים", הוא אומר. "לכן הם נטו יותר לחשוב שרבי נחמן היה רוצה להיקבר בארץ ישראל, אם זה היה אפשרי בזמנו. אבל בקבוצה השמרנית יותר בעולם ברסלב, פשוט נותנים פרשנות שמרנית ופחות מוכנים להסתכן. הם אומרים: 'הוא רצה להיקבר באומן', ונשארים עם זה ללא כל פרשנות אחרת".
מדי פעם הנושא עולה שוב לשולחן, אבל נכון לעכשיו העלאת העצמות לישראל לא נראית באופק. כל עוד זה המצב, נראה שחסידי ברסלב ואחרים יוסיפו לעלות לאומן מדי שנה באלפיהם, בחיפוש אחר חוויה רוחנית או השראה מהצדיק.
פורסם לראשונה: 18:36, 28.09.22