"כל החיים אנחנו עושות הכול ביחד, אז היה ברור לנו שגם לעלות לישראל ולהתגייס לצבא יהיה ככה. הרבה חבר'ה בגילנו עולים לבדם ואני מרגישה שאנחנו בנות מזל שיש לנו אחת את השנייה ושנחווה את המסע הזה יחד עם אחות".
כך אמרו בהתרגשות ירין וליאן נחמן, תאומות זהות בנות 18 מניו יורק, אשר עלו אמש לארץ כחיילות בודדות על גבי טיסת עולים של ארגון "נפש בנפש" שעליה 215 עולים ועולות חדשים מצפון אמריקה, מתוכם 40 צעירים שעולים כחיילים בודדים. זו הטיסה ה-64 שמוציא הארגון בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל ו-JNF ארה"ב, ובמהלך השנים העלו למעלה מ-75 אלף עולים חדשים.
1 צפייה בגלריה
ירין וליאן נחמן, עלו ביחד, מתגייסות ביחד
ירין וליאן נחמן, עלו ביחד, מתגייסות ביחד
ירין וליאן נחמן. עלו ביחד, מתגייסות ביחד
(צילום: שחר עזרן)
השתיים נולדו בארצות הברית להורים ישראלים שעברו לארה"ב בעקבות העבודה של אביהן בתחום הנדל"ן. כשהיו בנות שלוש ולאחר שאחיהן הקטן נולד, ההורים החליטו לחזור לארץ ולהיות קרובים למשפחה. אב המשפחה נסע רבות בשביל העבודה, ולאחר שש שנים, כשהיו בנות תשע, החליטה המשפחה לחזור לארה"ב.
על אף שמשפחתן וחבריהן נמצאים בארה"ב, הן בחרו להתגייס. השירות לצה"ל חשוב להן מאוד והן רוצות לתרום ולתת גם למדינה. על הבחירה לעלות לארץ סיפרה ליאן: "למרות שנולדנו בארה"ב ורוב החיים שלנו היינו שם, החיבור לארץ, לתרבות ולאנשים היה טבוע בנו עמוק. זה משהו שלהורים היה חשוב. יש לנו הרבה בני משפחה וחברים בארץ. הסבים, הסבתות, הדודים והדודות שלנו שם. אנחנו היחידות שרחוקות מכולם ומרגש עבורנו להיות קרובות אליהם עכשיו, למרות המרחק מההורים. תחושת המשפחתיות והבית עדיין תהיה". הן יעברו כעת לגור בקיבוץ סאסא במהלך השירות הצבאי שלהן.
כשנשאלו מה ירצו לעשות בצבא, ירין שיתפה: "אני אוהבת מאוד ספורט ולהיות פעילה גופנית, אז הייתי מאוד רוצה להגיע לתפקיד של מ"כית או מדריכת אימון גופני. זה מאוד תואם לאופי שלי ואני מאמינה שיהיה לי הרבה מה לתת ולתרום לצה"ל בתפקידים כאלה".
ליאן: "אני הייתי רוצה לעשות משהו שאני מרגישה בו שאני ממש יכולה לעזור ולסייע לחיילים כמוני בשירות, ומאוד הייתי רוצה להיות מש"קית ת"ש. יש בתפקיד הזה המון אחריות והוא מצריך יכולת אמפתיה גבוהה שאני רוצה להעביר הלאה".
העולים שרים "התקווה" בנתב"ג
(צילום: שחר עזרן)

ולגבי התוכניות לאחר השירות, השתיים אומרות שישראל זה הבית. "אם זה תלוי בנו, אנחנו נישאר בישראל ורואות את החיים שלנו פה", אומרת ירין. ליאן מסכימה: "למרות שזה עוד שלב מוקדם מאוד, כן היינו רוצות להישאר וללמוד פה תואר ולהתחיל את החיים הבוגרים שלנו כאן, בתקווה שההורים יחזרו לארץ עם אח שלנו".