"היום הוא יומה האחרון של מרקל כקנצלרית. במשך 16 שנות שלטונה, היא תמיד הבהירה לנו שחלק ממדיניות החוץ של גרמניה היא הכרה בזכות הקיום של ישראל ומאבק באנטישימיות. שזה ה-Raison d'État של גרמניה, מטרת המדינה. ופתאום באה פרשה כזו, ואתה תוהה האם זו רק פסאדה?"
כתבות נוספות למנויי +ynet:
פליקס דקסל הוא העורך של "וייס"' (Vice) – השלוחה הגרמנית של המגזין המהולל המתמחה בתחקירים נושכים. בשבוע האחרון הוא חשף שדויטשה וֶלֶה, גוף התקשורת הגרמני הציבורי העצום המשודר ברחבי העולם וממומן כולו (כ-390 מיליון יורו בשנה) מכיסו של משלם המסים הגרמני, עבד עם גופי תקשורת בירדן ובלבנון שהפיצו פרופגנדה אנטי-ישראלית ואנטישמית קשה. דקסל הוא טיפוס אמפירי, של עובדות, פחות רגש. אבל מספר פעמים בראיון, הבושה ממלאת אותו בכעס.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
מנהל ''דויטשה ולה'' פטר לימבורג עם אנגלה מרקל. ''תמיד הבהירה שחלק ממדיניות החוץ של גרמניה היא הכרה בזכות הקיום של ישראל'
(צילום: EPA)
"דויטשה ולה, כמו מכון גתה, זה חלק מהמערך של משרד החוץ הגרמני. הדיפלומטיה-לייט שלו. דויטשה ולה, וזה מעוגן בחוק הגרמני, אמורה לייצא לעולם ערכים מערביים, גרמניים, דמוקרטיים. היא הפנים של גרמניה כלפי חוץ. אם בדויטשה ולה יש גילויים של אנטישמיות, ואם היא עובדת עם גופים עם מוטיבים אנטישמיים, אז מה זה אומר לנו? שאנחנו מייצאים לעולם אנטישמיות? אנחנו, הגרמנים?"
5 צפייה בגלריה
פליקס דקסל ממגזין ''וייס''. ''מפחיד כשאומרים לך 'תיזהר' בגלל חשיפה על גוף תקשורת ולא על המאפיה הרוסית''
(צילום: Philipp Sipos)
הסקנדלים אינם חדשים לדויטשה ולה, גוף עם ערוצי טלוויזיה, רדיו ואינטרנט איכותיים שמכוונים לקהל עולמי. הפסאדה היפה והמוארת של הבניין הענק החולש על פני בלוק שלם בשכונת המהגרים "וֶדינג" בברלין מכסה על מציאות קצת פחות זוהרת.
"זה גוף ענק עם 3,000 עובדים, ב-60 ארצות, 30 שפות", אומרת ד' שעובדת ברשת קרוב לשש שנים (כל העובדים בחברה שאיתם דיברתי סירבו להזדהות מפחד תגובת החברה). "השפה העליונה לא יודעת איפה השפה התחתונה. אין שום פיקוח או בקרה. גוף שידור ציבורי עם הרבה שומן ופחות מדי תוכן.
"כל הקודקוד הפיקודי הוא גרמני, הרוב גברים בּוּמֶרִים. יש פה תרבות של שנות ה-60, שבה אפשר לעשות מסאז' לאישה בלי לבקש רשות, לשאול שחורים מתי בפעם האחרונה הם אכלו עוף מטוגן, לבקש ממישהו שיקרא לפאקינג יהודי בפינה שיבוא לפה. זו רוח המועדון".
"הקודקודים כאן הם לרוב גברים, עם תרבות של שנות ה-60 שבה אפשר לעשות מסאז' לאישה בלי לבקש רשות, ולומר למישהו שיקרא לפאקינג יהודי בפינה שיבוא לפה. זו רוח המועדון"
ב-2018 עלתה רוח המועדון לראשונה לשיח הציבורי אחרי ששתי עובדות טענו שמנחה מפורסם בדסק הערבי אנס והטריד אותן מינית. הוא שוחרר מהחוזה, לא לפני שהתחנה ערכה לכבודו מסיבת פרידה ענקית. 350 מעובדי החברה חתמו על מכתב המתנגד למסיבה. לדברי אחת העובדות, הנקמה לא איחרה לבוא.
"היו פרילנסרים, שזה חצי מהרכב העובדים בחברה, שהפסיקו להם את חוזה העבודה", אומרת ר"ק, עובדת בחברה. "בלי זה הם לא יכולים לשהות יותר בגרמניה. האיום עבר: את הכביסה, אם בכלל, מנקים בבית. אבל עכשיו זה מתפוצץ להם בפרצוף. ראשים יעופו".
למה?
"כי יש יותר ויותר צעירים עם רגישויות חברתיות שלא מוכנים לשתוק, ויש ממשלה חדשה שלא תסכים לממן גוף שנגוע באנטישמיות מוסדית. בשבילנו, העובדים, זו בושה גדולה, בגידה, וככה צריך להרגיש כל משלם מסים גרמני. לקחו את הכסף שלנו והפכו אותנו למשתפי פעולה במימון ובהפצת אנטישמיות".
חשוב להבהיר: דויטשה ולה הוא לא מקום אנטישמי. קודקודי החברה אינם אנטישמים והסיקור אינו אנטי-ישראלי ומבליט מאוד את הבעיה האנטישמית.
"אבל, וזה אבל גדול, יש בעיה גדולה מאוד בדסק הערבי פה בגרמניה ובכל המדינות הערביות", אומר קאי, כתב בחברה. "היו לנו פליטים מסוריה שהגיעו להכשרה ושלחו אותם לדסק הערבי והם היו חוזרים משם בדמעות. מתברר שזה קן של תומכי אסד. רוב ההחלטות והגיוסים בעולם הערבי נקבעות על ידי הדסק עצמו, וכיוון שזו לא שפה שהבוסים מבינים, אז אין גם שום שליטה ופיקוח.
"הדסקים הערביים מביאים הרבה מאוד טראפיק כי מדובר במדינות הגירה או במהגרים חדשים בגרמניה שיכולים ללמוד על גרמניה בשפת המקור שלהם, וטראפיק טוב גורם להנהלה לעצום עיניים לגבי שאר הדברים. אבל אי-אפשר לפטור את ההנהלה ב'לא ידענו'. הם היו חייבים לדעת, פרשה כזו לא הייתה עוברת בחברה פרטית, אז בחברה שמשלם המסים מממן?"
עובדת במחלקה האנגלית מסכימה: "ההנהגה ידעה. בטוח שידעה. מי שמביא כפרשן את עבד אל-בארי עטוואן, יודע. האיש שאמר שהוא מבין את אוסאמה בן לאדן, שגירוש פלסטינים ב-48' הוא נורא יותר מהשואה, וטען שגרמניה כנועה לציונות הגלובלית ושאינה ראויה לכבוד, אבל פירשן פה בין 2020-2017. אנשים ידעו על זה וכתבו לעורכת הראשית. אבל הם התעלמו כי הוא פופוליסט שמביא טראפיק. יש לו שני מיליון עוקבים בטוויטר".
"הבוס שלנו מאז 2013 הוא פלסטיני מחברון", מסביר עובד בדסק הערבי בברלין. "ובגלל משבר הפליטים הוא הרים את הדסק גבוה מאוד מבחינת טראפיק, והוא בנה דסק אוטונומי בלי שום פיקוח על גיוס ובטח שלא על תוכן בשפה הערבית".
הפרשה החדשה שמסעירה את הערוץ ואת עובדיו נחשפה כעת על ידי היומון "זודדויטשה צייטונג", שחשף את הציטוטים המדהימים הבאים: "כל מי שיש לו קשר עם ישראלים הוא משתף פעולה, בוגד שאותו צריך להוציא להורג", כך צייץ באסל ארידי, ראש הדסק של "דויטשה" בלבנון, לפני שהצטרף לארגון.
במקום עבודתו הקודם "אל-ג'דיד טי-וי", הוא גם חגג את ניצחונם של נסראללה וחיזבאללה על ישראל, "מכונת המלחמה הברברית". מורהף מ', עורך בדסק הערבי שמצהיר על עצמו כתומך אסד, התפאר בכך שהפסיק לדבר עם אישה בבית הקפה לאחר שגילה שהיא יהודייה. הוא גם הספיד מכחיש שואה שהלך לעולמו, וכתב שהשואה היא "מוצר מלאכותי". בפוסט אחר טען מורהף כי אף אחד לא יכול להיכנס לדסק התרבות בדוישטה מפני "שהיהודים שולטים במוח של אנשים אחרים דרך אמנות, מדיה ומוזיקה. רק בספורט הם לא יכולים לשלוט כי שם צריך להראות ביצועים אמיתיים".
דאוד, מורה באקדמיה לתקשורת שפתחה דויטשה ולה בלבנון, פירסם פוסט ובו כתב כי "השואה היא שקר". אחיו של דאוד, מוחמד, נהג לעבוד בביירות עבור העיתון א-דייר, עיתון המקורב למפלגה הנציונל-סוציאליסטית הסורית, שחוץ משמה גם הלוגו שלה מורכב מצלב הקרס. כשעבר לברלין לעבוד עבור דויטשה ולה המשיך לכתוב לאל-אח'באר, עיתון המקורב לחיזבאללה. מדויטשה ולה נמסר בתגובה לתחקיר כי הם אינם בודקים את האוריינטציה של כל עיתון שעובד שלהם כותב עבורו, וגם לא מפשפשים בחשבונות הרשתות החברתיות שלהם כדי שלא לסכן את חופש הביטוי.
"אני חייבת לומר", כתבה העיתונאית פארה מראקה כשגרה בירדן, "שאם דאעש יילחמו למען פלסטין, אם הם יזרקו את היהודים מהארץ הקדושה, אשנה את דעותיי ואצטרף אליהם. ישראל היא סרטן שחייב להיחתך". במאמר אחר הבטיחה לנשק את הרגליים לכל לוחם חיזבאללה שיהרוג שלושה ישראלים. אחרי שעברה לברלין גויסה לעבודה בדסק הערבי של דויטשה ולה.
ראש הדסק בביירות צייץ: "כל מי שיש לו קשר עם ישראלים הוא בוגד שאותו צריך להוציא להורג". עיתונאית אחרת כתבה כי היא תנשק את רגלי "כל לוחם חיזבאללה שיהרוג שלושה ישראלים"
וההנהלה? היא מעדיפה לטפל בפרשיות כמקרים ייחודיים ולא כבעיה מבנית. "תמיד הייתה פה אווירה לא נעימה של גזענות למיעוטים ומיזוגיניות לנשים", אומרת אנה, עובדת בדויטשה. "אבל נחצה פה גבול: באיזו חברה ממשלתית היו מרשים לאנשים להיות בעד אסד? לגייס סלפיסטים שלא מוכנים ללחוץ ידיים של מפיקות? או להיות אנטישמים בצורה כל כך גלויה? טוב שיש להנהלה את הערבים להפיל עליהם הכל".
הפעם החברה הבינה שהיא לא תוכל לנפנף את הפרשה. היא שכרה ועדת בדיקה חיצונית בת שני אנשים. כל העובדים המעורבים הושעו עד לסיום תוצאות הבדיקה. הוועדה מורכבת משרת משפטים לשעבר ומהפסיכולוג אחמד מנסור, פעיל ישראלי-ערבי נגד רדיקליזציה, גזענות ואנטישמיות בעולם המוסלמי.
"אם מינו אותו לוועדה, נראה לי שעדיף כבר מעכשיו להתפטר", כתב עורך בדסק הערבי לחברו. אחרים חששו שמנסור דובר הערבית יצליח לזהות גם צפנים אנטישמיים ויעביר את כל הדסק "אינקוויזיציה".
דיברנו עם מנסור בטלפון. הוא ביקש לא לדבר עד לסיום עבודת ועדת הבדיקה. תגובת "דויטשה ולה" לשלל שאלות שנשלחו אליהם, לא התקבלה.
ב-2019 נסע המנהל של דויטשה ולה, פטר לימבורג, לירדן כדי לחתום על הרחבת השותפות של התחנה הגרמנית עם התחנה הירדנית "רויא טי-וי". מדובר בשותפות שהניבה תוכן רב ואיכותי שזכה לפרסים. התחנות עובדות יחד כעשור, אבל אין שקיפות לגבי גובה ההשקעה של הגרמנים בתקצוב פעילויות התחנה הירדנית. בשנה שעברה העניק לימבורג את פרס "חופש הביטוי" לראיס של "רויא טי-וי", פארס סאייג.
זמן קצר לאחר הפרסומים בזודדויטשה צייטונג, דקסל התחיל לרחרח סביב התחנות שדויטשה ולה משתפת איתן פעולה. "רויא טי-וי" הייתה הראשונה. מתברר ש"רויא טי-וי" לא מזכירה את ישראל בשמה אלא רק כ"כובש הציוני", היא מוחקת את ישראל ממפות עולם ומקדמת הפגנות נגד התקרבות ביחסים עם הכובש הציוני.
5 צפייה בגלריה
הקריקטורה מהתחנה הירדנית שהפכה לשותפה. ''לא עוינת את ישראל'', טענו בדויטשה
(צילום: טוויטר)
קורבנות ישראלים מכונים "מתנחלי הכיבוש הציוני", לעומת השהידים הפלסטינים. "לקח לנו כמה דקות לעלות על המידע הזה, אני לא מבין איך דויטשה ולה לא בדקו למי הם מעניקים פרסים". דויטשה ולה הגיבו תחילה לתחקיר באמירה המדהימה: "אנחנו לא רואים ב'רויא טי-וי' תחנה עוינת לישראל".
רק שכעבור מספר ימים התברר שהקריקטוריסט בתחנה הירדנית משתמש בארסנל המלא של כל הקלישאות האנטישמיות לדורותיהן. התחנה, מצידה, העלתה וקידמה את הקריקטורות ברשתות החברתיות שלה. בין עשרות הקריקטורות האנטישמיות שהועלו בולטת אחת במיוחד: חזירים עם מגן דוד מצויר עליהם ובגבם תקועה סכין.
"אנחנו מצטערים שלא שמנו לב לתמונות המזוויעות", אמר גידו באומהאוור, בכיר בדויטשה, עם ההחלטה להשעות את שיתוף הפעולה עם התחנה הירדנית. "מעתה ואילך נבחן באופן פנימי וביקורתי יותר את שיתופי הפעולה שלנו, בעיקר בכל מה שקשור לאנטישמיות ולגזענות. אנחנו חוזרים בנו מההצהרה ולפיה 'רויא טי-וי' אינה עוינת לישראל".
5 צפייה בגלריה
מפגן אנטישמי ברור. אחת מהקריקטורות שקודמו ברשתות החברתיות על ידי התחנה הירדנית
(צילום: טוויטר)
"זה חייב להיפסק", הגיב קווין קונרט, המזכ"ל של מפלגת הסוציאל-דמוקרטים שעלתה כעת לשלטון. "כלי תקשורת חייבים להיות חופשיים, אבל ממי שמשתכר ממשלם המסים הגרמני אתה מצפה שיעמוד בקריטריונים הגרמניים. ובעקרונות המרכזיים של גרמניה".
ההערכה היא שבעקבות שלל הפרשות, יהיו גם מסקנות אישיות. לכולם ברור שהאווירה הכללית בתחנה נתנה לדסק הערבי לפרוק עול. "אבל הכי חשוב שיחקרו פה את השורשים" אומרת ד' העובדת בחברה, "איך האווירה הזו התפתחה והפכה לפנים של גרמניה לעולם. זו בושה".
תלונות על הנהלות החברה נשמעות אפילו בדסק הערבי עצמו. "95 אחוז מהדסק הערבי הם אנשים טובים, שחיבקו את החיים במערב, את הערכים של המקום, ויש חמישה אחוזים שמזיקים", אומר גורם בדסק. "אנחנו לא שתקנו. הלכנו להנהלה, כתבנו, מחינו, והפנו לנו כתף קרה. זרקו אנשים שהתלוננו, וקידמו קיצוניים. מה אנחנו אמורים להבין מזה? הכתבת שתמכה בדעאש התקבלה לעבודה ובסוף גם קיבלה קידום. יש גם לפעמים ניסיונות לשכתב ידיעות שקשורות בישראל ובסכסוך. הזהרנו שיש שיח איסלאמי חריף, אנטישמי, וגם ניצול כוח והטרדות מיניות ולא עשו כלום. מה שהפיל אותם בסוף היה הביטחון העצמי. שאף אחד לא ייגע בהם. אין שום קווים אדומים, כי יש קליקים".
התחנה הירדנית שאיתה שיתף ה"דויטשה ולה" פעולה מכנה את ישראל "הכובש הציוני" ואת אזרחיה שנרצחו "מתנחלים". מהחברה הגרמנית נמסר בתחילה: "אנחנו לא רואים בה תחנה עוינת לישראל". ואז נחשפו הקריקטורות
לפני שנפגשתי עם דקסל, הוא שלח לי כתבה חדשה של "וייס", הפעם על שותפה אחרת של דויטשה ולה, אל-ג'דיד טי-וי הלבנונית. בסרטוני הווידיאו של התחנה ניתן לראות כיצד היא משדרת את "מות הגיבורים" של סמיר קונטאר. דויטשה ולה טרם הגיבה לפרסום הזה.
דקסל בדק את מכשיר הטלפון שלו כל כמה דקות. מאוחר יותר הוא צייץ: "זה מפחיד כשמישהו כותב לך ש'כדאי שתיזהר' כשאתה כותב על גוף תקשורת במימון המסים ולא על המאפיה הרוסית. משהו פה ממש לא בסדר".
פורסם לראשונה: 06:56, 17.12.21
