ממצא ארכיאולוגי נדיר מהר עיבל: לוח עופרת קטן ומקופל, בן 3,200 שנה, שופך אור חדש על חקר המקרא – ונחשף היום (ה'). בתוכו – קללה עתיקה בכתב עברי קדום ("פרוטו-כנעני"), עם שם השם המפורש. פרופ' גרשון גליל, מאוניברסיטת חיפה, מכנה את התגלית "רעידת אדמה בחקר המקרא". לדבריו, "הממצא החדש שנחשף היום הוא הכתובת העברית המוקדמת ביותר שנמצאה עד כה".
פרופ' גליל מספר כי עד היום, עם מציאתה של הכתובת מהמאה ה-13 לפני הספירה, תוארכה הכתובת העתיקה ביותר בעברית למאה העשירית לפני הספירה. "מדובר היה בכתובת שנמצאה בחורבת קיאפה, סמוך לעמק האלה, על ידי פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, ואני זה שפענחתי אותה", הוא אומר.
- זר לא יבין: הרב קניבסקי נפטר – ואנחנו בחרדה/ רחלי גרינוולד
"הממצא החדש הוא מכת מוות לכל מכחישי המקרא", מדגיש פרופ' גליל. "רבים ממבקרי המקרא טענו כי במאה ה-13 לפני הספירה, עם ישראל לא ידע קרוא וכתוב, ולכן לא יכול היה לכתוב את התנ"ך. לפיכך מכחישי המקרא טענו כי התנ"ך נכתב מאוחר מאוד, בתקופה הפרסית או ההלניסטית".
"יצירה ברמה גבוהה"
לוח העופרת הקטן, מהמאה ה-13 לפני הספירה, התגלה כאמור בהר עיבל שבשומרון, הידוע כ"הר הקללה" המקראי – ובתוכו נחרטה הקללה:
ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור
לא ברור מי כתב את הקללה העתיקה, אך לדברי פרופ' גליל מדובר ביצירה ברמה גבוהה: "מי שיודע לכתוב טקסט עם תקבולת כיאסטית, יכול לכתוב הכול", הוא אומר. "בשלב זה, לצערי, עדיין לא ניתן לחשוף את כל המידע שהתגלה, מאחר שהוא ממתין לביקורת-עמיתים ולפרסום אקדמי. אבל גם על מה שנחשף היום, אפשר לומר 'דיינו', ו'שהחיינו' על מציאת השם המפורש בעברית".
התייחסות עתיקה לאלוהי ישראל
פרופ' גליל סבור כי העובדה שהממצא החדש נחשף דווקא בהר עיבל, היא בעלת משמעות חשובה מבחינה היסטורית. בספר דברים (פרק כ"ז) מצווה משה רבנו את העם לקיים טקס מיוחד אחרי הכניסה לארץ. אירוע שזכה לכינוי "מעמד הברכה והקללה", בהר גריזים ובהר עיבל שבשומרון. בטקס נאמר לעם כי הוא יבורך אם יקיים את מצוות התורה – והוזהר כי הוא יהיה ארור ומקולל אם יפר את הברית: "וְעָנוּ הַלְוִיִּם, וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה', מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן".
בהמשך יש עוד אזהרות, שהמשותף לכולן – שהן פותחות במילה "ארור". "אלו לא קללות", מדגיש פרופ' גליל. "פירוש הביטוי 'ארור' הוא מקולל. זה טקסט משפטי שמזהיר שמי שלא יעשה את המצווה עליו, יהיה מקולל. בקשר שבין ישראל לאלוהים, יש יחס לא פורמלי שבו האל מצהיר כי הוא אוהב את העם, ויש גם מרכיב פורמלי ומשפטי. גם אצל עמים אחרים, בכל חוזה יש ברכות וגם קללות שיחולו על מי שיפר את ההסכם, וזה מתואר גם בירמיהו ל"ב".
לדברי פרופ' גליל, "באותה תקופה החוזה המשפטי כלל חפץ, ובו כתובת זהה בצד החיצוני ובצד הפנימי. כשהייתה מחלוקת, היו שוברים ורואים מה הטקסט שכתוב בחלק הפנימי. גם בממצא החדש שנחשף כעת, המהווה כאמור מסמך משפטי, יש שני צדדים של טקסט".
איך יודעים שזה מסמך משפטי של יהודים?
"בגלל ההתייחסות לאלוהי ישראל. לאדם כנעני השם 'יהו' לא אומר כלום, כי הוא בכלל לא מכיר את אלוהי ישראל".
חוזה משפטי או סוג של קמע
ב-6 באפריל 1980 גילה צוות בראשותו של פרופ' אדם זֶרטָל, מומחה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, אתר פולחני בהר עיבל. בהמשך נערכו חפירות שבעקבותיהן קבעו מספר חוקרים כי מדובר ב"מזבח יהושע בן נון", המקום שבו התקיים הטקס החגיגי וכריתת הברית המחודשת בין האל לעם ישראל שנכנס לארץ, לאחר יציאת מצרים וארבעים שנות נדודים במדבר. אלא שמספר לא מבוטל של אנשי אקדמיה התעקשו לטעון כי מדובר באתר פולחן כנעני, שאין לו שום קשר ליהדות.
הקמע נחשף במהלך סינון עפר שנותר מחפירות שעשה בעבר זרטל. ב-2015 נפטר פרופ' זרטל, אבל מי שהמשיכו להאמין כי מדובר במזבח יהושע בן-נון, הם אנשי ארגון Associates for Biblical Research מטקסס. בדצמבר 2019 הוביל הארכיאולוג ד"ר סקוט סטריפלינג צוות, במטרה לבצע ניפוי מיוחד בעפר שנחפר באזור "מזבח יהושע" בידי זרטל וצוותו, בשנים 1982–1989.
השיטה שבה הם השתמשו היא "ניפוי רטוב", באותו אופן שבו הצליחו הארכיאולוגים יצחק (צחי) דבירה וד"ר גבריאל ברקאי, לגלות ממצאים מדהימים במסגרת פרויקט סינון עפר הר הבית. במהלך הניפוי גילה סטריפלינג לוח עופרת מקופל, ובעזרת סריקות סיטי נחשפו בו 40 אותיות. הוא התייעץ עם מספר מומחים, ובהם פרופ' גליל מאוניברסיטת חיפה.
סטריפלינג, המתייחס לממצא כסוג של קמע, מסביר: "סוגי הכתובות הללו מוכרים היטב בתקופות ההלניסטית והרומית, אך החרסים שנחפרו בידי זרטל מתוארכים לתקופת הברזל ולתקופת הברונזה המאוחרת. כך שבאופן הגיוני, הלוח נגזר מאחת מהתקופות המוקדמות הללו. למרות זאת, הגילוי שלנו – של כתובת מתקופת הברונזה המאוחרת – הדהים אותי". סטריפלינג ציין כי מאמר אקדמי הכולל ביקורת עמיתים צפוי להתפרסם בהמשך שנה זו.
כיצד חיבר עם ישראל, שחזר ממאות שנים במצרים, טקסט בעברית?
פרופ' גליל: "תחשוב על ישראלים שחוזרים מניו-יורק. הם אולי יודעים אנגלית, אבל הם מדברים עברית, יש להם תודעה לאומית ואמונה באל אחד. מילה כמו 'ארור' וקללה למי שלא יקיים חוזה משפטי היו מקובלים בתרבות של עמים שחיו באזור באותה תקופה. אבל 'יהו', השם המפורש של אלוהי ישראל, לא היה מוכר אצל עמים אחרים, וכמובן לא נעשה בו שימוש. למעשה, כל הזמן הולכות ומתרבות העדויות והממצאים שתומכים בעדות המקראית".
"לא ניתן להפריז בחשיבות הממצא הזה לעם ישראל לדורותיו ולמדינת ישראל", אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. "קיבלנו דרישת שלום מיהושע בן נון ועם ישראל בתקופת התנ"ך, הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לשומרון ולארץ ישראל. אנחנו כמועצה נמשיך לפעול כדי לשמר את המקום, ודורשים מהרשויות להידרש לנושא ולדאוג להגן עליו".
ראש הממשלה, נפתלי בנט, הגיב כי מדובר "בדרישת שלום מרגשת מההיסטוריה של העם היהודי, ותזכורת חשובה לנוכחות שלנו כאן בארץ ישראל במשך דורי דורות".
משה גוטמן, מנהל ארגון "שומרים על הנצח", מוסיף כי "הגילוי המרעיש נושא בחובו סיכון גדול לאתר, ולפיכך אנו מגדירים אותו כאתר בסיכון – ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. הגילוי גם מוכיח שאין מדובר ב'עניין מקומי', אלא בערך מורשת עולמי, מושא התעניינות של מאות מיליונים ברחבי העולם. לא ייתכן שממשלת ישראל מסירה אחריות ולא שומרת על האתר". לדבריו, "ראש הממשלה התחייב שדין המזבח כדין הכותל. עכשיו הגיע זמן המימוש – שמרו על ההיסטוריה שלנו".
