בחמישי בבוקר הגיע לארץ ניצול השואה לאון, אשר בגיל 95 הגשים חלום ועלה לישראל. עם נחיתתו בארץ התקיים מפגש מרגש עם נכדיו אשר משרתים בצה"ל, אחד מהם טייס בחיל האוויר.
לאון נולד בשנת 1928 בבלגיה וברח מהנאצים בגיל 12. הוא הסתובב באירופה למעלה משנה עד שהצליח להגיע לקובה עם הוריו בשנת 1941. בשנת 1947 הגיע לארצות הברית, וכפעיל ציוני אף סייע לארגון ההגנה במסגרת מלחמת העצמאות להעביר חלקי מטוס מהחוף המערבי של ארה"ב לישראל. הוא בנה קריירה לעצמו בארה"ב, אבל כל חייו רצה לעלות ארצה.
לדבריו: "דווקא בתקופה הזו היה לי חשוב לעלות ולהביע תמיכה בצה"ל, בנכדיי ובמשפחותיהם. בשבוע שעבר לבשתי חולצה עם הכיתוב 'קריית שמונה' בעברית בחנות כלבו, ומישהו ניגש אליי ואמר לי: 'לא כדאי להסתובב עם עברית על החולצה שלך בפומבי'. עניתי לו: 'אתה צריך לעבור איתי לישראל'. אני זוכר עד היום את התחושה בתור ילד בן 12, לראות את החיילים הנאצים מסתובבים ברחוב שלי בבלגיה. כעת אני נרגש להיות בבית, להיות בישראל. העם שלנו לעולם לא יצטרך לברוח שוב!"
איך מקבלים החלטה לעלות לישראל בגיל כזה?
"הגיע הזמן. רציתי לעלות לישראל כל חיי. הייתי מעורב בתנועות ציוניות מגיל צעיר מאוד ואפילו ביקרתי בארץ בירח הדבש שלי ב-1960, ומאז לא עברה שנה שבה לא ביקרתי. יש לי ילדים, נכדים ונינים כאן. הגיע הזמן לבוא".
האם נתקלת בגילויי אנטישמיות במהלך השנים שבהן חיית בארה"ב?
"כל השנים היו תופעות אנטישמיות, אבל התגברנו. שניים מילדיי אף הותקפו בשנות ה-80 כי הם הסתובבו עם כיפות. אינני מאמין שיהודים צריכים לברוח מארה"ב בגלל האנטישמיות, אבל התופעות של היום מדאיגות אותי מאוד".
סרן ד', נכדו של לאון, מוסיף: "סבא שלי חווה על בשרו חלק ניכר מהרגעים היהודיים ההיסטוריים במאה השנים האחרונות. מרגש במיוחד שהוא בחר לעשות עלייה דווקא כעת, באחד מהרגעים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה שלנו, כאשר אנחנו צועדים אל עבר הניצחון. זה מעורר בי השראה לדעת שסבא שלי, עכשיו באופן רשמי, הוא חלק מהעורף שעליו אני שומר".
לאון הגיע לארץ במבצע משותף של אל על, ארגון נפש בנפש, משרד העלייה והקליטה, עמותת עתים והסוכנות היהודית.
"מרגישים בטוחים יותר כאן בארץ"
"אנטישמיות תמיד הייתה באוסטרליה, אבל המצב עכשיו הרבה יותר חמור. גם בעבר היה קשה להיות כאן יהודי, אבל עכשיו זה כבר הפך בלתי אפשרי", מספרים שירלי וארנולד לרנר, בני 77 ו־79, שהתגוררו עד לא מזמן במלבורן, אוסטרליה.
"מה ששבר אותנו הייתה תקרית אנטישמית בתפילה בבית הכנסת בערב שבת. מאות מפגינים מוסלמים החלו לצעוד לעבר בית הכנסת שלנו. באמצע התפילות לקבלת השבת, מבועתים ומפוחדים, נאלצנו כולם להתפנות על ידי כוחות המשטרה וצוות האבטחה של בית הכנסת. הייתה סכנת חיים ממשית. זה היה מבחינתנו הקש ששבר את גב הגמל", מספרים בני הזוג הוותיקים, שהזדעזעו מהאירוע. "תמיד היינו גאים בזהותנו היהודית, אבל מאז פרוץ המלחמה קיבלנו איומים".
הם החליטו, בפתאומיות, לעזוב את הנופים המרהיבים של אוסטרליה ולמרות גילם המבוגר לעלות לארץ ישראל. הזוג יצטרף לבתם, שעלתה ארצה גם היא לפני שלוש שנים, והם יתגוררו בראש העין.
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "יש עלייה גוברת בעת המלחמה. אנחנו רואים התעניינות רבה של סטודנטים וזוגות צעירים ממדינות המערב, שבעבר לא הייתה התעניינות גדולה בעלייה מצידם".
