השחקן שהפך לרב נפטר מקורונה: ריאיון עם אחיינו, מתי סרי-לוי
(צילום: שמוליק דודפור)
הוא היה שחקן חילוני, השתתף בהצגות ובתוכניות בידור – עד שחזר בתשובה והפך לרב, אבל הקורונה הכריעה את הרב יגאל סרי-לוי, והוא נפטר לאחרונה, בגיל 79, לאחר שנדבק בקורונה במהלך גל האומיקרון. "אני מניח שאף אחד לא היה לידו כשהוא נפטר", מספר בכאב אחיינו, השחקן מתי סרי, בריאיון לאולפן ynet. "אי אפשר היה לגשת אליו. למרבה הצער, גם בהלוויה לא נכחתי, כי נאלצתי להיות מבודד בגלל הקורונה".
סרי מספר כי דודו "היה מחוסן לחלוטין, בכל ארבעת החיסונים, כמו שצריך. בהתחלה היה לו כנראה חיידק כלשהו בכליה, ואז הקורונה תפסה אותו לגמרי. כנראה מערכת החיסון שלו לא הייתה במיטבה, ולכן הקורונה תקפה אותו והוא הלך מאיתנו".
יגאל סרי-לוי החל את דרכו בלהקת פיקוד מרכז, והיה שחקן בתיאטרון חיפה. "הוא שיחק גם בתיאטרון גיורא גודיק, השתתף בתוכניות בידור רבות ופשוט היה אדם מוכשר בצורה בלתי רגילה", מספר אחיינו.
סלל את הדרך לאחיין
הבוקר, הוא מספר, פגש במקרה, במהלך הליכה, את השחקן והבדרן, שלמה ניצן, שהיה חברו של דודו המנוח: "שלמה ניצן נולד כשלמה מינץ. דוד שלי, יגאל, היה זה שהציע לו לכנות את עצמו 'שלמה ניצן'", סרי נזכר. "הוא בא מבית חרדי. חודשים לאחר שעזב את הישיבה שבה למד, הישיבה של חסידות גור, היה לו מופע עם יוסי סגל ויגאל סרי-לוי ביום שישי בערב. שלושתם היו אז שחקנים צעירים. 'שומו שמיים', אמר ניצן, 'אני לא יכול להופיע בשם שלי, שלמה מינץ. לא יכול'. אמר לו יגאל: 'אתה יודע מה? בוא, תקרא לעצמך ניצן במקום מינץ, יש שם אותיות דומות, ומהיום תהיה שלמה ניצן' – ואכן כך היה. משנת 64' ועד היום, שלמה מינץ הוא שלמה ניצן הידוע".
2 צפייה בגלריה
יגאל סרי-לוי בצעירותו. שיתף פעולה עם שלמה ניצן, והמליץ לו לשנות את שם המשפחה
(באדיבות המשפחה)
לעומת ניצן, סרי-לוי עשה בסופו של דבר את הדרך ההפוכה – וחזר בתשובה. לימים הפך לקריין של קלטות הילדים "כה עשו חכמינו", שהנגישו את סיפורי חז"ל לילדים בציבור הדתי והחרדי.
עם הזמן הפך מתי בעצמו לשחקן, זמר, מנחה טלוויזיה ומדבב – ולדודו היו מניות בכך. "הוא היה הכי דוד שלי שהיה יכול להיות, והוא היה מצחיק, נדיב ורגיש", הוא מספר. "לבר המצווה שלי הוא נתן לי מתנה שהייתה מבחינתי כמו לזכות במרצדס – טייפ רקורדר סלילים. הוא גם זה שהכין אותי למבחנים ללהקה צבאית, כי רציתי מאוד להגיע לשם. הרבה ממה שאני היום זה בזכותו, ואני חייב לו הרבה. גם מבחינת הרוח הראשונית, וגם מכך שהוא ניתב אותי ללהקה צבאית, ומאז הדרך נסללה".
