1,952 שנים לחורבן הבית השני: כשברקע המצב הביטחוני, אלפים רבים של מאמינים נהרו החל מצאת השבת לרחבת הכותל המערבי, עם תחילת צום תשעה באב (השנה נדחה, לאחר ש-ט' באב נפל על שבת שבה אין צמים) – והאבל על חורבן שני בתי המקדש ועל אובדן הריבונות היהודית בירושלים. המתפללים ישבו על הארץ יחפים לאות אבל, קראו את מגילת איכה, שרו שירי נשמה יהודיים ואמרו קינות על חורבן בית המקדש – ברחבת השריד המזוהה עימו ביותר. ynet מעביר שידור חי מהכותל המערבי לאורך היום.
במקביל להמונים שגדשו את הכותל, 2,200 יהודים עלו במהלך היום להר הבית – כך על פי ארגון "בידינו – למען הר הבית". הארגון התגאה בכך שמספר העולים למקום שבו שכן בית המקדש, מכלל המגזרים, עולה משנה לשנה.
בין האלפים שמילאו את רחבת הכותל אמש (מוצ"ש), היה גם אברהם שרקי שהגיע מבאר שבע. "מרגש לראות את ההמונים שנוהרים לכותל", אמר. "כל עם ישראל – מקרוב ומרחוק". הוא סיפר כי "לפני כמה שנים הייתי פה בתשעה באב שיצא במוצאי השבת, כמו השנה – אך הרחבה הייתה אז ריקה. היום ממש הכול מלא באנשים ממגזרים שונים – דתיים, חילונים וחרדים, חסידים וציונים. כל העם מגיע ומזדהה. במיוחד עכשיו כשאנחנו בתוך מלחמה, התפילות שלנו חשובות במיוחד".
רבים ישבו על הרצפה כשהם מזילים דמעות. "הגעתי למרר פה בבכי על החורבן", אמר יצחק – וזכריה קאר מדרום אפריקה מתפלל "לשקט, לשלום – ושיהיה זה התשעה באב האחרון של כל עם ישראל". הקרן למורשת הכותל, המנהלת את האתר, נערכה לקליטת ההמונים. בגמר הצום יחולקו ברחבת הכותל שתייה ומצרכי מזון למתענים.
"ללמוד את הלקחים"
גם ברחבה הדרומית של הכותל, "עזרת ישראל", התקיימו קינות ותפילות. מנכ"לית התנועה המסורתית, רקפת גינסבורג, סיפרה כי למקום הגיעו כ-200 מתפללים מזרמים שונים – קונסרבטיבים, רפורמים ואורתודוכסים. "התפללנו ביחד וקראנו ביחד מגילת איכה", אמרה. "ישבנו לרגל תשעה באב ברחבה השוויונית, ללא מחיצה, גברים ונשים יחד, לקרוא ולהתפלל".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, השתתף בקריאת מגילת איכה בבית כנסת "חיי עולם" ברמת השרון. "זהו ערב עם רגשות מעורבים", אמר אמש. "קריאת המגילה הייתה מרגשת מאוד עבורי. בכל מקום ובכל קהילה מציינים את חורבן הבית באבל כבד. כשקוראים בין השורות של המגילה, לומדים גם את הלקחים. המגילה מזכירה את שנאת החינם, את הקשר בין זו לחורבן הבית ולאובדן הלאומיות והעצמאות שלנו. זה לקח שחייב ללוות אותנו מדור לדור".
בהתייחס למצב הביטחוני, הוסיף: "אזרחי ישראל נמצאים תחת מתקפה, וחיילינו ואנשי מערכת הביטחון נמצאים בכל אתר ואתר, שומרים עלינו ומגנים עלינו". הוא ביקש לשלוח "ברכת הצלחה ותשואה לכל מגינינו באשר הם, כפי שנאמר בתפילה לשלום המדינה שחיבר סבי, הרב יצחק אייזיק הלוי זצ"ל, שהקדוש ברוך-הוא יעטרם בכתר ניצחון, וייתן להם ישועה ונזכה לשלום ושלווה בכל מחוזותינו". הוא פנה וביקש מכלל האזרחים "להקפיד על הנחיות פיקוד העורף. רק ככה נוכל להציל חיים ולנצח במערכה".
תקווה לגאולה עוד לפני סיום הצום
מדובר באחת משתי התעניות הקשות והחמורות בלוח השנה העברי: בדומה ליום הכיפורים, ובשונה מהצומות האחרים, הקצרים יותר, היא נמשכת יותר מיממה – ובמהלכה נמנעים מאכילה, שתייה, רחצה, נעילת נעלי עור, סיכת הגוף וקיום יחסי אישות, וכן מדברים אחרים העשויים לשמח את האדם ולהשכיח ממנו את האבלות, כמו האזנה למוזיקה ואף לימוד תורה. במקום זאת, נהוג לקרוא את מגילת איכה, פרקי קינות וספרים אחרים שבהם מתוארות זוועות המלחמה על ירושלים, החורבן והגלות.
השנה חל ט' באב בשבת, ובגלל האיסור להתענות ביום המנוחה, נדחה הצום ביממה והוא מצוין משקיעת החמה שלפני מוצאי השבת – ועד היום (ראשון בערב), עם חשכה. לפי המסורת, אם משיח יבוא ועם ישראל ייגאל – תבוטל התענית, ט' באב יהפוך ליום משתה ושמחה, והיהודים המאמינים מצפים ומתפללים שהדבר יקרה בכל רגע.
תשעה באב חותם את תקופת "בין המצרים" – שלושת השבועות שהחלו בצום י"ז בתמוז. בימים אלה הלכו דיני האבלות והתחזקו – כל עדה בישראל ומסורתה – עד לשיא, ביום חורבן הבית, שבו כאמור צמים ונוהגים עינויים נוספים.
כך, למשל, נמנעו תחילה מתספורת, מגילוח, מהאזנה למוזיקה קצבית, מקיום אירועים ומסיבות ואף מחתונות, ובהמשך לא אכלו בשר ולא שתו יין בתשעת הימים (מ-א' באב), ויש שאף החמירו והתנזרו מרחיצת הגוף ומכיבוס הבגדים.
קריאת "איכה" לאור ירח באתרי מורשת
אלפים יצאו אמש לקריאת מגילת איכה לאור ירח בגנים לאומיים ואתרי מורשת של רשות הטבע והגנים. בפארק (גן לאומי) הרודיון, בגן הלאומי תל ערד ובשמורת הטבע והגן הלאומי ארבל התאספו לקריאת המגילה מתוך חיבור לשורשים, לאדמה ולאתרים ההיסטוריים הקדומים.
ד"ר חגי דביר, מנהל המוצר התיירותי ברשות הטבע והגנים, אמר כי "תשעה באב הוא יום לאחדות לאומית, אהבת חינם ויצירת גשרים בתוך החברה הישראלית. אנחנו שמחים לפתוח את שערינו לטובת פעילויות מעולמות תוכן ייחודיים, שמעמיקים את השיח ומחברים בין העבר להווה".
הצום הקשה בשנה
לפני 1,952 שנים (ויש המונים 1,953 או 1,954 שנים) נחרב בית המקדש השני – והעם היהודי הוגלה מארצו. המוות, ההרס והחורבן מצוינים מדי שנה בתשעה באב, שלא פחות מהעלאת המקדש באש, מסמל את קץ ממלכת היהודים בארץ ישראל – עד לימינו.
על פי המנהג, בשל האבל, יושבים המתפללים על כיסאות נמוכים או על הרצפה – וישנם אף כאלה שישנים על הרצפה. בבתי הכנסת נהוג לקרוא את המגילה באור חלש, או אפילו לאור נרות. תשעה באב נחשב לצום הקשה בשנה בשל העובדה שהוא מתחיל כבר בלילה, ובשל תנאי מזג האוויר הקייצי.
ברחבי הארץ נערכים מפגשי הידברות ושיח בין מגזרים שונים, בכפוף להנחיות פיקוד העורף. במרכזם – קריאה לתיקון חטא שנאת החינם שעל פי המסורת הביא לחורבן בית המקדש השני. בין ההלכות השונות, בליל תשעה באב חל איסור הלכתי על לימוד תורה, מאחר שלימוד התורה נחשב לפעולה משמחת.
פורסם לראשונה: 02:49, 05.08.22