כמעט 80 שנה מאז תום מלחמת העולם השנייה, עדיין מתקיימים ברחבי אירופה מצעדים של הימין הקיצוני, אשר רובם נושאים גם סממנים אנטישמיים וגלוריפיקציה של הנאציזם.
מחקר מיוחד שערך ארגון "בני ברית" סוקר את המצעדים הקיצוניים ביותר שמתקיימים באירופה מדי שנה. המכנה המשותף לכל האירועים: אנטישמיות, שנאת זרים, הכחשת שואה ואימוץ סממנים ואידאולוגיה נאצית ופאשיסטית.
המחקר מוסיף כי על אף שמדובר בדרך כלל בצעדה מנקודה מסוימת לנקודה אחרת, חלק מהצועדים גם נוקטים אלימות וונדליזם לאורך המסלול ולעיתים גם יש התנגשויות עם כוחות הביטחון המקומיים. החוקרים מציינים שאחת ההשלכות של מצעדים אלה היא בניית "זיכרון אלטרנטיבי" לאירועי מלחמת העולם השנייה והפצה של אידאולוגיה קיצונית.
אלה המצעדים הקיצוניים ביותר באירופה:
"יום הכבוד" – הונגריה
המצעד ב"יום הכבוד" מציין את הכישלון של הכוחות ההונגריים והגרמנים לשבור את המצור הסובייטי לקראת סוף המלחמה בשנת 1945. הצועדים מציינים את המאבק של הכוחות הללו נגד הקומוניזם. המצעד עצמו מתקיים במרחק כ-60 קילומטר מבודפשט, וחלק מהצועדים לובשים מדים של הצבא ההונגרי או הגרמני. את המצעד מארגן ארגון ימני קיצוני והוא עלה לכותרות כאשר במהלך אחד האירועים חבריו תקפו מוסד יהודי והשחיתו אותו.
בעקבות המסרים הקיצוניים והסממנים הנאציים, השלטונות אסרו על קיום המצעד בשנתיים האחרונות, אך חברי הארגון התאספו בכל זאת ללא תיאום עם המשטרה וביצעו טקסים ומצעדים קטנים בבודפשט.
מצעד הזיכרון – דרזדן, גרמניה
המצעד השנתי בעיר דרזדן נועד לשמר את זכרם של תושבי העיר שנהרגו בהפצצות הכבדות בשנת 1945. חלק מהמארגנים מכנים אותו "שואת ההפצצות" תוך שימוש ברטוריקה שנועדה לקעקע את משמעות שואת היהודים וזכרה.
עם השנים השתלטו על ארגון המצעד גורמים קיצוניים, חלקם בעלי סממנים נאציים, ומספר הצועדים הגיע ל-6,500 בשיאו, אך ירד בהדרגה עקב פעילות נגד קיום האירוע והמסרים הקיצוניים. מנגד, הוא נחשב לאירוע שיא עבור פעילים קיצוניים ברחבי אירופה, ומדי שנה מגיעים לעיר גם חברים בארגונים מארצות אחרות שמצטרפים לפעילים הגרמנים המקומיים.
מצעד לוקוב – בולגריה
המצעד השנתי מציין את יום השנה למותו של גנרל בולגרי קיצוני שתמך בחוקים אנטישמיים וייסד את הארגון הבולגרי הפאשיסטי בשנת 1935. המצעד נערך מדי שנה בסופיה, ולמרות ניסיונות להגבילו, הוא ממשיך להתקיים. מספר המשתתפים נע בין כמה מאות ועד 2,000 איש בשנת השיא. מלבד הלל לגנרל לוקוב נושא המצעד סממנים בזכות "אירופה הלבנה" ומסרים פאשיסטיים בדרגות שונות. המצעד זכה לגינויים מצד גורמים ליברליים מקומיים וגם משגרירויות ישראל וארה"ב בבולגריה.
מצעד הדיוויזיה הכחולה – ספרד
המצעד השנתי במדריד נועד לכבד ולהזכיר את ה"דיוויזיה הכחולה" – ארגון מתנדבים ספרדי שלחם לצד הכוחות הגרמנים הנאציים במהלך מלחמת העולם השנייה. המצעד מאגד תומכים של רעיונות הדיוויזיה ושל הרודן פרנקו, כמו גם גורמים קיצוניים מקומיים. הוא אינו זוכה להצלחה גדולה ומספר המשתתפים בדרך כלל לא עולה על כמה מאות בודדות.
מצעד הזיכרון – לטביה
יום הזיכרון ללוחמים הלטבים נערך מדי שנה בעיר הבירה ריגה. המצעד החל כיום הוקרה לווטרנים של המלחמה, אך התערבבו בו גם מסרים לאומניים ונוכחות של ימין קיצוני. הוא אינו מושך רבים, אך זכה לתשומת לב בינלאומית מכיוון שחלק מהצועדים נשאו צלבי קרס ופריטים נאציים נוספים. חלק גם נשאו נאומים שכללו אלמנטים של הכחשת שואה.
מצעד הזיכרון – אוסטריה
מצעד הזיכרון בעיר בלייבורג בדרום אוסטריה מהווה את המפגש השנתי של קיצוניים מקומיים יחד עם גורמים קרואטים, אשר מציינים את התפיסה של כוחות פאשיסטיים בידי הפרטיזנים היוגוסלביים והצבא הבריטי לקראת סוף המלחמה. האירוע היה קטן יחסית במשך שנים, אך גדל בהדרגה בשנים האחרונות לכדי עשרות אלפים. הוא מושך תשומת לב רבה, עקב השתתפותם של ארגוני האוהדים של קבוצות כדורגל קרואטיות, אשר מהווים כר פורה לרעיונות קיצוניים ואלימות.
מצעד רודולף הס – גרמניה
אירוע הזיכרון לפושע המלחמה הנאצי רודולף הס מתקיים במספר מוקדים ברחבי גרמניה, ובין היתר בברלין. הוא היה אחראי לחוקים אנטישמים רבים, ולאחר שנשפט במשפטי נירנברג בסוף המלחמה אמר כי "אינו מתחרט על כלום". מדי שנה מגיעים נאמניו לקברו וצועדים משם לאורך מסלול. המצעד לא מושך רבים, אך הוא מתקיים כמעט בעקביות מדי שנה. יום השנה למותו מהווה ציון חשוב בלוח השנה של הארגונים הקיצוניים ברחבי אירופה.
זיכרון הפלמים – בלגיה
הכינוס שהחל כאירוע זיכרון לחיילים הפלמים שנפלו במלחמת העולם הראשונה, הפך בשנות ה-90 לנקודת מפגש לפאשיסטים ולגורמים קיצוניים בלגים ונוספים מארצות באזור. לא מדובר במצעד אלא בכנס, שכולל מוזיקה ולינה בשטח, במשך יומיים, והוא מושך אליו גם משפחות ובני נוער. יש לציין כי לא כל המשתתפים שותפים למסרים הקיצוניים, אך זה בכל זאת המפגש השנתי של גורמים אלה והם מהווים חלק מהכינוס.
המצעד על רומא – איטליה
המצעד ברומא מציין את יום ההשתלטות של כוחות מוסוליני בשנת 1922 על השלטון באיטליה. המצעד הנוכחי קצר יחסית, 2.5 קילומטר, אבל המשמעות הסמלית שלו רבה. לאירוע מגיעים מדי שנה כמה אלפי משתתפים, כאשר המסרים מעורבים ונעים מקריאות לאומניות ועד סממנים פאשיסטים ולעיתים אנטישמיים.
מצעד העצמאות – פולין
המצעד השנתי מציין את יום העצמאות הפולני של 1918, לאחר קבלת הריבונות מצד הארצות השכנות. האירוע שהחל כיום עצמאות לאומי הפך לבמה למסרים קיצוניים יותר עם השתתפות של עשרות אלפים. בין היתר נשמעו במצעד קריאות נגד יהודים והציונות, ונצפו אלמנטים נאציים.
מצעד החופש – פינלנד
מצעד החופש בהלסינקי הוא נקודת המפגש של גורמי הימין הקיצוני המקומיים. מדי שנה מגיעים כמה מאות פעילים למצעד קצר ולעלייה לקברם של אנשי צבא מקומיים שנהרגו במלחמה. מרבית הפעילים מדגישים את המסרים הלאומיים של פינלנד, אך חלקם גולשים מעבר לכך לאזורים קיצוניים יותר. הנוכחות המשטרתית המוגברת בשנים האחרונות הובילה להורדת סמלים נאציים מהאירוע.
המצעד היווני – אתונה, יוון
המצעד היווני הקיצוני ביותר מונהג על ידי קבוצת "השחר הזהוב" לזכר חיילים יוונים שנהרגו במהלך הסכסוך עם טורקיה. הצועדים מוחים על היעדר התגובה של הממשל היווני כלפי הטורקים, אבל המסרים הם קיצוניים ומקיפים נושאים רבים יותר. האירוע מושך אליו כמה אלפי משתתפים מדי שנה, כאשר חלקם מגיעים גם מחוץ ליוון. גורמים בקהילה היהודית באתונה מחו בעבר נגד קיום המצעד והמסרים.
לדברי עורכי המחקר, במרבית המצעדים הללו מושמעות קריאות אנטישמיות רבות, וחלקם גם כוללים אלמנטים של הכחשת שואה ומסרים ניאו-נאציים. במקרים מסוימים נעשה ניסיון לשכתוב ההיסטוריה וליצירת היפוך בין התוקפים לקורבנות במלחמה. עוד הם מציינים כי נקודות המפגש האלה הן בסיס ליצירת פעילות נגד קבוצות רבות כולל יהודים, צוענים, מהגרים ולהט"בים.
בפרק מיוחד במחקר על הסטטוס המשפטי והניסיונות להגביל את המצעדים ולרסן אותם, מציינים החוקרים לחיוב חלק מהשלטונות, ארגוני זכויות אדם וקבוצות מקומיות שפועלות נגד קיום האירועים ומנסחות מסר אחיד נגד הפגיעה בדמוקרטיה ונגד הפאשיזם.