ערב יום השואה תשפ"ד – נתונים עגומים על שנאת יהודים במערב: זינוק של עשרות אחוזים נרשם במספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב בשנת 2023, לעומת שנת 2022. עיקר הגידול במספר התקריות אירע בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. מהדוח עולה כי גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול במספר התקריות ביחס לתקופה המקבילה ב-2022 ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים, ובהן ארצות הברית, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ברזיל ומקסיקו. "7 באוקטובר גרם להשתוללות של שריפה שכבר התפשטה", נכתב בדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד השמצה, המתפרסם הבוקר (יום א').
דוח האנטישמיות לשנת 2023
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
על פי הדוח המדאיג, בשנת 2023 משטרת ניו יורק, העיר שבה מספר היהודים הגדול בעולם, קיבלה 325 תלונות על פשעי שנאה נגד יהודים, לעומת 261 בשנת 2022; משטרת לוס אנג'לס – 165 לעומת 86; ומשטרת שיקגו – 50 לעומת 39. "הליגה נגד השמצה" תיעדה בשנת 2023 לא פחות מ-7,523 תקריות אנטישמיות בארה"ב, לעומת 3,697 ב-2022. לפי הגדרה חדשה ורחבה יותר לתקריות אנטישמיות – המספר מגיע ל-8,873 תקריות. מספר התקיפות שתועדו עלה מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם זינק מ-1,288 ל-2,106.
האנטישמיות בעולם – דיווחים אחרונים:
גם במדינות אחרות נרשם גידול תלול במספר התקריות האנטישמיות, על פי נתונים שמקורם בגופים ממשלתיים, ברשויות אכיפת חוק, בארגונים יהודיים, בכלי התקשורת ובעבודת שדה שניתחה מערכת הדוח. לדוגמה, בצרפת זינק מספר התקריות מ-436 ב-2022 ל-1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיזיות גדל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיזיות גדל מ-136 ל-266); בארגנטינה מ-427 ל-598; בגרמניה מ-2,639 ל-3,614, בברזיל מ-432 ל-1,774, בדרום אפריקה מ-68 ל-207, במקסיקו מ-21 ל-78, בהולנד מ-69 ל-154, בבלגיה מ-34 ל-70, באיטליה מ-241 ל-454, ובאוסטריה מ-719 ל-1,147. באוסטרליה אירעו 622 תקריות אנטישמיות באוקטובר ובנובמבר 2023, זינוק לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.
אף שעיקר הזינוק בתקריות האנטישמיות ב-2023 לעומת 2022 נרשם בחודשים אוקטובר-דצמבר, הדוח מדגיש כי ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים היה גידול יחסי גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לעומת 2022. לדוגמה, בארצות הברית, על פי ההגדרה הישנה והמצומצמת יותר, זינק מספר התקריות באוקטובר-דצמבר 2,023 ל-3,976, לעומת 1,000 בתקופה המקבילה ב-2022, אבל גם בין ינואר לספטמבר נרשם גידול: 3,547 לעומת 2,697 (משטרת ניו יורק רשמה ירידה בתקופה זו, בעוד משטרת לוס אנג'לס רשמה גידול).
בצרפת – שם רוב היהודים דיווחו כי חוו אנטישמיות ורבים הורידו את המזוזות מפתח בתיהם – עלה מספר התקריות בין ינואר לספטמבר מ-329 ל-434; בבריטניה – מ-1,270 ל-1,404. באוסטרליה נרשמו 371 תקריות בין ינואר לספטמבר 2023 לעומת 363 בתקופה המקבילה ב-2022. לעומת זאת בגרמניה ובאוסטריה, בהן מופעלות תוכניות לאומיות למאבק באנטישמיות, נרשמה ירידה יחסית בחודשים ינואר-ספטמבר.
פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב וראש מכון ארווין קוטלר, אמר: "השנה היא לא 1938, גם לא 1933. אבל אם המגמות הנוכחיות יימשכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב – לענוד מגן דוד, ללכת לבית כנסת או למרכז קהילתי, לשלוח ילדים לבית ספר יהודי, להקים תא סטודנטים בקמפוס, או לדבר עברית".
פרופ' שביט אמר עוד כי "במציאות שבה התראות שווא על הטמנה של פצצות בבתי כנסת הופכות למחזה שבשגרה, ההוויה היהודית ברחבי העולם המערבי נדרשת להתכנס במבצרים, וככל שהיא מתבצרת יותר, תחושת הביטחון והנורמליות מתערערת. המאבק באנטישמיות נדרש למאמצים משטרתיים, משפטיים וחינוכיים שממוקדים במוקדי הרעל, ולהצבה של יעדים מוגדרים ובני השגה. בראש ובראשונה צריך להפסיק את המציאות שבה חברות תקשורת גדולות מרוויחות כסף גדול מהפצת שנאה גדולה".
ומה עושה ממשלת ישראל בעניין זה? פרופ' שביט ציין כי "לישראל, כמדינה, יכולת מוגבלת לסייע לקהילות יהודיות. אבל גם המעט שאפשר לעשות לא נעשה. אין למדינה תוכנית אסטרטגית משמעותית שמבוססת על הצרכים של קהילות יהודיות. התרומה העיקרית של הממשלה היא הצהרות פומפוזיות ויוזמות אקראיות. האחריות למאבק צריכה לעבור למשרד החוץ, שנציגיו הם אנשי מקצוע שמכירים את הקהילות מקרוב ונמצאים בשטח. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מיותר".
הדוח מתייחס גם לעולם המוסלמי. מאמרים נרחבים בדוח בוחנים את גילויי האנטישמיות הנרחבים במדינות כמו טורקיה ואיראן בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, ודנים בשורשיהם. הדוח קובע כי "כל משא ומתן מדיני עתידי חייב להעמיד בראש סדר העדיפויות את ביעור הנגע בחברות הערביות".
הדוח ציין כי גילויי שנאה בוטים הושמעו במדינות שונות עוד לפני שישראל יצאה למבצע הקרקעי ברצועת עזה, בכלל זה בקמפוסים של אוניברסיטאות מובילות, ועל כן אין לראות בגל השנאה תגובה רגשית למלחמה. "חלק מהתוקפים מקפידים לומר שהבעיה שלהם היא עם ישראל, לא עם יהודים, ואז תוקפים יהודים ומוסדות יהודיים", נכתב בדוח.
ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר ומנהל הפרויקטים ב"מרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", שכתב מאמר על האנטישמיות בארה"ב, ציין ש"בניגוד למקובל לחשוב, המתקפות האנטישמיות לאחר 7 באוקטובר בארה"ב הן גם מהימין הקיצוני. ניאו-נאצים, תומכי עליונות לבנה ואחרים היללו את חמאס וניצלו את המלחמה כדי להפיץ תעמולה אנטישמית לצד תיאוריית קונספירציה על כך שהמשבר יקדם את 'ההחלפה' של הרוב הלבן במערב במהגרים מהמזרח התיכון. השוליים בארצות הברית נוגסים במרכז הפוליטי משני הצדדים, מה שהופך את המאבק באנטישמיות למסובך הרבה יותר".
במקביל, משלחת האיחוד האירופי לישראל פרסמה הודעה לרגל יום השואה. בהודעה נכתב בין היתר: "לאחר 7 באוקטובר חלה עלייה חסרת תקדים בביטויים של אנטישמיות ובתקריות אנטישמיות באירופה וברחבי העולם. זו מציאות שלא מתקבלת על הדעת. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו הגבירו את מחויבותם להילחם בשנאת יהודים, בין אם היא מתבטאת במילים ובין אם במעשים. הם לא רק אימצו מדיניות ומחויבויות, אלא גם גיבשו קווי מדיניות שמטרתם להילחם בשנאת יהודים המתבטאת בין במילים ובין במעשים, ואף יצרו מנגנונים משפטיים רבים שיאפשרו להם להילחם בצורות שונות של אנטישמיות".
בסוף ההצהרה המשותפת על דעת שגריר האיחוד האירופי למדינת ישראל ושגרירי כל המדינות החברות באיחוד האירופי המיוצגות בישראל – אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא, מלטה, הולנד, פולין, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, סלובניה, ספרד ושבדיה – נכתב: "שואת העם היהודי הייתה שבר נורא בציביליזציה, שאירע על אדמת היבשת שלנו. זוהי חובתנו המקודשת לוודא שהיא לעולם לא תישכח ולא תתרחש שנית – לא באירופה, ולא בשום מקום אחר בעולם".
פורסם לראשונה: 10:59, 05.05.24
