בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החליט היום (ד') לבטל את מינויו של הרב מרדכי רלב"ג, גיסו של הרב דוד לאו, לתפקיד אב בית דין – בנימוק שהרב לאו מינה את גיסו ללא הסדר מתאים שנותן מענה לבעיה של ניגוד עניינים. בשל הצורך בזמן היערכות מתאים, נקבע כי ביטול המינוי ייכנס לתוקפו רק בחלוף 60 ימים.
כמו כן, נקבע כי בשלב זה הרב הראשי דוד לאו, המכהן מתוקף תפקידו גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול, לא יוכל להחליט על מינויים נוספים של הרב רלב"ג לפני שייקבע הסדר שיפתור את בעיית ניגוד העניינים. לצד זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי אין בפסק דינו כוונה להטיל כל דופי ברב רלב"ג או להביע עמדה באשר להחלטות שצריכות להתקבל, והוסיף כי על הצדדים לפעול במהרה כך שיושג הסדר מתאים בהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה.
פסק הדין עסק בעתירה שעניינה אופן הטיפול בבעיית ניגוד העניינים, הכרוכה בכך שנשיא בית הדין הרבני הגדול נדרש לקבל החלטות על מינוי דיינים שיש לו קרבה אישית או משפחתית אליהם, לתפקידים במערכת בתי הדין הרבניים. לפי חוק הדיינים (התשט"ו-1955), ההחלטה על מינוי של אבות בית דין וראשי אבות בית דין מסורה לנשיא בית הדין הרבני הגדול בלבד.
באופן ספציפי העתירה עסקה בהחלטתו של הרב הראשי, הרב לאו, למנות לתפקיד של אב בית דין את גיסו, הרב רלב"ג. המינוי בוצע על פי המלצה של "ועדת שניים", המורכבת משני דיינים בדימוס שמונו בידי לאו עצמו. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הביע את דעתו בפני נשיא בית הדין הרבני הגדול כי עריכת המינוי בדרך זו אינה מרחיקה את החשש לניגוד עניינים, אולם נשיא בית הדין הרבני הגדול לא קיבל את דעתו. עריכת המינוי בדרך זו לא הייתה אף על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. זמן לא רב לאחר המינוי הוגשה העתירה.
במהלך הזמן שבו העתירה הייתה תלויה ועומדת, נבחנו פתרונות שונים. בין השאר הועלתה ההצעה לקביעת הסדר עקרוני, שלפיו במקרה שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבתו של המועמד לנשיא בית הדין הרבני הגדול, המינוי יתבצע בהתאם לעמדתה של ועדה בלתי תלויה, שזהות חבריה לא תיקבע על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בעצמו (למשל, שחברי הוועדה יהיו דיינים בדימוס או משפטנים בשירות המדינה). חרף ההתקדמות, לא הושגה הסכמה בעניין בין הרב לאו ליועצת המשפטית לממשלה.
העותרת, עו"ד בתיה כהנא דרור, אמרה בתגובה כי "בג"ץ קיבל החלטה היסטורית לעתיד מערכת בתי הדין הרבניים ואמון הציבור בהם שהולך ונפגע לא מעט בשל התנהלות ראשיה שעושים בה כרצונם. מטרת העתירה הייתה להביא את בתי הדין לפעול ביושר בהגינות, ללא אינטרסים זרים ובהתאם לכללי המינהל התקין. אני שמחה שבג"ץ ירד לעומק הבעיה וקיבל החלטה אמיצה שהשפעתה תביא לשינוי נורמות ההתנהלות במערכת בתי הדין, ותהיה רחבה הרבה יותר מביטול המינוי הספציפי של הרב רלב"ג".
