הדלקת נר שמיני של חנוכה עם חיילי גדוד 55
(צילום: נדב אבס, אסף חן)
הכפר העלאווי עג'ר שבגבול לבנון היה סגור לכניסת מבקרים ישראלים במשך שני עשורים. לפני חודשיים הוא נפתח בפנינו, ואתמול (יום א') ערכו שם בפעם הראשונה טקס הדלקת נרות חנוכה.
הרב יגאל ציפורי, שליח חב"ד בעיר הסמוכה קריית שמונה כבר 35 שנה, הדליק את נרות החנוכה באינספור מקומות, אך לא ציפה לעשות זאת בלב הכפר הערבי השכן. הוא כיבד את בלאל חטיב, נציג המועצה המקומית, בהדלקת השמש. "מעולם לא השתתפתי בטקס כזה והתרגשתי מאוד, זה כבוד גדול עבורי", סיפר חטיב. "לא הייתי מדמיין לעולם שידליקו בכפר חנוכייה".
"את רוב החגים אנחנו חוגגים בבית", אמר הרב ציפורי, "רק בחנוכה אנחנו יוצאים החוצה ומבקשים להפיץ אור. החנוכייה היא מעבר לסמל דתי, היא ניצחון האור על החושך. חושך ובערות אפשר לגרש רק באמצעות אור ולא במקלות ואבנים. קבלת הפנים כאן הייתה מרגשת".
14 צפייה בגלריה
הדלקת נרות בכפר עג'ר בגבול לבנון. נציג המועצה בלאל חטיב התכבד בהדלקת השמש
(צילום: אפי שריר)
במקום שבו עומדת החנוכייה נחנך ב-2009 הפארק "גן השלום". "הגן הוקם כדי להוציא את התושבים מתחושת החנק של חיים בכפר שסגור במחסום", אומר בלאל חטיב, המכהן כדובר המועצה. לאחרונה הציבו בלב הגן פסלים עם סמלי הדתות השונות. "קראנו לזה 'שביל הדו-קיום'. אנחנו חיים ביחד במדינה הזאת, וצריכים לשמור על קשרים טובים ולאהוב אחד את השני", הוא אומר, "אני חולם על נס חנוכה נוסף השנה: שיבוא שלום. שלום מביא לשגשוג ולכלכלה טובה לכולם".
עמירן דביר וח"כ אמיר אוחנה במחרוזת חנוכה
לכבוד חנוכה התשפ"ג, המוזיקאי החרדי עמירן דביר מגיש מחרוזת שירי חנוכה (כולל "הנרות הללו" ו"מעוז צור") עם אורח מיוחד שמנגן בגיטרה החשמלית – ח"כ אמיר אוחנה. "כשענני מחלוקות מסתירים את השמיים, כשחיצים מושחזים של מילים נשלחים לחלל האוויר ומעמיסים אותו באובך שמאיים לזהם את נפשותינו, הגיע חג החנוכה, עם קרן אור מיוחדת שביכולתה להאיר את כולנו", אמר דביר.
מחרוזת חנוכה תשפ"ג – עמירן דביר מארח את ח"כ אמיר אוחנה
(צילום ועריכת הקליפ: תמר הראל)
"מה יותר מתאים ללוות את מסע חג החנוכה מאשר שירה ונגינה מעומקו של הלב, כדי להגיע ולחמם כמה שיותר לבבות עם צלילים של אחדות וקירוב", הוסיף הזמר. "ביקשתי מחברי היקר והמוכשר, ח"כ אמיר אוחנה, לעזור לי במשימה עם נגינתו הנפלאה. עם ישראל יקר, מאחלים אנו לכולכם חג אורים שמח, עם אור חזק שביכולתו לגרש את החושך העמוק שניזון משנאת חינם, מחלוקות, לשון הרע, רכילות, קנאה, גאווה וצרות עין. אל לנו לשכוח שעם אחד אנחנו".
בנם של שליחי חב"ד שנרצחו הדליק נר שמיני
התרגשות מיוחדת נרשמה השנה בהדלקה המרכזית של העיר עפולה עם מרכז חב''ד אתחלתא: בהדלקת הנר השמיני כובדו שליח חב''ד לעפולה, הרב שמעון רוזנברג, ונכדו מוישי הולצברג – בנם של גבי ורבקי הולצברג, שנרצחו בפיגוע במומבאי שבהודו בשנת 2008.
14 צפייה בגלריה
מוישי הולצברג, בנם של גבי ורבקי הולצברג ז"ל שנרצחו בפיגוע במומבאי, הדליק את החנוכייה הגדולה בעפולה
הרב אמיר הלוי, מנהל מרכז חב''ד, מספר: "בכל שנה אנו מכבדים ראשי קהילות ואישי ציבור בהדלקה המרכזית. השנה המעמד היה מרגש במיוחד, ואנו מודים על הזכות לארח את הרב שמעון ונכדו באירוע שכולו סמל לגבורה יהודית ולהפצת אור בעולם".
הלוחמים חזרו להר הצופים: "עשינו מעשה פטריוטי"
בדצמבר 1958, לקראת חג החנוכה, החליטו אנשי האוניברסיטה העברית וחיילי יחידת "מצוף 247", ששמרו והגנו על מובלעת הר הצופים בשנות ה-50, לבנות חנוכייה ומגן דוד גדול. את הסמלים מיקמו לגובה שהשקיף על העיר ירושלים במשך חג החנוכה. 64 שנים לאחר מכן, באירוע חגיגי ומרגש, שחזרו לוחמי היחידה בפעם הראשונה את מעמד הדלקת החנוכייה על ההר באוניברסיטה העברית בירושלים.
תיעוד מרחפן של אירוע שחזור הדלקת החנוכייה במובלעת הר הצופים
(צילום: רונן עוז)
באותה תקופה, מובלעת הר הצופים שימשה כמוצב בעל חשיבות מודיעינית ואסטרטגית גבוהה ביותר עבור מדינת ישראל, בתוך שטח אויב ירדני. מפקד יחידת מצוף ושמונת לוחמיו, שכונו בשם "נערי המלך", החזיקו במובלעת ההר שהייתה לשטח מפורז, הבריחו נשק, תחמושת ואמצעי הגנה בדרכים מתוחכמות ומקוריות, ושמרו על הביטחון באזור הר הצופים. חיילי היחידה היו מוסווים בבגדים אזרחיים, ולכל חייל היה תפקיד אחר וייחודי ביחידה. בין השאר, חיילי היחידה מיקשו, האזינו ושמרו על הריבונות הישראלית בהר.
אל"מ במיל' ישראל קרן, ששירת כאיש החימוש הטכני של היחידה, סיפר: "אחת לשבועיים עלתה למובלעת שיירה אחת שהובילה אספקה וכוח אדם, כשכל העניין היה רגיש ומורכב במיוחד. עם כל שיירה שעלתה, חצי מהצבא היה בכוננות גבוהה".
14 צפייה בגלריה
מימין: כתרי מעוז, מנכ"ל מרכז מורשת ששת הימים בגבעת התחמושת, לוחמי יחידת מצוף 247 ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל
(צילום: רונן עוז)
"בדצמבר 1958 החלטנו לעשות מעשה פטריוטי ולהציב באזור חנוכייה ומגן דוד בפעם הראשונה", הסביר עמי פרנק, ששירת כסמל המודיעין של היחידה, והוסיף: "חיברנו את הסמלים לגנרטור בחזית בניין מגנס של האוניברסיטה, והם נראו מעל פסגת הר הצופים לכל ירושלים".
"שמרנו על נכסי צאן ברזל"
בעיתון "חֵרות" באותה תקופה, משה צדקיהו סיקר בהרחבה את הדלקת החנוכייה על ההר: "ישנה חנוכייה אחת פשוטה, אך באור שבלב עולה היא על חברותיה, וחנוכייה זו על הר הצופים היא ועיני ירושלים צופים אליה".
קרן, שהגיע במהלך שירותו לדרגת אלוף-משנה, שיתף: "בכל שירותי הצבאי, התפקיד על פסגת הר הצופים היה המשמעותי והנוגע ביותר לליבי, כי שמרנו על נכסי צאן הברזל של המדינה – האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה. החנוכייה שיזמנו הפכה לסמל של הנוכחות היהודית בהר הצופים ולמסורת מדי שנה, עד למלחמת ששת הימים, כשהעיר ירושלים חוברה לה יחדיו".
האירוע החגיגי התקיים ביוזמת המרכז למורשת ששת הימים בגבעת התחמושת, בחסות משרד ירושלים ומורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מנכ"ל האוניברסיטה העברית, ישי פרנקל, אמר במפגש: "תודה לכם הלוחמים שהחזקתם את המובלעת במשך 19 שנים, בתקופה מאוד לא פשוטה, מלאת סיכונים וקרבות. מאז ועד היום האוניברסיטה צמחה, התפתחה וגדלה, והפכה לאוניברסיטה הישראלית המובילה בעולם".
נר שמיני בכותל: שגריר ארה"ב איחל חג שמח
מעמד הדלקת נר שמיני ואחרון של חנוכה לשנה זו התקיים אמש ברחבת הכותל המערבי בנוכחות אלפים רבים, ובסימן "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", בארץ ובתפוצות. ההדלקה התקיימה המעמד שגריר ארצות הברית בישראל, תומאס ניידס, ורעייתו וירג'ינה מוזלי.
14 צפייה בגלריה
שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, בהדלקת הנר השמיני בכותל. "לחגוג את הקשר בין ארה"ב לישראל"
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)
נוסף עליהם, נכחו באירוע הרב הראשי דוד לאו, ראש קבינט השרים של ארגנטינה חואן מנצור, וראשי ארגון כבאות והצלה לישראל – נציב כבאות והצלה רב-טפסר אייל כספי, הרב הראשי לכבאות הרב חיים פרל, מפקד מחוז ירושלים טפסר שמוליק פרידמן, ראש אגף המבצעים טפסר ניסים טויטו. כן השתתפו מנכ"ל משרד הדתות, גל שם טוב, מפקדי תחנות ירושלים, רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ, אנשי כבאות והצלה וחיילי צה"ל.
שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, אמר באירוע: "בשם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ואזרחי אמריקה, נרצה לאחל לכם בנר השמיני של חנוכה – חג שמח, וחשוב מכול – לחגוג את הקשר הבלתי-מנותק בין ארה"ב לישראל".
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הוסיף כי "מעלה גדולה ומיוחדת יש לחג החנוכה שמסמלת את ניצחון הרוח, שלהבת פשוטה שאומרת שלכאן לפני אלפי שנים הגיעו הכוהנים להחזיר את האור הרוחני, את האור של השלהבת העולה כלפי מעלה. אבל במקום הזה, שפתוח לתפילה לכל באי עולם תוך שמירת מנהגי המקום וכלליו, עיני כל העם היהודי נשואות לכאן, שיזכנו שנראה שנה הבאה את האור דולק בבית המקדש ויתקיים בנו הכתוב: 'מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל'".
נציב כבאות והצלה, רב-טפסר אייל כספי, אמר כי "נרות החנוכה שאנו מדליקים בכל ערב מעידים על סיפור גבורתם של לוחמי האש שלקחו על עצמם שליחות נעלה של הצלת חיים ושמירה על ביטחון האזרחים, תוך שהם מגלים נחישות, עוז ומסירות נפש. יש בכוחה של האש לחמם, לחבר ולהאיר, ובו בזמן היא עלולה לשרוף ולכלות כל העומד בדרכה. כדי שלא נידרש עוד לניסים, עלינו להבטיח שמערך כבאות והצלה יהיה חזק, מתקדם ובעל יכולות מבצעיות שיש בכוחן לתת מענה לאתגרים הרבים העומדים לפתחנו, ובהם משבר האקלים העולמי".
תלמידי ישיבות נסעו לשמח יהודים באוקראינה
לפעילות חנוכה התוססת שמקיימים עשרות רבנים ושלוחי חב"ד ברחבי אוקראינה, הצטרף השנה כוח עזר: 26 תלמידי ישיבות חב"ד מישראל ומארה"ב שהגיעו במיוחד לימי החג. הבחורים הגיעו כחלק מתוכנית שהגה הרבי מלובביץ', שבמסגרתה בחורים צעירים יוצאים לסייע לשלוחי חב"ד בעולם בימי חופשות החגים. הם פועלים בימים אלה עם יהודי המדינה המתמודדת עם מצב מלחמה כמעט שנה.
לנוכח המצב, הפעילות נערכה הפעם במתכונת גדולה מהרגיל, במטרה לעודד את יהודי המדינה הזקוקים יותר מתמיד לשמחה. הבחורים מתניידים ברחבי המדינה בכלי רכב מיוחדים, שקושטו מבעוד מועד בסמלים יהודיים, ומבקרים בקהילות היהודיות השונות – גם במקומות הנידחים ביותר. הם מדליקים נרות חנוכה עם יהודי הקהילות, ומחלקים ערכות חנוכה וסופגניות.
את מבצע חנוכה הגדול מנהל גוף השליחות העל של חב"ד, המרכז לענייני חינוך, בסיועו של הרב משה קוטלרסקי. מערך השטח מנוהל בידי מוקד ההצלה של חב"ד באוקראינה – JRNU. פעילות החנוכה, שאותה ריכז איתמר וולף מאודסה, נחתמה בהדלקת הנר השמיני.
בלב ברלין: שיירת חנוכה עם 100 מכוניות
כ-100 מכוניות השתתפו במצעד חנוכה של חב"ד במרכז ברלין שבגרמניה. השיירה יצאה לדרך מרחבת האצטדיון האולימפי בעיר, לציון 50 שנה למתקפת הטרור על הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972.
המסע החל בהדלקת חנוכייה ציבורית באצטדיון, משם יצאה השיירה, כאשר המשטרה מובילה את המצעד ואף סוגרת חלק מהרחובות, כשברקע נשמעת מוזיקה יהודית. השיירה נסעה באותם הרחובות שבהם יהודים נסעו למחנות ריכוז בשואה. טניה, אם צעירה יהודייה, ציינה בשיחה עם רב העיר יהודה טייכטל כי "זה היה באמת מקור לגאווה וזהות יהודית עבור ילדיי".
כשהמצעד הגיע לשער ברנדנבורג התקיים טקס הדלקה יחד עם ראש עיריית ברלין, פרנציסקה גיפי, והסנאטורית לאנרגיה בטינה ג'ראש, שדיברה על השמחה לראות אנשים גאים ושמחים ביהדותם. את המצעד ארגנו הרב דוד טייכטל ורובי פרידלינג.
במרכז עדי ירושלים, המטפל בילדים ובוגרים עם לקויות מורכבות, נערכה הדלקת נר אחרון בהחלט של חנוכה עם תלמידי ישיבת "דרך עץ חיים". הדיירים, הצוות המקצועי והתלמידים השתתפו בחגיגות היום האחרון של חג האורים.
פורסם לראשונה: 19:59, 25.12.22
