טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו השפיעו רבות לא רק על תושבי המדינה, אלא גם על אזרחי ישראל שחיים בחו"ל. רבים מהם סובלים לא רק מהמחשבות המדאיגות על המצב בארץ, אלא גם מגל האנטישמיות העולמי. סקר עדכני שנערך בקרב ישראלים שחיים בחו"ל מעלה כי 70% מהנשאלים העידו שבעקבות אירועי 7 באוקטובר הם שינו את התנהגותם ובחלק מהמקרים אפילו הסירו מזוזות מדלתות הבית ותליוני מגן דוד.
הסקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, פרופ' גד יאיר, ד"ר קית גולדשטיין וד"ר אסתר סרוק, ביוזמת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בהסתדרות הציונית העולמית. גוסטי יהושע-ברוורמן, העומדת בראש המחלקה בהסתדרות הציונית, אומרת כי "המחקר מציג תמונת מצב מדאיגה אך עם זאת יאפשר לנו לתת כלים ולהושיט יד לקהילה הישראלית בעולם. אנו נפגשים עם רבבות ישראלים שמאז 7 באוקטובר האדמה רועדת תחת רגליהם, כל המוכר והידוע להם התרסק. זה בא לידי ביטוי בתחושת הניכור שחוו ממי שחשבו שהם חבריהם, וגם תחושת הביטחון האישי התערערה מאוד".
"עם זאת, ישראלים וישראליות רבים בחו"ל התארגנו כדי לסייע באופן אקטיבי למאמץ המלחמתי, החל מגיוס כספים ועד מעורבות פעילה במטה להשבת החטופים", היא מציינת. "על דבר אחד אין עוררין: ישראלים בתפוצות הם נכס לישראל ועלינו להשקיע בו".
בתשובה לשאלה האם היא רואה אפשרות לגל חזרה של ישראלים מחו"ל לארץ אחרי המלחמה, או לחלופין גל ירידה של ישראלים מהארץ לחו"ל, אומרת יהושע-ברוורמן: "אין לי ספק שהמלחמה תוביל גם לגל עלייה ואף לחזרתם של ישראלים, איש איש וסיבותיו. אבל בד בבד, צפויה תנועה של ישראלים שיהגרו למדינות אחרות".
גם ישראלים מפורסמים בחו"ל שמנהלים קריירה בינלאומית מרגישים היטב את השלכות המצב. השחקן הישראלי הבינלאומי מארק איווניר, המתגורר בניו יורק, מספר: "בימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר התחושה הייתה כמובן איומה. בדיוק צילמתי סדרה בברלין והייתי כל הזמן בחדשות, שנקטעו מדי פעם בקריאת של הבמאי 'אקשן!' – הייתי מכניס את הטלפון לכיס, עושה את הסצנה ומיד חוזר לחדשות. עם תחילת ההפקה ביקשתי מכל הצוות לדבר איתי רק גרמנית וגם תקשרתי עם כולם בגרמנית, כחלק מהמאמץ שלי לשפר את השפה, אבל מ-7.10 עברתי חזרה לאנגלית – פשוט לא היה לי את האנרגיה".
"מאז, מצב הרוח לא ממש השתפר. לפחות כשאני בצילומים תשומת הלב שלי מוסטת", הוא אומר. "בניו יורק מדי פעם אני נתקל בהפגנות אנטי-ישראליות שלא מוסיפות למצב הרוח. אבל כמובן אי-אפשר להשוות את הקשיים שלי לאלה שחווים מי שיקיריהם וחבריהם חטופים או נלחמים בעזה. אני מקווה לימים טובים יותר".
השחקנית מילי אביטל, שחיה גם היא בארצות הברית, מעידה: "אני כאובה, עם לב שבור. מחוברת לחדשות באופן יומיומי, וגם לעשייה סביב המלחמה בדרכים ישירות ועקיפות. המלחמה מדירה שינה מעיניי, אלו אחיי ואחיותיי. גל האנטישמיות הנוכחי גורם לי להבין את הפער בין איך שישראל נראית מבחוץ לאיך שישראל נראית מבפנים – אני חווה את שתי הזוויות בו-זמנית, וזה מטלטל".
80% מהמשיבים אינם מתכוונים לחזור
מהסקר שיזמה ההסתדרות הציונית עולה כי בדומה לישראל, רבבות ישראלים ויהודים בחו"ל נקלעו גם הם למצוקה קשה, נפשית או ביטחונית, ובעיקר למערבולת רגשית הכוללת חרדה, עצב, דאגה, חוסר אונים ותסכול. 40% מהמשיבים ענו שהם מכירים בני משפחה או חברים שנפגעו ב-7 באוקטובר. רמת החשיפה לאירועים בקרב ישראלים ויהודים בחו"ל הייתה גבוהה: 91% מהמשיבים ענו שעקבו מקרוב ונחשפו לסרטוני הזוועות מאירועי 7.10 באמצעי מדיה שונים. לחשיפה הגבוהה היו השלכות על התנהגויות ותחושות שהסקר בחן.
70% מהמשיבים לסקר העידו שבעקבות האירועים הם שינו את התנהגותם בציבור, חלקם נמנעו מיציאה לבילויים במרכזי הערים, אחרים הסירו תליוני מגן דוד ואף הסירו מזוזות מדלתות הבית, או נמנעו מלדבר עברית. "אני לא מזמינה מונית דרך אפליקציה, כדי שלא יראו את השם שלי", העידה אחת המשיבות, המתגוררת בבריטניה. "אני זמרת והפסקתי לפרסם את לוח ההופעות שלי, אני לא יכולה לקחת סיכונים".
44% מהמשיבים העידו שהם חושבים כיצד לחזק את ההגנה העצמית שלהם, בין אם על ידי רכישת נשק, נשיאת גז מדמיע וגז פלפל, התקנת מצלמות אבטחה בבית או הרשמה לקורס קרב מגע. למרות תחושת החרדה, האבל והעצב, כ-63% מהמשיבים ענו שישראל היא בעיניהם עדיין המקום הבטוח ביותר ליהודים.
22% מהישראלים בחו"ל העידו כי ילדיהם חוו סיטואציה מאיימת או גילויי שנאה לאחר 7 באוקטובר. הרמה הגבוהה ביותר של סיטואציות מאיימות דווחה בקנדה. אחריה ספרד, אוסטרליה, ארצות הברית, איטליה, גרמניה ובריטניה
האנטישמיות הגואה והחרדה לשלום המשפחה הקרובה הן הדאגות המרכזיות שהעלו ישראלים בחו"ל, כמו גם דאגה מהעתיד באופן כללי. למרות זאת 80% מהמשיבים לסקר ענו שאינם מתכוונים לחזור לישראל, חרף העובדה שהם חשים חוסר ביטחון בארצות מושבם. 22% מהישראלים בחו"ל העידו כי ילדיהם חוו סיטואציה מאיימת או גילויי שנאה לאחר 7 באוקטובר. הרמה הגבוהה ביותר של סיטואציות מאיימות דווחה בקנדה. אחריה ספרד, אוסטרליה, ארצות הברית, איטליה, גרמניה ובריטניה. הסקר נערך בין 15 בנובמבר ל-25 בנובמבר בהשתתפות כ-1,700 משיבים.
גוסטי יהושע-ברוורמן אמרה כי "את התחושות והצרכים עלינו לתרגם לכלים מעשיים שייתנו מענה הולם. פתרונות חייבים להינתן, בין אם יגיעו מישראל ובין אם מקרב קהילות הבית והמדינות השונות. ביטויים כמו 'נפולת של נמושות' יצאו מזמן מהלקסיקון, עלינו לכבד ולהעריך את הישראלים שחיים בתפוצות ולספק אוזן קשבת לצרכים שלהם. הסקר מחזק עד כמה הם מחוברים בנפשם לישראל ומהווים שגרירים שלנו בעולם".
בחודש הבא יתקיים באירופה כנס חירום עם ראשי קהילות ישראליים ונציגי מדינות, שבו יוצגו ממצאי הסקר המלאים ויידונו ערוצי פעולה לפתרון ומענה לצרכים שהעלו המשיבים. יוזמי המחקר ציינו כי לאחר הכנס יוגש למקבלי ההחלטות בישראל דו"ח עם המלצות מעשיות וכיווני פעולה.