קריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא: צפו בריאיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
קריאת מגילה – לרגל יום העצמאות: בטקס מיוחד ברחבה המעורבת בכותל המערבי, קראו אתמול (יום ב') את מגילת העצמאות בטעמי המקרא, לקראת יום העצמאות שיחול השבוע. יוזם הרעיון, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ד"ר יזהר הס, מקווה ליצור מסורת חדשה, שתחבר בין המסמך המכונן של מדינת ישראל – למנהגים היהודיים. הטקסט הציוני הוקרא במנגינה המוכרת מהקריאה בתורה המסורתית בבתי הכנסת, בטקס שבו השתתפו אישים רבם, ובהם השופט בדימוס, אליקים רובינשטיין, שקרא קטעים מהמגילה.
אחד המשתתפים בקריאת המגילה היה ד"ר עמנואל ורהפטיג (82), בנו הבכור של זרח ורהפטיג ז"ל, שהיה בין החותמים על מגילת העצמאות, כאחד ממנהיגי הציונות הדתית בימי קום המדינה. בריאיון לאולפן ynet הוא מספר שישמח אם המנהג יחדור גם לבתי הכנסת.
"אם יש איזו דרך שאפשר יהיה לקרוא אותה אפילו בזמן התפילה, אני חושב שזה יהיה מבורך", הוא אומר. "בינתיים יש את הצעד הזה של הקריאה בטעמים, שגם כן עשוי לחבב את המגילה על הנוער והצעירים שלא זוכרים את הימים ההם. זה בהחלט צעד מבורך ורצוי".
ורהפטיג – בנו של אחד מראשי תנועת הפועל המזרחי (לימים המפד"ל), שכיהן כשר הדתות בממשלת ישראל – הוא מומחה למחשבים ששירת תקופה מסוימת כראש היל"ה, היחידה להיערכות ישראל לעידן המידע במשרד ראש הממשלה. כמו כן הרצה באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללות אקדמיות שונות. "הייתי בן 8 בזמן הכרזת המדינה", הוא נזכר. "היינו במצור, גם אבא שלי, והוא לא חתם על המגילה יחד עם כולם, אלא רק כמה שבועות לאחר מכן".
"ברור שהאירוע הזה והתקופה זכורים לי, בין השאר, גם כי נפל פגז 20 מטרים ממני, כשהלכתי להביא מים מהבור בחצר", הוא מספר. "עניין המגילה הוא בהחלט גורם חשוב בזיכרונות שלי".
3 צפייה בגלריה
"עשוי לחבב את המגילה על הצעירים". קריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא
(צילום: ההסתדרות הציונית העולמית)
אתה רואה במגילה הזו קדושה מסוימת? הרי זה לא מסמך דתי.
"ברור שזה לא מסמך שהוכתב לנו על דרך התורה או על דרך חז"ל, אבל הרבנים הציונים של הדור שלנו ראו את המגילה בחיוב. בסוף המגילה כתוב: 'מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו'. היו הרבה ויכוחים אם להזכיר את שם ה' במגילה, והפשרה הייתה לכתוב 'צור ישראל' ולא 'צור ישראל וגואלו'".
"אחרי זה התחברה 'התפילה לשלום המדינה' המפורסמת, והיום אומרים אותה בבתי הכנסת בכל שבת ושבת", הוא מציין, "היא חוברה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שהיה הרב הראשי, ובידי הסופר ש"י עגנון. בתפילה לאבינו שבשמיים מוזכר 'צור ישראל וגואלו', כך שרואים את החיבור בין שני המסמכים".
