בית המשפט הפדרלי לצדק בלייפציג דחה היום (ג') באופן סופי את בקשתה של אירמגרד פורכנר לערער על העונש שנגזר עליה בבית המשפט המחוזי לפני כשנתיים. היא נמצאה אשמה בסיוע לרצח אסירים יהודים במחנה הריכוז שטוטהוף. פורכנר, בת 99 כיום, הייתה מזכירה ורשמת במחנה. למרות גילה, היא נשפטה כקטינה משום שהייתה בת 18 בעת ביצוע הפשע.
בית המשפט החליט שכמזכירתו של פול ורנר הופה, מפקד המחנה, הייתה מודעת וסייעה ברצח שיטתי של 10,505 אסירים ועוד חמישה מקרים של נסיון לרצח בין יוני 1943 לאפריל 1945. יותר מ-65,000 אסירים מתו במחנה הריכוז ליד דנציג (כיום גדנסק בפולין).
המשפט עצמו עורר התעניינות בתקשורת והציבור בשל גילה המבוגר והשאלה האם כדאי להעמיד למשפט אנשים בגיל כזה, שלא היו מעורבים ישירות ברצח. "לא רצינו נקמה או פיצוי", אמרה קרובת משפחה של אחת הניצולות, "רצינו לשמוע שהשופטים אומרים שהיא אשמה. שלא יהיה ספק שהביאו אנשים למות בשטוטהוף, שירו להם בצוואר והכניסו לתאי גזים את מי שהיה חולה או לא יכל יותר לעבוד בכפייה. שלא יהיה ערעור על כך ועל העובדה שהיא ואחרים ידעו מה קורה במחנה".
השופטים אף נסעו במיוחד למחנה הריכוז כדי לחזות ביחס ובשדה הראייה שבין מקום העבודה של האסירים למקום עבודתה של פורכנר כמזכירה. לפי חוות דעתם בפסק הדין, לא היה סיכוי שפורכנר לא הבחינה בהרג השיטתי וההמוני, ולכן דחו את הערעור על חוסר ידיעתה על המתרחש ועל כך שכמזכירה אזרחית היא לא הייתה בין שרשרת הפיקוד שקיבלה את ההחלטות, ההוראות או הוצאה לפועל של ההרג ההמוני של אסירים במחנה.
השופטים קבעו כי כמזכירתו של מפקד המחנה, ובמיוחד בתפקיד הרשמת שלו, פורכנר ידעה בוודאות על ההוצאות להורג, ההרעבה וההזנחה למוות ועל צעדות המוות שהוצאו לפועל על ידי קציני ומפקדי המחנה, ובראשם הבוס הישיר שלה.
משפטה של פורכנר הוא עוד אחד בשורה של משפטים נגד עובדים במחנות הריכוז, שלא השתתפו בהרג ההמוני באופן ישיר. עד למשפטו של ג'ון דמיאניוק, מערכת המשפט בגרמניה דרשה מהתביעה הוכחות להשתתפות ישירה של החשודים ברצח ההמוני של אסירים, אבל מאז קיבלה מערכת המשפט גם את התביעות נגד מי ששהה במחנות, ידע על ההרג השיטתי ושתיקתו היוותה למעשה סיוע בפשע.
משפטה של פורכנר היה אמור להיות האחרון במשפטים נגד פושעים שהשתתפו במכונת הרצח הנאצית, מפאת גילם המבוגר של הפושעים ואי כשירותם המנטלית לעמוד למשפט, אבל לפי התביעה בגרמניה, נבדקים כעת עוד שלושה תיקים נגד חשודים במקרים דומים.
"אם בית המשפט היה מבטל את ההרשעה, זאת הייתה קטסטרופה", אמר אפרים זורוף, "אחרון ציידי הנאצים", לאחר המשפט. "היא הייתה צריכה ללכת לכלא למרות הגיל שלה. התנאים שם יהיו הרבה יותר טובים מאשר תנאי הכליאה בשטוטהוף".
