ביום ראשון זה סוף-סוף יקרה: אחרי דחיות חוזרות ונשנות, וכשלושה חודשים ללא רבנים נבחרים, יתקיימו הבחירות לתפקידי הרבנים הראשיים לישראל. 140 חברי הגוף הבוחר, רבנים ונציגי ציבור, יצביעו למועמדים המועדפים עליהם – בסיומה של מערכת בחירות סוערת, יצרית ועם לא מעט פוליטיקה. לקראת הבחירות, וכדי ללמוד עוד על עמדותיהם של המועמדים השונים, ביקשנו מהם לענות על שאלון זהה.
הרב משה מאיה מברך את הרב מיכאל עמוס ומביע בו תמיכה מפתיעה
אלה הרבנים שהסכימו להשיב על שאלותינו: המועמדים לתפקיד הרב הראשי הספרדי – הרב מיכאל עמוס, ממלא מקום הרב הראשי בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול, מוותיקי הדיינים ורב שכונת קריית מנחם בירושלים; הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו המנוח. המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי – הרב אליעזר איגרא, לשעבר ממלא מקום הרב הראשי בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול, מוותיקי הדיינים ורב היישוב כפר מימון; הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה ולשעבר רב שכונת נחלת יצחק בתל אביב; והרב משה חיים לאו, רב מרכז העיר נתניה, לשעבר חבר ועדת סל התרופות וחבר מליאת מועצת העיתונות. הרב הוא בנו של הרב ישראל מאיר לאו ואחיו של הרב הראשי היוצא דוד לאו, שכמו הרב יוסף רוצה ללכת בדרכי אביו ואחיו.
שלושה מהמועמדים סירבו לענות על השאלון: הרב דוד יוסף, הרב מאיר כהנא והרב קלמן בר. הרב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף המנוח ואחיו של הרב יצחק יוסף, הרב הראשי היוצא, נחשב מועמד בולט ללכת בעקבות אביו ואחיו ולהיבחר לתפקיד הרב הראשי הספרדי. הרב כהנא, אב בית הדין באשקלון, רב בישיבת ההסדר בירוחם וסגן-אלוף במילואים, נבחר בידי ועדת רבנים להיות המועמד הדתי-לאומי לתפקיד הרב הראשי האשכנזי – אבל התחושה שהוא מתקשה לגייס את התמיכה הנדרשת הובילה רבנים נוספים מהציונות הדתית להגיש מועמדות לתפקיד. הרב בר, שגדל במוסדות הציונות הדתית אך ילדיו לומדים בישיבות חרדיות, מכהן היום כרב העיר נתניה, ומתמודד גם הוא לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
מה עמדת הרב בנוגע לשירות צבאי בכלל ולאפשרות של שילוב לומדי תורה בצבא ובזרועות הביטחון בפרט?
הרב מיכאל עמוס: "זו סוגיה שהיא פתירה מאוד. כל מי שלומד ימשיך ללמוד, ומי שלא לומדים – יהיה משא ומתן ויפתחו להם מסגרות שבהן ישמרו על צביון החיים שלהם. 2,000 שנה התורה שמרה עלינו. כשתיגמר המלחמה יפתחו את העניין הזה, אבל הכול בהידברות. אני הייתי בצבא ארבע שנים, מתוכן שנתיים במובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים. הייתי חובש קרבי ושירתּי תקופה בחרמון, ולמעלה מ-20 שנה במילואים".
הרב שמואל אליהו: "אברהם אבינו נלחם כדי להציל את לוט, בבחינת 'לא תעמוד על דם רעך'. משה רבנו נלחם בסיחון ובעוג, ויהושע נלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. לכן בישיבות ההסדר של צפת הבחורים מתגייסים לשרת בשירות משמעותי. נכון, יש דעות שאומרות שמי שלומד לא צריך להתגייס, ואני מכבד אותן. עם זאת, לי ברור כי מי שלא לומד – חייב להתגייס. על זה נאמר 'ואהבת לרעך כמוך'. חשוב להדגיש כי הצבא חייב להתאים את השירות הצבאי לציבור הדתי והחרדי באופן מקסימלי".
5 צפייה בגלריה
הרב שמואל אליהו. "הרבנות הראשית צריכה להיות הגשר שמחבר בין חלקי החברה השונים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הרב אליעזר איגרא: "השירות בצבא הוא מצווה וגם זכות. אחרי שנות גלות ורדיפות זכינו למדינה עצמאית וצבא עצמאי, אבותינו רק חלמו על כך. מצוות הצבא שייכת לעזרת ישראל מיד צר וליישוב הארץ. לצד זאת, ודאי שהתורה היא סלע קיומנו ועל קיומה מסרנו את נפשנו לאורך הדורות. השירות בצבא והתורה ודאי שאינם סותרים זה את זה, אלא שהשירות הוא דווקא מתוך הקשר שלנו לתורה וההבנה בחשיבות לימוד התורה לשמירת ישראל".
הרב מיכה הלוי: "כדי שהשילוב הזה אכן יקרה, הצבא צריך לאפשר לחייל שומר המצוות להקפיד על קלה כבחמורה גם כשהוא משרת בצה"ל".
הרב משה חיים לאו: "שירתי 15 שנים ברבנות הצבאית ופעלתי רבות באחריות שהייתה עליי כרב בצבא. בזמנים קשים כאלו כל אחד צריך לעשות אף יותר ממה שהוא מחויב. אם מדברים למשל על המלחמה, רק בשנה האחרונה ליוויתי עשרות משפחות ששכלו את בניהן, במלחמה ובעוטף עזה, ספדתי בהלוויות והשתתפתי בניחומי אבלים רבים, ואף השתתפתי באירועים של משפחות חטופים כדי לעודד את רוחן ולחזקן בזמנן ובמצבן הקשה. כל אחד צריך לדעת את תפקידו ומה צריך לעשות במצבים קשים אלו".
האם מערכת בתי הדין הרבניים, שמבוססת כולה על גברים, רואה לדעתך את צורכי הנשים שבאות לבקש את שירותיה, והאם דרוש שינוי בנושא?
הרב מיכאל עמוס: "בראשות המערכת הזאת צריך לעמוד אדם שהוא דיין ויש לו ניסיון בתחום הזה. אני 28 שנה דיין, מתוכן 10 שנים אב בית דין ועשור בבית הדין הגדול. הדבר הבסיסי הוא שבראש המערכת הזאת יעמוד דיין עם ניסיון, כמו שלא יעמוד בנשיאות בית המשפט העליון אדם שרק נהיה עכשיו עורך דין. צריך גם להגדיל את מספר הדיינים. בקום המדינה היו 70 דיינים על אוכלוסייה קטנה, היום יש מיליוני אזרחים ו-100 דיינים, מצב כוח האדם קשה. דיין צריך להיות לא רק תלמיד חכם, אלא בעל מזג שיפוטי ויכולת לספוג דעות שונות".
הרב שמואל אליהו: "חייבים תמיד להגביר קשב, במיוחד כלפי נשים שיותר רגישות ופגיעות. בבית הדין לנפגעות מין, שאני שותף בו, יש עובדות סוציאליות ועורכות דין מיוחדות שמקבלות את הפנייה של הנפגעת. מטבע הדברים, קל יותר לנפגעת לשוחח עם אישה על נושאים רגישים כל כך".
הרב אליעזר איגרא: הרמב"ם כותב על התכונות הראויות לדיינים – 'חוכמה, ויראה, וענווה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות ובעלי שם טוב... ובכלל 'אנשי חיל' שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד גוזל'. הדיין צריך להיות מלא רגישות וחוש צדק, חמלה והארת פנים. בין אם עומד מולו גבר או אישה, אדם זקן או צעיר. גם בהקשר זה לא תמיד התמונה המצטיירת בתקשורת היא הנכונה, והדיינים עמלים יום וליל כדי לתת לציבור שירות ראוי ומאיר פנים. אומנם דרך היהדות היא שתמיד נכון לבדוק את עצמנו עוד ולהשתפר, ובעזרת ה' כך נעשה".
5 צפייה בגלריה
הרב אליעזר איגרא. "הרבנות צריכה לתפוס את מקומה כלב הרוחני של מדינת ישראל"
(צילום: נהוראי סמימי)
הרב מיכה הלוי: "תפקידו של הדיין הוא לראות נכון את הנידונים לפני הדין וגם לאחר הדין, אין שום הבדל בזה בין גבר לאישה. הרגישות הנדרשת קריטית כלפי כל אדם שעומד בפני הדיין. עם זאת, כאשר ניתן פסק דין, מצוי ודי מתבקש שצד אחד פחות יאהב את זה. האם זאת דווקא האישה? חלילה. אני לא רואה שמערכת המשפט, למרות העובדה שיש נשים המכהנות כשופטות, עדיפה לצד של האישה כיום".
הרב משה חיים לאו: "צריך לדעת שהתורה לימדה אותנו שכבוד האישה חשוב לאין ערוך. הרמב"ם זיכרונו לברכה פסק: 'ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו', והיינו שאדם צריך לכבד את אשתו יותר ממנו. זה ציווי התורה. מערכת בתי הדין מבוססת על התלמוד והשולחן ערוך, ולכן על הדיינים להתייחס לנשים כמו לגברים ולא ח"ו להפלות אותן לרעה. תפקידו של רב ראשי הוא לעמוד על המשמר ולראות שמקיימים את ההלכה, וצריך לעקוב ולפקח שהדיינים פועלים בצורה הטובה והראויה ביותר".
אילו שינויים היית עושה, אם בכלל, במערך הכשרות?
הרב מיכאל עמוס: "נושא הכשרות מצריך הרבה כוחות, צריך להקים ועדה, לשים שם אנשים מיומנים וליצור מדרג של הכשרות – מכשר למהדרין ומהדרין מן המהדרין. צריך שרב לא יוכל לתת כשרות מחוץ לתחום שלו, אי אפשר שרב בערד ייתן כשרות בצפת, זה לא מעשי וזה קשה מאוד. כל רב מכיר את העיר שלו ויודע מי פועל בה".
הרב שמואל אליהו: "אנחנו בצפת עובדים עם נוהל אחיד לכל המערכות. כל בעל עסק שרוצה תעודת כשרות יודע מראש מה נדרש ממנו ומהן העלויות. באופן כזה אין לו שום הפתעות בהמשך הדרך. יצרנו בצפת מערכת שבה אין קשר ישיר בין משגיח למושגח. זה הופך את המערכת להיות נקייה ויעילה יותר. זה מה שצריך לעשות גם במערכת הכשרות הארצית".
הרב אליעזר איגרא: "מערך הכשרות הוא אחד המערכים החשובים והמופלאים במדינת ישראל. לצערי, רוב הציבור אפילו לא מבין את המשמעות של המצב היום שבו כל יהודי יכול לאכול כשר כמעט בכל מקום במדינת ישראל, קרוב ל-90% מהבשר המיובא הוא כשר וכך גם רוב מוחלט של האוכל שקונים בסופר. השינוי הראשון שהייתי מתחיל ממנו הוא הרחבת המערך. זהו מערך עצום שלצערי לא התרחב בכלל במשך שנים, וחובה עלינו לדאוג לתקציב שיתאים את הכלים לממדי העבודה של מחלקת הכשרות. מעבר לכך, היו בשנים האחרונות כמה ועדות והצעות שנידונו ואף הוחלטו, בהן היחס לזיקת משגיח-מושגח ועוד – אך לא בוצעו במלואן, אם בכלל, בשטח. יש לדאוג שהמסקנות הנכונות יבוצעו".
הרב מיכה הלוי: "יצירת שיתוף פעולה פורה בין הרבנות הראשית לרבנויות המקומיות, כדי לתת כוח להגביר את הפיקוח וההשגחה הבלתי-תלויה במושגח. בפתח תקווה זכינו ברוך השם להוביל מהלך שניתק את הזיקה בין המשגיח למושגח, וזה שדרג משמעותית את הכשרות והגביר את אמון הציבור בה. כדי שדבר כזה יצליח, הוא חייב להיעשות מתוך שיתוף פעולה הדוק ואמיתי עם הרבנים המקומיים ולא בהנחתה, זאת מתוך הבנה שהרב המקומי הוא האמון על ענייני הדת בעירו. כמו כן, נדרשים שיתופי פעולה עם ארגוני כשרות שונים בעולם כדי להגיע להסכמות בייבוא מוצרים לארץ".
5 צפייה בגלריה
הרב מיכה הלוי. "אני לא רואה שמערכת המשפט עדיפה לצד של האישה כיום"
(צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ישיבת מרכז הרב)
הרב משה חיים לאו: "נושא הכשרות הוא נושא רחב ביותר, וסובב את כל העולם, משחיטות שנעשות בחו"ל, חומרי גלם במפעלים בעולם ועוד. גם בתהליך הפיקוח והכשרות, כל מקום לגופו. לכן אי אפשר לתת בזה כללים רוחביים ושינויים נקודתיים, אבל אין ספק שאנחנו רוצים שכל יהודי יוכל לאכול אוכל ראוי וכשר, שיהיה נגיש לו בכל מקום".
מה עמדת הרב בנוגע לקשר ההיסטורי של העם היהודי להר הבית וכן העלייה אליו?
הרב מיכאל עמוס: "הר הבית הוא בבת עינינו, אבל העלייה אליו גובלת באיסורי כרת. אין להפר את הוראת הרבנים הראשיים לדורותיהם, הרב אליהו ונוספים. אם יש תלמיד חכם שחושב אחרת, שיתמודד עם גדולי הדורות שאסרו. ולמרות שיש רבים שעולים – זו לא הלכה".
הרב שמואל אליהו: "אין שום ספק שהר הבית הוא המקום המקודש ביותר לעם ישראל. הבית שיקום בו צריך להביא שלום, אמונה, שמחה וברכה גדולה לכל האנושות. בינתיים אני לא עולה להר הבית, כפסיקת הרבנות הראשית. אני מקווה ליום שבו כולנו נוכל לעלות להר בשמחה גדולה".
הרב אליעזר איגרא: "אנו מתפללים שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים והר המוריה. בכל הדורות התפללנו על חזרתנו לציון ובניין בית המקדש. זהו הלב שלנו כאומה. לכן אני זוכר כילד את ההתרגשות העצומה שאחזה בכל חלקי העם כשנשמעה הקריאה 'הר הבית בידינו' במלחמת ששת הימים. הכניסה להר הבית כיום, כשאנו טמאי מתים, נאסרה על ידי הרבנות הראשית לדורותיה ואנו מחויבים לפסיקתה".
הרב מיכה הלוי: "מייסד הרבנות הראשית, הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, כתב: 'על ידי מה שאנו נזהרים מלהתקרב בהיותנו טמאים אל המקום הקדוש, הרינו מקיימים מצות מורא מקדש, והוא יותר יקר מאותה היראה הבאה בדרך קירוב בעת שאין אנו מוכשרים לו'. המילים האלו של הרב קוק נוגעות גם בקשר ההיסטורי וגם בשאלת העלייה. אנחנו לא עולים להר הבית".
הרב משה חיים לאו: "הר הבית הוא ההיסטוריה של העם היהודי. העולם הושתת מאבן השתייה שבבית המקדש, עקדת יצחק הייתה בהר הבית, והשראת השכינה בימי בית ראשון ובית שני הייתה שם יחד עם הקרבת הקורבנות. אבל לצערנו אנחנו כיום בגלות, ואין לנו לא כהן גדול ולא נביא, ואנחנו מתפללים בתפילה כמה פעמים ביום שניגאל ונחזור לבית המקדש. עמדת הרבנות הראשית לישראל במשך הדורות האחרונים היא ברורה, שאסור לעלות להר הבית. לכן אנחנו מתפללים ומצפים שייבנה בית המקדש במהרה בקרוב ונזכה להקריב קורבנות. עד אז אנחנו מקבלים עלינו את עמדת הרבנות הראשית. כתוב 'הנה זה עומד אחר כותלנו', זה הכותל המערבי, לשם מגיעים מיליוני אנשים בשנה לבקש מאבא את הבקשות שלהם, ורוב ככל הציבור מקפיד לשמור על עמדת הרבנות הראשית".
כיצד אפשר לדעתך לחבר את הציבור הרחב לרבנות הראשית וליהדות בכלל?
הרב מיכאל עמוס: "המשימה היא לא קלה. אם יודעים שהאחדות של עם ישראל תביא לנו את הכוח לעמוד מול האויבים מבחוץ, צריך לעשות את האחדות הזאת בהידברות. כל אחד צריך לוותר, אומנם במסגרת ההלכה, אבל צריך לדבר על אחדות, לדבר על זה שכולנו בני איש אחד, 12 שבטים שהיו שונים אחד מהשני אבל תמיד מאוחדים. אחדות היא מה שצריך להיות בראש סדר היום של הרב הראשי שייבחר".
הרב שמואל אליהו: "אנשים מחפשים את הקשר לזהות היהודית שלהם, במיוחד אחרי אירועי שמחת תורה. חייבים להנגיש את היהדות לציבור בשפה ובכלים שהציבור מכיר. אם ננגיש להם את היהדות בממשקים ידידותיים – נצליח. מתוך ניסיון אישי אני יודע שבאמצעות הרשתות החברתיות אפשר להגיע לציבור רחב גם בארץ וגם בעולם. צריכים לסייע ולעודד אנשים מוכשרים להשתמש ברשתות הללו בחוכמה. בסופו של דבר, על התורה נאמר 'דרכיה דרכי נֹעם וכל נתיבותיה שלום'".
הרב אליעזר איגרא: "הציבור הרחב בכללותו חש ביהדותו, ורוצה להתקרב אליה. בתי הכנסת מלאים ביום כיפור מפה לפה, יותר ויותר אנשים רוצים לאכול כשר, וכמעט בכל בית תראה מזוזה בפתחו. לצערנו, האיזכור של הרבנות הראשית בתקשורת לא תמיד חיובי ולפעמים זה בצורה מכוונת, והמבין יבין. הרבנות צריכה להיות מגדלור של יהדות שמאיר בכל מקום את אור היהדות. זה קורה דרך הרבנויות המקומיות, ובחזוני גם הרב הראשי לישראל עורך מסעות בקרב הציבור, ואף קובע זמנים קבועים לדלת פתוחה לציבור הרחב".
הרב מיכה הלוי: "הרב הראשי לישראל צריך להיות במגע עם כל גוני האוכלוסייה. במיוחד בדברי תורה והסברתם באופן השווה לכל נפש. זה לא תפקיד שעניינו להיות רב למגזר כזה או אחר".
הרב משה חיים לאו: "אני חושב שתפקידו של רב הוא גם להוריד את הקיטוב בעם ישראל ולקרב לבבות, ובפרט בעת הזאת, הדברים צריכים להיעשות בדרכים רבות ובהנגשה נכונה וטובה. לשם כך אני גם מוסר שיעור שבועי קבוע למגזר הכללי, מספר שיעורים שבועיים קבועים בבתי כנסת לציבור הדתי-לאומי בנתניה, ושיעורים קבועים בבתי כנסת למגזר החרדי. אני חושב שהדרך לחבר את עם ישראל היא רק לקרב ולקרב, ולשם כך אני גם מוסר שיעורים ברדיו כדי להשפיע כמה שיותר. אני בטוח שהקוראים מכירים את אבי, הרב הראשי לשעבר הרב ישראל מאיר לאו; אלה הפנים היפות שהציבור הכללי רוצה לראות, רב שמקרב ומשפיע על עם ישראל. אני בטוח שהארת פנים לאנשים תשיב אהבה בחזרה. אני מגלה זאת בחופות שאני מסדר לחילונים, אין חופה שלא משתרך אחריה תור של עשרות שמבקשים ברכה. נכון, יש ליבוי של שנאה, אך כשמאהיבים שם שמיים, רואים שלא כצעקתה".
מהי בעיניך המשימה החשובה ביותר של הרבנות הראשית בעשור הקרוב?
הרב מיכאל עמוס: "אחדות. על זה הרב הראשי צריך לדבר ובזה צריך לעסוק. השנאה והשיח המתלהם עלולים לפרק אותנו מבפנים".
הרב שמואל אליהו: "אחרי אירועי שמחת תורה, הצורך הגדול ביותר הוא ליצור גשר וחיבורים בין החלקים השונים בעם. בכל המפגשים שהיו לנו עם טייסים ועם אנשים מהמחאה למדנו שהם לא מספיק מכירים את היהדות, ולכן הם חוששים כל כך. אני חושב שצריכים להראות לעם ישראל את האור של היהדות, וכך הם יאהבו אותה ולא יפחדו ממנה. בשמחת תורה ראינו כי קיטוב ומחלוקות מחלישים את העם, וחולשה מעודדת את אויבינו להכריע אותנו. בכל קהילה נהוג שהרב משכין בה שלום, בין בני זוג וכדומה. כך צריכה הרבנות הראשית להיות הגשר שמחבר בין חלקי החברה השונים, בבחינת 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'".
הרב אליעזר איגרא: "אף שהמשימות רבות וחשובות הן, אני חושב שכותרת של המשימה החשובה היא שהרבנות צריכה 'לעלות קומה'. ברוך ה' הרבנות עושה הרבה טוב, אבל כמו שהרבה דברים התקדמו במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות, הרבנות הראשית צריכה להתקדם עוד, הן בפן הטכני והארגוני, אבל בעיקר בתפקידה המהותי. הרבנות צריכה לתפוס את מקומה כלב הרוחני של מדינת ישראל. לצד המוסדות השלטוניים שמאפשרים את הקיום הפיזי של המדינה בכל התחומים, הרבנות הראשית צריכה להיות הלב הפועם האמון על עמדת היהדות במדינה. כמי שמשמשת כסמכות הדתית העליונה המרכזת את ענייני הדת במדינה, השפעתה צריכה להיות מורגשת ופרוסה על פני העולם היהודי בארץ ובתפוצות. אני מאמין שמתוך ראיית המטרה הזו מול העיניים בכל עת – היא בהחלט אפשרית וברת השגה, ובעזרת ה' נזכה לכך".
הרב מיכה הלוי: "להיות משמעותית ומעוררת כבוד ליהדות, בהנהגת התורה לכלל הציבור. לחבר ולאחד, לגעת בכל חלקי העם ולחבר אותם. להנגיש את שירותי הדת עבור כל אחד. כמו שכתב הרב קוק זצ"ל, כשהקים את הרבנות: 'להיות עמלים עם הציבור בכל פינות החיים של הבניין ושל היצירה הלאומית. ההשפעה של דבר ה' מוכרחת להיות מתפשטת על כל החיים, מבלי לתת מקום לציבור לחשוב כי הרבנות היא רק חלקו של איזה סוג מיוחד, נחלתה של איזו מפלגה מיוחדת'".
הרב משה חיים לאו: "יש צורך לקצר את תהליכי ההמתנה למענה רבני-הלכתי ככל האפשר. יש צורך להנגיש את הרבנות לעם ככל האפשר, ויש הרבה צרכים, אך קצרה היריעה מלהכיל זאת. כמו כן יש למנות רבני ערים בכל ערי ישראל. יש חוסר גדול ברבנים ובמנהיגים. הרבנים הראשיים הופכים לגנרלים ללא חיילים, אנו זקוקים לרבנים שיהיו החלוץ לפני המחנה. זו משימת העל בעיניי. אני דוגל בקירוב ליבותיהם של ישראל לאביהם שבשמיים, ברוחו של האיש המצוטט יותר מכול על ידי הציבור הכללי, הלל הזקן: 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. זהו תפקידי: לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה".
