אחת מנפגעות הרב שתקף מינית ושוחרר מהכלא בריאיון באולפן
(צילום: אסף חן)
"הבקשה שלנו היא שלא ינסה להקים קהילה חדשה, רק שיישב בשקט בבית": נפגעות הרב עזרא שיינברג, ששוחרר הבוקר (א') מהכלא, חוששות שיחזור לסורו. הרב ומנהיג הקהילה שעמד בראש ישיבת "אורות האר"י" בצפת סיים לרצות עונש מאסר של שבע שנים וחצי, בגין עבירות מין שביצע בשמונה נשים שונות – בנות הקהילה שלו שהגיעו לייעוץ.
שיינברג יצא מחויך מבית הכלא, ואיחל לנפגעות "שיהיו בריאות". "שילמתי את חובי", אמר. את מיכל הכהן-דנינו, אחת הנפגעות, החיוך הזה פצע פעם נוספת. "התחושה קשה מאוד", אמרה, בריאיון לאולפן ynet. "קשה לראות איך הוא יוצא זחוח, מחלק ברכות. הוא לא הבין עדיין איפה הוא נמצא".
הכהן נפגעה משיינברג לפני כעשור. "האיש שלי למד בישיבה שלו. לאט-לאט הוא טווה רשת קורים סביבי, בתהליך הדרגתי שהוביל לפגיעה מינית", סיפרה בפנים גלויות. "אני חשבתי שזו קבלה מעשית או הרפיות, משהו שאמור לעזור לי, והתברר שזה לא מה שחשבתי. זו הייתה פגיעה מינית במשך שנתיים. חשבתי שהוא מטפל בי, וסמכתי עליו. הוא היה כוכב עולה, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו סמך עליו את ידיו. חברי כנסת הגיעו אליו, רבנים. הרגשנו שזכינו ללמוד בישיבה שלנו, שזכיתי שהוא עוזר לי. מבחינתי זו הייתה זכות. לא הבנתי בזמן אמת שזו פגיעה מינית".
"הייתה פעם אחת שבו אמרתי לעצמי שאולי משהו פה מוזר. ממש באותו יום היו אצלו חברי כנסת, ואמרתי לעצמי: זה לא הגיוני שכולם הולכים אחריו ורק את חכמה. מה, כולם טיפשים?" היא נזכרה. "זו נורת אזהרה לכל אחד ואחת, להבין שאם יש קול פנימי שאומר שמשהו לא נכון – חייבים להתייחס אליו. אני השתקתי את הקול הפנימי הזה, בגלל כל האנשים שהיו סביבו, וגם בגלל ניצול נפשי גדול מאוד מצידו לאורך הזמן הזה. בכל פעם שהייתה לי שאלה ופקפקתי הוא אמר: 'את לא מספיק קדושה', 'את לא מספיק טהורה'".
"תראו באיזה ביטחון הוא מסתובב"
לגבי הקשר בין הנשים לרב, סיפרה הכהן: "הרבה מאיתנו לא באו אליו, הוא בא אלינו. אצלי ספציפית זה התחיל סביב שאלה ששאלנו אותו. בשלב מסוים הרגשתי שזה לא מתאים לי, שזה גדול עליי, וברגע שהוא זיהה את זה הוא מצא נקודה שידע שלא אתנגד אליה, וניגן על זה כל הזמן. זה עבד לו".
"ממש לא הבנתי את זה לבד", הודתה, "רק כשהרב שמואל אליהו פוצץ את הסיפור הזה. גם הוא לא הבין בהתחלה, אלא רק אחרי שבאה עוד אישה ועוד אישה, ואז התחלנו להבין את גודל האירוע הזה. כשהרב שמואל אליהו אמר שיש נשים שנפגעו, לקח לי זמן להבין שזאת אני. אני בחורה אסרטיבית וחזקה, לא הבנתי על מי הוא מדבר".
3 צפייה בגלריה
מיכל הכהן-דנינו. "הבנתי שהפגיעה הזו באמת תלך איתי כל החיים, וזה לא משהו שיכול לחלוף"
(צילום: יעל הורן דנינו)
מה קרה ברגע שבו הבנת את הפגיעה?
"אבל. היה אבל כבד, ממש שבעה. לשבת שבוע במיטה ולבכות. היה גם חוסר הבנה. בעולם שלי, לפני שבע שנים, עוד לא דיברו מספיק על פגיעות מיניות. עוד לא הבנתי אז שזו פגיעה שתלך איתי כל החיים. לא הבנתי מה אומר ההליך המשטרתי וההליך הפלילי".
איך את מרגישה היום?
"היום אני במצב הרבה יותר טוב, ברוך ה'. עצם זה שאני יושבת פה בפנים גלויות, זה כבר אומר משהו. מצד אחד יש תהליך של שיקום והתקדמות, ומצד שני עברתי בשנה האחרונה שנה קשה מאוד, עם ההבנה שהפגיעה הזו באמת תלך איתי כל החיים וזה לא משהו שיכול לחלוף. אתמול הפגנתי מול כלא מעשיהו, ועל השלט שבחרתי להחזיק נכתב שאולי המאסר נגמר – אבל הפגיעה נשארת. הוא יוצא לו לחיים חדשים, מחייך, מברך אנשים, זחוח".
את חוששת שהוא יחזור להיות מנהיג קהילה, שאנשים מבקשים את ברכתו ומאמינים בו כצדיק?
"אני לא חוששת – ברור לי. הוא עובד מאוד-מאוד קשה על הקהילה בקצרין, כבר שנתיים. אנשים בעלי השפעה שהתנגדו מאוד לבואו, מדברים היום אחרת. הם כבר נפלו ברשת שלו. סוהרים בשב"ס מבקשים ממנו ברכות, אנשים שיודעים מה עשה כבר נפלו ברשת שלו. תראו באיזה ביטחון הוא מסתובב".
"אני לא מצפה ממנו לכלום"
הערב ב-20:00 צפויה הפגנת מחאה נגד שיינברג מול ביתו בקצרין. עיקר המחאה נוגע בעובדה שעד היום הוא לא לקח אחריות ולא התנצל באופן אישי בפני הנפגעות. "אני לא מצפה ממנו לכלום. אם הייתי עושה דבר כזה הייתי כל כך מתביישת, לא הייתי מעיזה להראות את הפנים שלי בחוץ. זה לא הסיפור אצלו", מסבירה הכהן. "הוא מקים קהילה חדשה, מגיע לבית הכנסת. באיזו עזות מצח? הוא פרסם מכתבי סליחה הזויים".
לדבריה, "יש אנשים שהתנגדו אליו, ומדברים אחרת אחרי שנתיים של עבודה מצידו ומצד המשפחה שלו. הם אומרים: 'הוא חזר בתשובה, מודה ועוזב – ירוחם'. הם לא מבינים שזה לא הסיפור. היינו צריכות לגשת להוצאה לפועל כדי לקבל את הפיצויים שלנו ממנו, לכן הכסף נמצא בבית המשפט".
הכהן מסכמת ואומרת: "העיקר שנצליח למנוע את הפגיעה הבאה. זה לא חייב להיות דווקא רב, זה יכול להיות גם פסיכולוג או כל אדם רוחני אחר; הנקודה היא שנשים צריכות להקשיב לקול הפנימי שלהן ולדעת שאין שום דבר שיכול לתת הסבר הגיוני למגע שהוא לא מוסרי, ואם את בחברה הדתית גם נוגד את ה'שולחן ערוך'. מה שאסור לי – אסור לרב. זה גם מה שאני אומרת לילדים. לא משנה אם זה מפקד בצבא או רב – על כל גורם סמכות חלים אותם כללים".
"חוששים שיחזור לפגוע"
עינת שמשוני, תושבת קצרין, אחת ממובילות המאבק נגד שיינברג, הבהירה בריאיון ב-ynet radio כי שיינברג לא רצוי בעיר מגוריה. "הוא אדם שאנחנו יודעים שהוגדר כבעל מסוכנות גבוהה מאוד. אין לנו מושג אם הערכת המסוכנות שלו השתנתה. לא ראינו ממנו שום צעד משכנע של קבלת אחריות, של הכרה בחומרת המעשים שלו, של חרטה, של התנצלות כלפי הנפגעות, ואנחנו חוששים מאוד שהוא ינסה להקים קהילה מחדש. אנחנו חוששים מאוד מפגיעות חוזרות. אחוז ניכר מעברייני המין שמשתחררים מהכלא, חוזרים לפגוע".
"אני חושבת שהדבר הנכון הוא שהוא יגור במסגרת שיקומית", ציינה שמשוני. "לצערי הרב החוק במדינת ישראל כרגע לא דורש את זה ממנו. מבחינתי – שלא יגור בשום מקום עד שהוא לא יעבור תהליך אמיתי ורציני של שיקום וטיפול. אני מקווה מאוד שקבלת הפנים שנעשה לו בקצרין תבהיר לו שהוא לא רצוי כאן. אני מקווה שהוא יהיה נע ונד בארץ, עד שיבין שהוא חייב לעשות תהליך אמיתי של טיפול – כי היום אנחנו כחברה לא נותנים לעברייני המין שום מוטיבציה לעבור את התהליך הקשה הזה".
שמשוני סיפרה כי היא נמצאת בקשר רציף עם הנפגעות, והן חוששות מאוד: "האיש הזה ריסק להן את החיים. הוא הפעיל עליהן מניפולציות נוראות, פגע באמון שלהן וניצל אותן. בוודאי שהן חוששות. בואו רק נזכור שיש לו צו הרחקה מצפת, מחצור ומטבריה, והוא בחר לגור בעיר הכי קרובה שיש לשם. זה מאוד-מאוד מטריד".
מה התוכנית שלכן במטרה להוציא לו את החשק לגור בקצרין?
"אנחנו מקיימים כבר תקופה ממושכת משמרות מחאה בכל יום שישי בקצרין, ונמשיך במשמרות המחאה האלו. נלווה אותו לכל מקום שיילך. אם הוא יעז להוציא את האף שלו מהבית, לא נאפשר לו להשתלב באף אחד מבתי הכנסת שלנו, לא נאפשר לו להצטרף למניין, לא נאפשר לו לחזור לחיים הציבוריים והקהילתיים".
