ריאיון עם פרז אז'דריללה, היהודי האירני שחי במסתור
(צילום: נויל האריס)
כבר תקופה ארוכה שפרז אז'דריללה, יהודי איראני, מעוניין לעלות לישראל – אבל המדינה לא מאפשרת לו לעשות זאת. מתברר כי בימים אלה הוא שוהה בדירת מסתור בקפריסין, לאחר שתוקף אשרת השהייה שלו באי השכן פג.
סיפורו של אז'דריללה פורסם לראשונה ב-ynet לפני חמישה חודשים. הוא עזב את איראן לפני שלוש שנים. תחילה נמנע ממנו לעלות לארץ מאחר שמדינת ישראל סירבה להכיר בו כיהודי, בעקבות הטענה שאמו התאסלמה (טענה שהוא הכחיש). כיום כבר מכירים ביהדותו, אבל במשרד הפנים לא מאפשרים לו לעלות ארצה, ונטען כי ייתכן שהוא לא זכאי לעלייה.
"אין לי אישור להיות כאן", מספר אז'דריללה בריאיון מיוחד לאולפן ynet ממקום מחבואו בקפריסין. "מאחר שאין לי תעודת זהות והוויזה שלי פגה, ואין לי דרכון, אני לא יכול לשכור כאן דירה באופן חוקי, אז אני גר עם חברים שלי שחיים כאן. כרגע אני גר אצל חבר שלי, וכל כמה זמן משנה את הכתובת".
אתה כועס על ישראל ועל משרד הפנים שלא מקבלים אותך?
"אם לומר את האמת, אני מבין שאני מאיראן, ואיראן היא האויב הגדול ביותר שמאיים על האומה שלנו. הרצון להיות זהירים בהחלט מובן, אבל העניין הוא שאפילו לא אכפת להם מה המצב שלי כרגע. אם אני יוצא החוצה, הכול יכול לקרות. כל דבר. אם המשטרה רוצה לעשות בדיקה אקראית או משהו כזה, הם יכולים לדווח עליי. כשהגעתי לקפריסין חתמתי על מסמכים והפקדתי קצת כסף, ובמקרה שמשהו קורה הם יכולים להשתמש בכסף הזה כדי לשלוח אותי בחזרה לאיראן. אם ישלחו אותי לאיראן, אני בטוח במאה אחוז שאני לא הולך לשרוד".
"רוצה חיים נורמליים"
גם כאשר אז'דריללה הידפק על דלתות שגרירות ישראל בקפריסין, לאחר שהגיע לאי, הוא חזר בידיים ריקות. "כשהגעתי לקפריסין, המקום הראשון שבאתי אליו היה בית חב"ד בלרנקה, ומיד אחר כך הלכתי לשגרירות. שם אמרו לי: 'למה אתה כאן, אתה איראני, מה זה?' הם פחדו ולא ידעו מי אני. בסוף אמרו לי שאני לא יכול לעשות את זה ככה, ושאני צריך לשלוח להם מסמכים – ומאז אני מנסה", לדבריו.
"הדבר היחיד שאני רוצה הוא חיים נורמליים", הוא מסכם. "זה כל מה שהוא רוצה. אני רק רוצה שייתנו לי את הזכות שיש לי, שאחיה כמו איש נורמלי".
5 צפייה בגלריה
אז'דריללה מניח תפילין בקפריסין. "בשגרירות אמרו לי: 'למה אתה כאן, אתה איראני, מה זה?'"
(באדיבות המצולם)
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה כי "מדובר במקרה מורכב במיוחד של פונה שלכאורה לא חל עליו חוק השבות, מאחר שאמו המירה את דתה בטרם נולד. הבקשה מצריכה בדיקה מעמיקה, וכך אנו עושים בימים אלה".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים ומייסדו, שמנסה לסייע לאז'דריללה, מציג גרסה אחרת מזו של הרשויות בישראל: "אמו לא המירה את דתה. הוא עבר הליך משפטי בקפריסין שנקרא 'השבה ליהדות', שנותן לו את הזכאות לעלות ארצה. הוא כן זכאי עלייה, פשוט לא מוכנים לפתוח קצת את הראש ולפתוח את המסמכים כדי לראות מה נמצא שם".
"זה לא ייאמן", אומר פרבר. "אדם שבעצם זכאי לעלות מקבל סירוב אחרי סירוב. מה אם חס ושלום משהו יקרה לו? הוא קיבל תעודת יהדות של הרב באיראן ואת האישור של הרבנות המקומית לכך שהוא יהודי, הוא זכאי עלייה לכל דבר ועניין – ובמשך שלוש שנים הסיפור הזה פשוט תקוע, וממשיך להיות תקוע".
5 צפייה בגלריה
הרב שאול פרבר. "הוא יהודי לכל דבר ועניין – ובמשך שלוש שנים הסיפור תקוע"
(צילום: נויל האריס)
למה הוא לא היה יכול לצאת מקפריסין למדינה אחרת?
"הוא איראני, ולא כולם מקבלים אותם בקלות. פנינו לפני למעלה משלושה חודשים לסוכנות היהודית, היא העבירה את זה למינהל האוכלוסין, והם העבירו את זה לשב"כ. אנחנו מחכים לתשובה. הבירוקרטיה כאן גורמת לכך שהיהודי הזה לא יכול לעלות ארצה, וזה פשוט לא מקובל. הוא חי בפחד אחרי שהוא יצא מאיראן כיהודי, והוא סבל כי הוא יהודי".
עוד מציין פרבר כי "בארגון עתים מייצגים מאות אנשים שנתקלים בבעיות עם עלייה, כמו אנשים שעברו גיור וכאלה שקשה להם להוכיח את יהדותם. במקרה הזה, זה חד וחלק – הוא יהודי לכל דבר ועניין".
"אני רוצה להגיד לפרז: תישאר חזק, אתה גיבור שמנסה לקדם סובלנות", הוא מוסיף. "נמשיך להילחם את המלחמה שלך, ואני מקווה שבשבועות הקרובים נסדר את זה. אנחנו עובדים על זה ונמשיך לעבוד, ואנחנו מקווים שעד ראש השנה הקרוב, במשרד הפנים יעשו תשובה ויאשרו לך לבוא לישראל כאזרח".
בין האם היהודייה לאב המוסלמי
אמו של אז'דריללה יהודייה, אך אביו מוסלמי, והוא התנגד בתוקף לכך שילדיו יעברו למדינת ישראל ויחיו שם כיהודים. ביקורם הראשון בישראל היה ב-1997, כשפרז היה בן שמונה. "אני עדיין זוכר שדודה שלי, אחות אבי, אמרה לי: 'אם תלך לישראל אלוהים לא יסלח לך! אסור לך להיות יהודי, או שתלך לגיהינום'. תארו לעצמכם שמספרים שטויות כאלה לילד", הוא סיפר בריאיון ל-ynet לפני מספר חודשים. בעקבות הלחץ מצד אביו, הם חזרו לאיראן.
זמן רב לאחר מכן, ביוני 2012, החליטו אז'דריללה, אמו ואחותו שברצונם לעלות ארצה. האם שילמה למבריח שייקח אותם לטורקיה, למרות העובדה שאין ברשותה דרכון (באיראן אישה לא מורשית להשיג דרכון בלי אישור של בעלה). "הגענו לטורקיה, ואחרי כמעט שמונה שעות בשגרירות, נתנו לנו את הוויזה כדי שנוכל לנסוע לישראל".
התכנון היה מוקפד וחשאי, והם כבר ידעו עד כמה המהלך עלול להסתבך. "לא סיפרנו לאבי לפני שיצאנו, כי ידענו שהוא לא ישמח", לדבריו. "היחידה שידעה הייתה דודה שלי מצד אמי, שחיה בישראל. היא הייתה חולה מאוד באותה תקופה, והיא לא יכלה לעזור לנו בתהליך העלייה. אני זוכר שהייתה אישה נחמדה במשרד הפנים שאמרה לנו שאמא שלי צריכה תעודת גירושין כדי לעלות לארץ, אבל הילדים שלה בסדר".
כשנודע לאב שהם ברחו לישראל, הוא רתח מזעם. הוא ובני משפחתו החלו להפעיל לחץ כדי שיחזרו לאיראן. בסופו של דבר, הצליח האב להערים על האם בנוגע למתן תעודת הגירושין. "הוא אמר לאמא שלי – 'אני אעשה את זה, אבל רק אם תחזרי ותאפשרי לי לראות את הילדים שלי שוב'", סיפר פרז.
"כך, לצערי, בניגוד לרצוני, נאלצנו לחזור. כשחזרנו, כל מה שחיכה לאמא שלי זה מכתב מעו"ד שיש לה זכות, למקרה שתרצה להתגרש. יש לי את המכתב הזה איתי, אבל לא כל כך קל לאישה באיראן לעבור את התהליך הזה. באיראן לנשים אין זכויות, כל העולם יודע את זה".
"קראו לי 'יהודי מלוכלך'"
החזרה לאיראן הייתה קשה. "התברר שמישהו דיווח עלינו לשלטונות, ולקחו אותנו לשבוע לכלא", סיפר אז'דריללה. יום אחד התקשר אליהם מספר לא ידוע. "האנשים מהצד השני של הקו הציגו את עצמם כשירות המודיעין, ואמרו שמכונית תעמוד מחוץ לדלת שלנו בעוד שעה, ואנחנו צריכים לקחת את הדרכון שלנו איתנו. הם לא אמרו שום דבר אחר, אבל ידענו שזה בוודאי בגלל הנסיעה שלנו לישראל.
"הם הגיעו בתוך 30 דקות, כיסו לנו את העיניים ולקחו אותנו למקום לא ידוע", המשיך בתיאור. "הם אמרו לי שנסעתי לישראל וזה בניגוד לחוק, ושאלו: למה הלכת? למה חזרת? אתה מרגל בשבילם? לאן הלכת לשם? את מי פגשת? פגשת מישהו מממשלת ישראל? יש לך תמונות?
"במשך שבוע היו לי אזיקים על הידיים; במשך שבוע נחקרתי פעמיים ביום; במשך שבוע הם הכו אותי! שבעה ימים ישבתי על כיסא מול קיר. היה שם גבר בגיל העמידה עם חליפה אפורה. אני לא אשכח את פניו. הוא אמר לי שאם לא אספר להם את האמת, הם ישאירו אותי שם להירקב. כל הזמן אמרתי להם שפשוט הלכתי לבקר את המשפחה שלי. לפעמים יכולתי לשמוע את קולה של אמי צועקת מרחוק, אבל לא יכולתי להבין מה היא אומרת. במשך שבוע השפילו אותי, קראו לי 'יהודי מלוכלך'. חשבתי שלא אעזוב את המקום הזה, ושזה סוף חיי".
מסיבה שאיננה ידועה גם לאז'דריללה עצמו, הם שוחררו, בסופו של דבר, לא לפני שהדרכון נלקח ממנו. בגלל המצב הכלכלי הקשה, אמו לא השלימה את הליך הגירושין. לאחר ניסיונות נוספים להימלט, התעקשה אמו בשלב מסוים שהוא צריך לקחת את הדרכון שלו ולעזוב לבדו את איראן.
פרז שיחד את מי שצריך, ויצא מהמדינה. "ניסיתי לנסוע לקנדה, אבל הם דחו אותי מכיוון שלא היו לי מסמכים דרושים. ניסיתי בבריטניה, אבל לא הצלחתי גם שם. קפריסין הייתה המקום היחיד שאליו יכולתי לקבל ויזה", הוא שחזר.
