קרוב לחצי שנה חלפה מאז 7 באוקטובר, ורשימת החללים של היום הקשה בתולדות המדינה המשיכה להתעדכן גם השבוע. ממצאים העלו שסרן דניאל פרץ ז"ל נפל באותו יום ארור, ומאז גופתו מוחזקת ברצועת עזה. אביו, הרב דורון פרץ המכהן כיו"ר תנועת המזרחי העולמית, התראיין הבוקר (יום ד') ל-ynet וסיפר על ההחלטה לקיים את ההלוויה שלשום ולשבת שבעה למרות היעדר הגופה.
"ידענו אחרי כשישה שבועות שדניאל נפצע, לאחר כל מיני בדיקות דנ"א. הסבירו לנו שהממצאים שהיו הם דמו בתוך הטנק, מחוץ לטנק, וגם כן מצאו מדים שלו עם הדרגות שלו בדרך לגדר עם יחסית הרבה דם", הוא הסביר. "בשלב הזה מבחינת הצבא, גם רפואית וגם הלכתית לא היה משהו שמצביע בהכרח על פציעה חמורה. היינו בתקווה שזו לא הייתה פגיעה חמורה, קיווינו התפללנו שזו הייתה פגיעה קלה, אבל בעקבות ממצאים חדשים – סרטונים – קבעו את מותו".
(צילום: תומר שונם הלוי, אורי דוידוביץ)
הייתה לכם דילמה? דיברנו עם משפחות שנמצאות במצב שלכם, שהגופות של יקיריהן מוחזקות ברצועת עזה ואין יותר מדי מה לקבור, שאמרו לנו שהן לא יקיימו הלוויה עד שהגופה תחזור.
"זה שונה. לחברים האהובים שלנו, חגית ורובי חן שהבן שלהם איתי נהרג באותו אירוע, אין מה לקבור, אין גם דם, אז אצלם אין חובת קבורה. אם אין בכלל מה לקבור, לא קוברים. אין דבר כזה שקוברים ארון כשהוא ריק לגמרי. לכן, ככה נכון לעשות מכל הבחינות. אצלנו היה דם, ודם יחסית משמעותי. יש מה שנקרא בהלכה 'רביעית דם', זו כמות מסוימת של דם, ויש חובה לקבור. השאלה שהתלבטנו והתחבטנו בה היא האם לעשות קבורה ממלכתית, כי כמובן אנחנו רוצים מאוד שתהיה קבורה של כל גופו, וזו הדרישה וזה מה שצריך להיות. אנחנו רוצים לקבור את הילד, לא רק את דמו. מעבר לזה, מכיוון שיש חיוב לקבור על פי ההלכה, השאלה הייתה אם לעשות הלוויה או לחכות – ואחרי שהתלבטנו עם הרב הצבאי ועם הרבנים שלנו, קיבלנו החלטה.
"מכיוון שיש חובת קבורה, שאין לאחרים, אמרנו: בואו נכבד את הבן שלנו, בואו נתמקד במה שיש. את הגופה שלו עדיין אין, וזה יבוא בעזרת ה' עם כל החללים ועם כל החיים במהרה, אבל מה שיש לנו זה דם, וכתוב בתורה 'כי הדם הוא הנפש'. אשתי ואני החלטנו שאנחנו זה לא הסיפור, יש לנו את כל החיים להתמודד עם האובדן. צריך גם להיאבק שהגופה תחזור, אבל אמרנו: בואו נכבד את דניאל".
"זו התמודדות עם הקשה מכול, אובדן של ילד", אמר הרב פרץ בכאב. "אנחנו כולנו סובלים, אבל כשראיתי את הגעגועים של אשתי שלי, סבל של אמא, אני לא ראיתי סבל כזה בחיים שלי. כתוב במדרשים על עקידת יצחק שהניסיון של אברהם היה קשה, אבל ברגע ששרה אימנו אפילו ידעה שיש ניסיון להקריב את הבן, היא מיד נפטרה. חווינו סבל שבאמת קשה לתאר, אבל אם תוך כדי ההתמודדות עם השכול והכאב הפרטי שלנו, אנחנו זוכים קצת לנחם או להתנחם, לחזק אחרים ולהתחזק – זו זכות".
כמה חשוב לכם שתהיה עכשיו עסקה שבמסגרתה יוחזרו גם הגופות, ובהן כמובן הגופה של הבן שלכם?
"ברור שהרבה יותר חשוב להחזיר אנשים חיים. יש חבר יקר מהטנק, הלוחם מתן אנגרסט, שהיו לגביו סימני חיים ובעזרת ה' הוא חי, ויש עוד הרבה עם סימני חיים, גם אזרחים וגם חיילים. הם צריכים לחזור מיד, זה עניין של פיקוח נפש. לצערנו אין פיקוח נפש על הבן שלנו, זה עניין של קבורת ישראל אבל הוא כבר נהרג. מה שכן, דרשתי וחשבתי שבנקודת הזמן הספציפית הזו, שאם לא תהיה עסקה כוללת לפחות יהיה איזשהו מידע. ראינו שחמאס רואה את החיילות כנשים. אנחנו יודעים שהמשא ומתן קשה יותר לגבי הגברים והחיילים, אבל התעקשנו שתהיה מסגרת על כולם, ושיהיה לפחות מידע. אם אנחנו יוצאים לעסקה, גם אם היא בפעימות, אנחנו צריכים לקבל מידע על כולם".
הלווייתו של סרן דניאל פרץ ז"ל
(צילום: גיל יוחנן)
הוא הזכיר כי "גם בעסקה הקודמת היה בתוך ההסכם שצריך להימסר מידע, והם לא כיבדו אותו. יש ילדים שמוחזקים כמה עשרות קילומטרים מכאן שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם, אין דבר יותר הומניטרי ממידע עליהם. עם כל המצווה של קבורת ישראל, צריך להתעקש על זה אבל זה יכול לחכות, אם העניין הדחוף הוא להחזיר אנשים בפיקוח נפש. עם זאת, צריך להיות גם דיבור על זה. בגלל שאין דיבור גם על זה יש לנו את רון ארד, הדר גולדין ואורון שאול".
"גם הבן הבכור שלנו נלחם ונפצע, וברוך ה' הוא בסדר", ציין הרב פרץ. "ראינו סיפורים של גבורת ישראל מכל חלקי החברה שלנו, אנשים שמו את נפשם בכפם ופשוט מלמדים אותנו מה זאת גבורה. הדור הזה יודע מה זאת גבורה. הבן הפך להיות המורה והרב שלנו. אני מוסר ניחומים לכל המשפחות שסובלות יחד איתנו, ומאחל שכל החטופים יחזרו בקרוב, ורק טוב לכל הפצועים ולכל חיילינו".
