במשך קרוב לחודשיים ניהלו שני זמרים – היא מישראל, הוא מאיחוד האמירויות – קשר בזום ובוואטסאפ כדי ללמוד את ההמנונים הלאומיים זה של זו. בסוף השבוע הם הופיעו באירוע זיכרון מיוחד במינו, לרגל יום השואה הבינלאומי, שנערך באבו דאבי בהשתתפות משלחת מרגשת ולא מובנת מאליה: עשרות ערבים ישראלים מעמותת "ביחד ערבים זה לזה" התכנסו עם משתתפים ממדינות ערב במטרה לחנך, להנגיש את זיכרון השואה גם לעולם הערבי – ולהבטיח שהמשפט "לעולם לא עוד" יתקיים במציאות.
הזמר האמירותי אחמד אל חוסייני והזמרת היהודייה והישראלית ניקול רביב היו אולי גולת הכותרת של הערב, כשכבר בפתיחתו ביצעו כל אחד את המנון המדינה השנייה, להפתעת כל הנוכחים. "בכיתי כששמעתי את אחמד שר את השורה השנייה של התקווה, 'נפש יהודי' – נשמה יהודית. מי היה מאמין שרק לפני זמן לא רב זה לא היה טבעי לשיר על התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארץ ציון וירושלים. אני עדיין לא מאמינה שזה קורה", היא אמרה.
אל חוסייני אמר ל-ynet כי בחירתו להופיע עם אמן ישראלי באירוע הזיכרון לשואה נובעת מרצון אמיתי "להשתתף במטרה עולמית ראויה לקידום שלום לכולם". נראה היה כי התחושה הייתה משותפת לכלל הנוכחים – מוסלמים, יהודים, נוצרים ודרוזים.
"קשה לבטא עד כמה זה חזק לשמוע את ההמנון הישראלי מושר על ידי אמן אמירותי, ואת ההמנון הלאומי של האמירויות מושר על ידי ישראלית", אמר יוסף חדאד, מנכ"ל העמותה. "זה היה רגע יפה של סובלנות וכבוד הדדי שהעמותה שלנו מבקשת לקדם, כמו גם איחוד האמירויות עצמה".
"קיבלתי צמרמורת של התרגשות"
למרות שאינם מדברים זו את שפתו של זה, אחמד אל חוסייני וניקול רביב בילו שעות בחזרות, מבלי שנפגשו אי-פעם. "פיתחנו ידידות דרך שיחות זום ובמדיה החברתית במשך חודשים לפני הטיסה שלי לאבו דאבי", אומרת רביב. "התמיכה והעידוד מצידו חיממו את לבי. התאמנו באינטרנט לפני שנפגשנו באופן אישי בפעם הראשונה".
ניקול רביב (27), אושיה מוזיקלית מוכרת בקרב הקהילה היהודית בניו-יורק, הגשימה חלום ועלתה ארצה עם בעלה לפני כשנה וחצי. עד לעלייתה שימשה כזמרת הבית של קבוצת ההוקי הניו-יורקית, האיילנדרס. "ביצעתי את ההמנון הלאומי של ארצות הברית לפני משחקים, ולכן אני מבינה את העוצמה והחשיבות – כיצד ההמנון מקרב בין אנשים", היא אומרת. "כשהרעיון הובא בפניי, קיבלתי ממש צמרמורת של התרגשות, וזה הפך עבורי למשימה. אני גם אוהבת את השפה הערבית – יש בה כל כך הרבה עומק ונשמה, ויש לה קווי דמיון לעברית".
באירוע נאמו ישראלים יהודים וערבים כאחד, כמו גם נציגים מהאמירויות, ובהם הפרשן והמשפיען אמג'ד טאהא. הוא הדגיש את הצורך להמשיך לחנך ולבנות גשרים בין ערבים ליהודים. "אם אתה רוצה להילחם באנטישמיות, הדרך היחידה היא על ידי חינוך... אנחנו צריכים לחנך אנשים כדי לוודא שהם לא יקצינו. אנחנו צריכים לחנך אנשים כדי לוודא שאין לנו מכחישי שואה כמו במשטר האיראני, בחמאס ואחרים, שמשתמשים בעובדה שלאנשים חסר ידע על השואה, כדי לקדם הכחשת שואה".
"בשנה שעברה זכינו להביא את המשלחת הראשונה של ערבים ישראלים לאושוויץ, כדי ללמוד על השואה ולהשתתף במצעד החיים", אמר יוסף חדאד. "כערבים גאים וכישראלים גאים, אנחנו רוצים לבנות יותר גשרים עם העולם הערבי כדי להמשיך בדרך של קידום סובלנות וחינוך לזיכרון השואה. אין מקום טוב יותר לקיים אירוע כזה מאשר באבו דאבי, שם יש לנו קשרים חדשים בין ישראל לאיחוד האמירויות, כתוצאה מהשינוי במזרח התיכון. ביחד אנחנו חזקים יותר ונלחמים גם בגזענות וגם באנטישמיות".
האירוע נסגר בהדלקת שישה נרות זיכרון לזכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, כל אחד מהם מואר על ידי משתתף במשלחת או משתתף מאיחוד האמירויות, ובדואט אחרון של רביב ואל חוסייני ששרו את "Somewhere". אל חוסייני אמר ל-ynet כי הוא מקווה שבאמצעות ההופעה הזו, "אנשים שצופים בנו שרים יחד יהיו מודעים לשיתוף הפעולה שלנו, ויצטרפו למסע שלנו לשלום ולאחדות".
"למוזיקה יש כוח לגשר על פערים תרבותיים", אמרה רביב. "הסכמי אברהם פתחו פרק חדש ביחסים בין ישראל למדינות ערב, ואני מחכה שמדינות נוספות ילכו בעקבות היוזמה. ההזדמנות של יהודייה, ישראלית ואישה, לשיר עם זמר מוסלמי – היא ניצחון".
אמילי שריידר מתנדבת בעמותת "ביחד ערבים זה לזה"