שש שנים אחרי שנפלה מהכותל המערבי, הועברה הבוקר (רביעי) אבן שהתנתקה מהקיר שתמך בבית המקדש למקומה החדש סמוך לכותל. משקלה של האבן הוא כ-400 ק"ג צפו בהעברת האבן, שהוצבה לצד גל אבני המפולת בגן הארכיאולוגי ירושלים, מרכז דוידסון.
(צילום: החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי)

בשנת 2018, כמה שעות לאחר סיום תפילת ערבית של תשעה באב, נפלה אבן מגובה של עשרות מטרים והתנפצה בעזרת ישראל הסמוכה לרחבת הכותל המערבי. במקום עמדה מתפללת שלמרבה המזל לא נפגעה.
בחברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי מספרים כי בשנים האחרונות האבן עברה בדיקות וחקר ארכיאולוגי מעמיק.
היום, לקראת תשעה באב היא הוחזרה לכותל המערבי באמצעות משאית שהגיעה בסמוך לכותל. עם מנוף מיוחד האבן הוצבה בסמוך למרכז דוידסון על גל אבני המפולת הנמצא במקום. האבן לא הוחזרה למקום שממנה נפלה, בשל החשש שתיפול שוב.
3 צפייה בגלריה
מבצע העברת האבן הגדולה
מבצע העברת האבן הגדולה
מבצע העברת האבן הגדולה
(צילום: החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי)
3 צפייה בגלריה
האבן הועברה באמצעות מנוף
האבן הועברה באמצעות מנוף
האבן הועברה באמצעות מנוף
(צילום: החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי)
3 צפייה בגלריה
האבן בדרך למקומה החדש
האבן בדרך למקומה החדש
האבן בדרך למקומה החדש
(צילום: החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי)
מנכ"ל החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי, הרצל בן ארי, אומר כי "האבן הזו ככל אבן אחרת בכותל, נושאת בחובה היסטוריה עשירה וסיפורים רבים. היא עדה לאלפי שנים של תפילה, תקווה ואמונה, החזרת האבן היא יותר מסתם אירוע פיזי, זוהי הזדמנות לחבר בין העבר להווה, להעריך את ההיסטוריה העשירה של המקום הקדוש ולשמר את הקשר בין הדורות".
במקביל, בעקבות נפילת האבן נערך סקר שימור הנדסי על ידי רשות העתיקות וחוזקו אבני הכותל בצידו הדרומי בהתאם למגבלות ההלכה, ולאחר דיונים הלכתיים ארוכים שהוביל רב הכותל המערבי, הרב שמואל רבינוביץ. פעולות השימור נערכו בהתאם לפסק ההלכה עליו חתמו גדולי התורה דאז, ביניהם שני הרבנים הראשיים.
רב הכותל קיבל את המלצת מהנדס הקונסטרוקציה שלא להשיב את האבן שנפלה ממקומה ולגנוז אותה. זאת, לאחר שהמהנדסים הציגו בפניו את הצורך בקידוח רחב בכל אזור האבן, דבר שהוא בעייתי מבחינה הלכתית.
"עזרת ישראל", המקום שבו נפלה האבן, היא מתחם הנמצא מדרום לרחבת התפילה המרכזית והמוכרת בכותל - על אותו קיר תמך עתיק של הר הבית, מעברו של מעלה המוגרבים. היא הוקמה כמענה לנשות הכותל ולאנשי תנועות המסורתיים (קונסרבטיבים) והרפורמים, שביקשו להתפלל כמנהגם ובלא הפרדה בין גברים לנשים.