(צילום: נויל האריס)
רבים מההורים מעוניינים בלימודי אנגלית, אבל רק 24% מהבנים החרדים לומדים אנגלית ברמה כלשהי, ובשטח המציאות עגומה: 54% מהגברים החרדים מעידים על עצמם כי אינם יודעים אנגלית. מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, ונתוניו מתפרסמים פה לראשונה, מעלה ממצאים מדאיגים עד מטרידים, המתיישבים עם קולות של יותר ויותר הורים: "כאמא אני חושבת שחלק מהמחויבות של משרד החינוך, היא לדאוג לאותם תלמידים חרדים שכן מעוניינים בלימודי אנגלית", אומרת רעיה מרי, חרדית ואם לשני בנים, בריאיון לאולפן ynet. "כרגע אני מרגישה שפשוט הזניחו את המערכת החרדית".
בין רבע לשליש מילדי ישראל כיום לומדים בחינוך החרדי. לחלוקה דמוגרפית זו יש השלכות רבות על יכולתם של בוגרי החינוך החרדי להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה, וזו תשפיע על כלכלת מדינת ישראל והתפתחותה בעשורים הבאים. אחד החסמים המרכזיים העומדים בפני חרדים החפצים בשילוב, הוא הפער בידיעת השפה האנגלית. זה מתקיים גם בקרב נשים חרדיות וגם בקרב גברים מהמגזר, אך לאחרונים מדובר בפער אקוטי במיוחד.
על פי שנתון החברה החרדית של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", לומדים 42% מהבנים במוסדות "פטור", שברובם המוחלט לא מלמדים כלל אנגלית. גם בקרב הבנים הלומדים במוסדות המשתייכים לזרם המוכר שאינו רשמי, אליהם משויכים "החינוך העצמאי" ורשת "בני יוסף – מעיין החינוך התורני" (של ש"ס), לימודי האנגלית סובלים, לרוב, מפיקוח חלקי בלבד מצד משרד החינוך, שאינו מאפשר השגחה קפדנית על רמת הלמידה ועל טיבה, כפי שקיים במסגרות הממלכתיות (נזכיר כי מוסדות אלה מחויבים בלימודי ליב"ה מלאים, הכוללים אנגלית).
"במסגרות החינוך החרדיות לבנים, מוקדשות מרבית שעות היום ללימודי הקודש – תורה, משנה וגמרא – וממש בסוף היום מקדישים איזושהי שעה זניחה ללימודי חול", אומרת מרי. "כך יוצא שיש בערך שיעור בשבוע לאנגלית לילד. ככלל, לימודי האנגלית לבנים נמצאים אך ורק בגילים הצעירים, בגילי היסודי – תלמודי התורה. בישיבות אין בכלל לימודי אנגלית, אין לימודי ליבה, ואנחנו מאוד מצרים על זה, כהורים".
"המהלך הדרמטי" של חסידות בעלז
המחקר מבוסס על סקר שערך מכון "אסקריא", בשיתוף עם "מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה", והוא נערך בקרב 564 גברים ונשים חרדים, בחודש דצמבר 2021. הממצאים מעלים כי למרות המציאות הקודרת בשטח, לא פחות מ-44% מן ההורים החרדים מעוניינים כי בניהם ילמדו אנגלית. 34% מתוכם היו רוצים שהלימודים האלה יתקיימו במסגרת בית הספר, והשאר יעדיפו מסגרות חוץ בית-ספריות ללימודי אנגלית, ובשעות אחר הצהריים.
ממצאים אלה עומדים בניגוד לעמדת ההנהגה החרדית, המתנגדת לכל הכנסה של לימודי ליבה – ובמיוחד במסגרת הבית-ספרית. באופן מעניין, דווקא הזרם החסידי, שנתפס כשמרן ביחס לשני הזרמים האחרים – הספרדים והליטאים – גילה יותר פתיחות ורצון לשלב לימודי אנגלית. ייתכן שהדבר נובע מכך שזרם זה מתאפיין בשיעור תעסוקה גבוה של גברים – ופחות בהיצמדות לדרישה ללימוד תורה בלבד.
מרי, החברה בארגון "נבחרות – נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול", מספרת כי "האדמו"ר מבעלז הסכים לשלב לימודי ליבה בתלמודי התורה שלו, מה שנחשב למהלך מאוד דרסטי ודרמטי. מבחינתי, אפילו כשהוא הכריז על זה, זה היה יום בשורה. זה תהליך שהתחיל לפני שנה בחסידות בעלז, ובחודש האחרון קיבלנו את הבשורה הטובה שהמהלך יעבור לביצוע".
פעם חרדים למדו אנגלית
26% מהגברים החרדים ציינו כי הם אינם יודעים אנגלית בכלל, ואילו 28% דיווחו כי רמת האנגלית שלהם נמוכה. אריאל פינקלשטיין, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעומד בראש המחקר, אומר כי המציאות גרועה עוד יותר. לדבריו, אחוזי ה"לא יודעים כלל" וה"יודעים ברמה נמוכה" גבוהים משמעותית מאלה שמציג הסקר. פער זה נובע, לטענתו, מהערכה נדיבה יחסית של הגבר החרדי את רמתו באנגלית, ופרשנותו הסובייקטיבית למה נחשב אנגלית "טובה" ביחס לכלל האוכלוסייה.
בהתפלגות התשובות לשאלות הסקר בין הזרמים בחברה החרדית, עולה כי בקרב הציבור החרדי-ספרדי קיים השיעור הנמוך ביותר של יודעי אנגלית. את הנתון הזה ניתן להסביר באחוז הנמוך של דוברי אנגלית כשפת אם בקרב הקבוצה הזאת, אך גם ברמת לימודי אנגלית נמוכה מאוד בזרם הזה, על אף שהשפה האנגלית נלמדת במרבית המקרים באופן פורמלי במסגרת החינוכית.
ממצא מעניין נוסף שמעלה המחקר, הוא הפיחות המתמשך ברמת לימודי האנגלית לאורך השנים. בניגוד לטענה החרדית הרווחת, שלפיה חרדים לא למדו לימודי ליבה באופן היסטורי, מעלים הממצאים כי השפה האנגלית נלמדה בשיעור גבוה יותר בקרב בני 45 ומעלה, שלמדו במסגרות החינוך החרדיות בשנות ה-80-70.
54% מהגברים החרדים בקבוצת גיל זו דיווחו כי למדו אנגלית בילדותם במוסד החרדי, זאת בהשוואה לדור הצעיר שלמד בחינוך החרדי בשנות ה-90 והאלפיים. נתון זה בולט במיוחד בקרב הגברים הצעירים ביותר, בגילי 24-18, שרק 18% מהם למדו אנגלית בבית הספר. פערים אלה עשויים להיות מוסברים בגדילה המאסיבית של מוסדות "הפטור" החרדיים לאורך השנים, ומצביעים על האפשרות שרמת הפיקוח מצד משרד החינוך על הנעשה במסגרות החרדיות שאינן רשמיות הלכה ונשחקה, באופן שאיבד את היעילות שלה.
"חרדים רוצים יותר אנגלית, אבל איפה המדינה?"
לדברי עורך המחקר, הממצאים מצביעים, בראש ובראשונה, על רצון מצד ציבור ההורים החרדי בקידום לימודי האנגלית בקרב הילדים החרדים בכלל – והבנים בפרט. "גם בקרב ההנהגה החרדית מבינים את זה, רק שהמענה שלהם הוא 'זה נכון, אבל צריך ללמוד תורה'", אומר פינקלשטיין. "אצל הציבור – ובפרט בקרב הצעירים – כבר רואים את השינוי, וזה הדבר האופטימי שאני לוקח מהנתונים".
"יש רצון", אומרת גם מרי, "ואין שום סיבה שזה לא יקרה. אנגלית היא שפה בינלאומית. היא לא מותרות. זה דבר בסיסי ביותר, ואנחנו פוגשים אחר כך את התסכול של אותם גברים שניגשים לשוק התעסוקה, ונתקלים במחסום הזה. היום יותר ויותר גברים חרדים משתלבים בעולם התעסוקה, וזה חסם משמעותי. זה מונע מהם להשתלב באקדמיה בצורה מיטבית, והפערים האלה הם אדירים, ונבנים במערכת החינוך". לדבריה, "אם לא נטפל בזה בזמן הנכון ובגיל הנכון, נראה את זה בהכנסות נמוכות יותר במגזר החרדי, בהשתלבות בהייטק ובכל התחומים. אלה נתונים מדאיגים מאוד".
חשוב לזכור כי רוב ההורים החרדים אינם מעוניינים בלימודי אנגלית לבניהם. "ראינו ש-34% מהחרדים רוצים שהילדים שלהם ילמדו אנגלית, ו-44% רוצים שהם ילמדו גם בחוגים", מזכיר פינקלשטיין. "זה מספר יותר גבוה מכמות הילדים שלומדים אנגלית בפועל. מה שמעניין הוא שבמסגרות הלא-פורמליות, ראינו שהחרדים הצעירים הרבה יותר רוצים שהילדים שלהם ידעו אנגלית, מאשר המבוגרים. בקרב הצעירים החרדים בגילי 30-18 יש יותר רצון שהילדים ילמדו אנגלית, לפחות במסגרות בלתי פורמליות, וזה ממצא אופטימי".
אוטונומיה מול אכיפה
פינקלשטיין אומר כי "נדרשת יותר אכיפה מצד משרד החינוך, אם כי אני לא חושב שזה צריך להיות הצעד המרכזי. אני נוטה יותר לכלים של מדידה והערכה, אבל שייעשו בצורה רצינית. אני חושש שזה ייעשה בקומבינות, ומי ששומר על הילדים במבחנים גם יגלה להם את התשובות. אכיפה, בסופו של דבר, לא עובדת. אפשר להתקומם על כך שבית ספר שמחויב ללמד אנגלית לא מלמד, ומגיע שלא יקבל על זה תקציב. אבל אם רוצים לעשות שינוי, האופציה של מדידה תאפשר לבתי הספר יותר אוטונומיה".
גם דודי דרור, מנכ"ל חברת אסקריא, המגיע מתוך הציבור החרדי, טוען כי המגמה ברורה: "ישנה התעניינות בלימודי אנגלית בבתי הספר של הבנים במגזר החרדי", הוא אומר. "אם פעם חשבנו שאין אפשרות לשלב לימודי אנגלית, או מקצועות ליבה אחרים במסגרת מוסדות הפטור ('חיידרים'), הרי שההסדר החדש שמובילה חסידות בעלז מול משרד החינוך מוכיח כי ניתן לעשות זאת, תוך שמירה על אחריות בלעדית של מוסדות החינוך על התכנים שנלמדים במסגרות".
לדבריו, "חשיבות המחקר היא בכך שהוא מאפשר למקבלי ההחלטות להכיר את העדפותיו של הציבור החרדי באופן בלתי אמצעי, ולקדם מודלים שיאפשרו לימודי אנגלית ללא פגיעה באורחות החיים של המגזר החרדי ובערכיו".
"המדינה מערימה קשיים על הורים שרוצים 'ממלכתי חרדי'"
הפתרון נמצא אולי במסגרות ממ"ח (ממלכתי-חרדי), שם נלמדים לימודי אנגלית מלאים ויש גם פיקוח מלא של משרד החינוך, כפי שקיים בכל בית ספר ממלכתי אחר – אך אחוז התלמידים החרדים הלומדים בהם הוא 4% בלבד. "צריך לאפשר כמה שיותר ממלכתי-חרדי", מודה פינקלשטיין. "מוסד שהוא בתוך המערכת, מפוקח בצורה מלאה, והאחריות היא בהתאם. יש רבים המתנגדים להסדר המתגבש עם חסידות בעלז, כי הוא מאפשר את המשך ההתנערות של המדינה מהפיקוח על הנעשה במסגרת החינוכית החרדית.
אריאל פינקלשטייןעודד אנטמן"נוסף על כך, יש הורים שרוצים חינוך ממ"ח, אבל המדינה מערימה בעצמה קשיים על ההורים החרדים האלה. היא, למשל, מאפשרת לרשות שלא מעוניינת לפתוח בית ספר ממלכתי-חרדי, לא לפתוח אותו. הבן שלי לומד בבית ספר ממלכתי-דתי, וחובת המדינה לדאוג לו למסגרת המתאימה. אם אין מוסד כזה ביישוב שלנו, המדינה מחויבת לאפשר לו הסעה, כחלק מהחינוך הממלכתי. מן הראוי להחיל זאת גם על הילדים החרדים".
פינקלשטיין קורא לחקיקה מסודרת ותהליך רשמי, שיאפשר חינוך ממלכתי גם לחרדים. לדבריו, "נוצר מצב אבסורדי, שראשי רשויות והאוצר מסרבים לפתוח מוסדות כאלה, כי נוח להם להמשיך עם מוסדות חרדיים שצריך פחות לתקצב אותם. במקביל, חובה לאפשר פתיחה של מסגרות מסודרות ומפוקחות ללימודי אנגלית מחוץ למוסדות החינוך החרדיים. נכון שחוג אנגלית בחמש בערב במתנ"ס איננו שווה ערך ללמידה בבית ספר, אבל אם יש נכונות ורצון, צריך לאפשר זאת למי שמעוניין".
השתתפו בהכנת הכתבה: אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש
