דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב שלמה שפירא, מותח ביקורת על התנהלות "מבררי היהדות" במערך בתי הדין הרבניים, שלדבריו חורגים מסמכותם.
מבררי היהדות פועלים לחקר שורשיהם היהודיים של באי דין, כמו נרשמים לנישואים, הליכי גירושים וכדומה. הם נוברים בארכיונים ובשלל ראיות כדי לאמת או לשלול את יהדותם של מי שעלו לישראל ועובדת היותם יהודים על פי ההלכה מוטלת בספק. את הממצאים עליהם להביא לידי בית הדין הרבני ושם הדיינים הם המוסכמים לקבוע אם האדם יהודי.
בפסק דין, שעליו חתם לאחרונה הדיין שפירא לצד הרב מיכאל עמוס והרב אליעזר איגרא, נמתחה ביקורת על העוסקים בבירור היהדות. "מחלקה זו של מבררי היהדות הייתה אמורה להיות מחלקה ממליצה, אך זה זמן רב אין היא מכירה את מקומה, ועורכת בדיקות ומנסה לסתור או לבטל את פסיקת הערכאה המוסמכת, תוך עקיפתה והסתרת דברים מבית הדין המוסמך שנתן את פסק דינו. לא ראוי שבית הדין ייתן לגולם לקום על יוצרו", נכתב.
פסק הדין, שבו נכתבו הדברים, עסק בעולה מרוסיה, שהיא ובעלה ביקשו להתגרש, אחרי שבית הדין הודיע לה כי על פי פסיקת בג"ץ מלפני 60 שנה, הוא לא מוסמך לדון בעניינים של מי שמוגדרים "ספק יהודים". לדברי בית הדין, כדי שיוכל לדון ולערוך לבני הזוג גירושים, על האישה לברר קודם בבית הדין את יהדותה, גם אם יהדותה התבררה כבר בבית דין בעבר בעת שביקשה להינשא.
מבררי היהדות ביקשו אף לערוך בדיקה מדעית לבירור גנטי של האישה, כדי לבסס את יהדותה. בין השאר הם טענו שגיל אימה של האישה בעת שנולדה, 38, מעיד על ספק באשר ליהדותה, שכן בגיל זה, לטענת המברר, קשה ללדת ילדים וייתכן שהאישה שמבקשת להתגרש בכלל מאומצת.
לארגון עתים הגיעו בשנים האחרונות עוד עשרות מקרים מסוג זה, שבהם אנשים ביקשו לעבור הליך חוזר של בירור יהדות, אחרי שכבר עברו תהליך כזה בעת נישואיהם. הפעם מדובר בתהליך בירור עם אמצעים חדשים ומתקדמים יותר מאשר אלו שבהם השתמשו בבירור לפני כמה עשורים.
בפסק הדין צוינה ביקורת גם על הדיינים עצמם בערכאות שמתחת לבית הדין הגדול, שלא מספיק מפקחים על עבודת המבררים ונותנים להם יד חופשית: "התנהלות חלק מדייני בתי הדין, שלא פועלים על פי נוהל בירור יהדות ולא יושבים עם מברר היהדות בפעם הראשונה שהמבקש מופיע בפני בית הדין, ויש שמגדילים לעשות שאינם רואים את המבקש כלל, וכמובן שאינם חוקרים אותו, מביאה לצערנו למצב שפסקי הדין של בתי דין רבניים רבים אין להם תוקף הלכתי, מכיוון שהדיין שחתם עליהם לא בחן עניינית, הלכתית ומקצועית את הנתונים המובאים בחוות הדעת".
עוד נכתב בפסק הדין כי "עצם העובדה שהדיינים לא יושבים תמידין כסדרן עם מבררי היהדות, ואינם יודעים את יסודות השיטה בבירור היהדות, גורם לזה שהדיינים אינם יכולים להבין מה עולה מהתעודות ומהמסמכים, ומשכך גם שאלותיהם לא יכולות לדייק ההלכה. משכך הדיון בפני בית הדין במקרים אלו הוא טכני ואינו מוסיף דבר, אם נערך כלל דיון כזה".
עוד כתב הרב שפירא כי הדיינים מגלים חוסר עצמאות מול המחלקה שאמורה לסייע בידיהם, ולא להפך. לדבריו, "מבררי היהדות הכפיפו את הדיינים לרצונותיהם, והדיינים שלעניות דעתנו כלל לא מודעים לדרך שבה הם אמורים לפעול, לא מקיימים חובתם, ולדעתי כפי שביארתיה מספר פעמים בפסקי דין ובכנסי הדיינים, עושים מלאכת ה' רמייה". הדיין הוסיף כי יש לתת הכרעה הלכתית בלבד, ואין צורך לחפור שוב ושוב כדי לברר את היהדות.
הרב שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים, אמר בתגובה כי "בכל הנוגע לבירורי היהדות – הגולם קם על יוצרו. בפסק הדין החריף קובעים הדיינים באופן נחרץ כי המציאות הזו חייבת להיפסק, ודורשים להעמיד את מבררי היהדות ואת הדיינים במקומם. מדובר בעוול של שנים ארוכות שבהן עולים, ובעיקר עולים מברית המועצות לשעבר, הם חשודים מתוקף היותם כאלו, זאת גם לאחר שהם או משפחתם כבר עברו בירור יהדות. אני מקווה שעקב פסק הדין הזה התופעה תיעלם והממסד הדתי ייתן יותר משקל למילה של אדם ולחזקות הלכתיות הקיימות. אנו נמשיך לעקוב ולוודא שפסק הדין מיושם ושמדיניות בתי הדין תשתנה בהתאם".
מדוברות בתי הדין הרבניים נמסר כי "חוות הדעת של מבררי היהדות הן בגדר חוות דעת מומחה המהוות המלצה בלבד, ואילו בפן ההלכתי בית הדין כערכאה שופטת הוא זה שמכריע על פי שיקול דעתו. מבררי היהדות בשום פנים ואופן אינם סמכות שיפוטית. החלטת בית הדין תילמד ואם יימצא שיש צורך, יוסקו מסקנות ויופקו לקחים. בשבועות האחרונים פורסמה הנחיה חדשה שלפיה בית הדין רשאי לערוך גירושין גם לספק יהודים ולא יתנה זאת בבירור יהדותם, כלומר בית הדין רשאי כיום לסדר גט גם במקרה שיש ספק לגבי יהדותו של מי מבני הזוג. עם זאת, בתעודת הגירושין יצוין באופן ברור כי אין בכך הכרה כבירור יהדות בבית הדין".
