בני ברק
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הגיעו להסכם רשימות דגל התורה ואגודת ישראל בבני ברק על רוטציה של חמש שנים בראשות העיר, לאחר שכל אחד מהצדדים טען כי לו יש יותר תושבים בעיר. הרוטציה שמרה על השקט היחסי בין הצדדים, אך כיוון שלא הייתה יריבות – התושבים הוזנחו.
בבחירות הנוכחיות החליטה גם ש"ס כי היא רוצה להתחלק בעוגה, ולראשונה זה 30 שנה דגל התורה ואגודת ישראל רצות לבד – והעיר סוערת במיוחד לנוכח התחרות מי שולט בעיר מבחינה כמותית. התחרות הזאת, שחדשה לתושבים ולמועמדים, הניבה הבטחות לאזרח.
ראש העיר המכהן הוא אברהם רובינשטיין, ראש הרשימה התורתית המרכזית ואיש דגל התורה, שהחליט לפרוש. כיום מתמודדים לראשות העיר בני ברק שלושה מועמדים: נציג אגודת ישראל, מ"מ ראש העיר חנוך זייברט; נציג ש"ס, שר הבריאות אוריאל בוסו; ונציג הליכוד, חבר המועצה וראש האופוזיציה בעירייה יעקב וידר. המפלגות שרצות למועצת העיר הן דגל התורה, אגודת ישראל, ש"ס, עץ, הליכוד ומפלגת טב של פלג שפרש מחסידות גור.
חנוך זייברט (64) הוא ממלא מקום ראש העיר, וכיהן בעברו בתפקיד. לפי הסכם הרוטציה, הוא אמור להחליף כעת את ראש העירייה הנוכחי. לתפיסתו, המקור לכל הבעיות בשירות לאזרח הוא בעיית המשילות, וזו הבטחת הבחירות המרכזית שלו. הוא מציע לחלק את העיר לרבעים, כאשר כל רובע יקבל מנהל שיחיה את המקום, יהיה בקשר עם מנכ"ל העירייה וייקח אחריות על כל צורכי הרובע – כשהנושאים הבוערים שבהם הוא מבטיח לטפל הם ניקיון ותחבורה.
שר הבריאות אוריאל בוסו (50) הוא כאמור נציגה של מפלגת ש"ס. בעברו כיהן כחבר מועצת עיריית פתח תקווה וכממלא מקום ראש העירייה וסגנו בשכר. הוא נשלח על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את כתובתו לבני ברק ערב הגשת הרשימות, ובפועל עד היום הוא מתגורר בפתח תקווה.
יעקב וידר (40) מכהן כיום כחבר מועצה בעירייה. הבטחת הבחירות המרכזית שלו היא להביא לשינוי בעיריית בני ברק ולהפוך אותה לעירייה שמשרתת את התושבים ולא את העסקנים. לדבריו, "בני ברק זו עירייה רקובה. התושבים פה חיים בסבל למרות שהעירייה עשירה. הכספים צריכים לשרת את התושבים ולא את העסקנים. אני המתמודד היחיד שנולד, גדל ועודנו חי בעיר".
משיחות עם תושבי העיר, נראה כי נושא הניקיון ופניה של העיר בהחלט מעסיק אותם. "הניקיון מעל הכול וזה מה שאני הכי רוצה שישתנה בעיר", אומרת התושבת רוחי רוזניץ, "לא רק לנקות את הכביש והמדרכות, הייתי רוצה שידאגו לניקיון בחניות בין הבניינים. זורקים שם הרבה זבל וזה מביא עכברים". תושב אחר, ישראל כהן, הוסיף: "חייבים לשים את התושבים ואת נושא הניקיון ומכת העכברים במרכז. אם בני ברק תעשה מהפך ותהיה סמל לניקיון, זה יהיה וואו".
צפת
ראש העיר הראשון של צפת, עם קום המדינה, היה רב חרדי, וכעת ייתכן ששוב יעמוד בראשה אדם חרדי. גם במועצת העייריה צפוי כוחם של החרדים לגדול, בשל אחוזי ההצבעה הגבוהים בקרב בני המגזר. 98 מתמודדים ייאבקו על כל קול כדי לתפוס מקום במליאת המועצה המונה 15 מושבים.
הבחירות בצפת השנה מעניינות במיוחד: הציבור החרדי בעיר, שמהווה כמחצית מהתושבים, מאוחד הפעם סביב מועמד אחד – יוסי קקון, שמבקש להדיח את ראש העיר המכהן, שוקי אוחנה, בסופה של הקדנציה הראשונה שלו בתפקיד.
מתמודד שלישי על הכיסא הוא ארקדי בארסט, נציג המגזר הרוסי. שני מתמודדים נוספים, יוחאי עזרא ושלום אלבז, פרשו לאחרונה מהמרוץ. עזרא, המתמודד למועצת העירייה, העביר את תמיכתו לשוקי אוחנה, ואילו אלבז עבר למחנה של יוסי קקון.
אוחנה (57), סא"ל במיל' ויו"ר סניף הליכוד בעיר, זכה באוקטובר 2018 ברוב של 62% בסיבוב הבחירות השני. בחמש השנים שחלפו הוא קידם, בין היתר, בניית אצטדיון כדורגל עירוני, פארק חדש ושוק מקורה.
מולו מתמודד קקון (39), מנכ"ל המועצה המקומית רכסים לשעבר, שנשלח על ידי יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי, והצליח לאחד סביבו את כל הסיעות החרדיות בעיר. קקון, בעל ניסיון רב בניהול רשות מקומית חרדית מוצלחת, מבקש להתנער מהפטרון ששלח אותו, וטוען כי חברי מועצת העירייה והתושבים קראו לו לדגל כדי לשקם את העיר ולהוציא אותה מבור הגירעון הכלכלי.
בית שמש
בעיני רבים, העיר המתחרדת שגוזרת גורלה לעוני, היא מיקרוקוסמוס למדינת ישראל – מאבקים פנימיים בין ציבורים שונים שבסופם מוכרעים לטובת צד אחד המתאפיין בדמוגרפיה שגדלה מהר יותר.
בבית שמש שלושה מועמדים רצים לראשות העיר: ראשת העיר המכהנת מאז 2018, ד"ר עליזה בלוך; ראש העיר לשעבר, סגן שר במשרד החקלאות כיום וח"כ מטעם ש"ס, משה אבוטבול; ומועמד מטעם דגל התורה, שמואל גרינברג.
העיר התחרדה באופן משמעותי בשנים האחרונות והיום כ־70% מתושביה הם חרדים. קצב הגידול הדמוגרפי של בית שמש מהיר ביותר. ב-2018 התגוררו בעיר כ-120 אלף תושבים. כיום, חמש שנים לאחר מכן, אוכלוסיית העיר מונה כ-170 אלף תושבים – גידול של למעלה מ-40% בחמש שנים, ברובו על ידי חרדים.
בהיסטוריית העיר בית שמש רשומים קונפליקטים ממושכים בין תושבים חילונים, מסורתיים ואף דתיים – לבין חרדים. מאבקים התרחשו על צביונן של שכונות בעיר, למשל – אי הפעלת צופרי שבת, האפשרות לנשים להסתובב בלבוש "לא צנוע", ורצון לשמור על מידת ליברליות מסוימת. האוכלוסייה החרדית ניצחה באותם מאבקים.
במהלך כהונתה של ד"ר בלוך, היא יזמה ועודדה בנייה ופיתוח של מרכזים מסחריים בעיר הענייה, שהכנסותיה נמוכות בשל ריבוי האוכלוסייה החרדית. גם בלוך, אשת חינוך דתייה, לא הייתה חסינה מהמאבק על דמותה של העיר. רק לפני חצי שנה היא חולצה על ידי המשטרה לאחר שמאות חרדים קיצוניים ניפצו את רכבה, התגודדו מחוץ למבנה שבו שהתה, יידו אבנים ושרפו פחי אשפה.
