מנתונים שנאספו בשנים האחרונות, בדגש על התקופה שלאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, נראה כי חלה עלייה בבקשות לגיור רפורמי בישראל – אף שהוא נמצא כבר שנים בלב ויכוח סוער. ברקע – פסיקת בית המשפט העליון ב-2021, שלפיה מי שהתגיירו בגיור רפורמי שנערך בארץ זכאים לאזרחות מתוקף חוק השבות.
התנועה הרפורמית גיירה בשנה שעברה 303 גרים וגרות, מספר שיא בהשוואה לשנים עברו, שהם כ-17% מכלל המתגיירים בישראל בתקופה הזו. בשנת 2017 גוירו 197 אנשים בגיור רפורמי בישראל, ב-2018 גוירו 202 אנשים, ב-2019 גוירו 207 וב-2020 חלה ירידה מכיוון שגוירו 165 אנשים. ב-2021 חלה קפיצה משמעותית עם 269 אנשים גוירו, ב-2022 מגמת העלייה נמשכה היות ש-283 אנשים גוירו וב-2023 גוירו כאמור 303 אנשים. עד סוף חודש ספטמבר 2024 גוירו השנה 223 אנשים, ועל פי ההערכות ייתכן כי השיא שנקבע אשתקד יישבר.
3 צפייה בגלריה
התכנסות "אשא עיני" בירושלים, כחלק מטקס קבלת מתגיירים ומתגיירות לקהילת התנועה הרפורמית
(צילום: תמרוני מצלמת)
גיורים רפורמיים שנערכים בחו"ל הוכרו כבר בסוף שנות ה-80 כמזכים באזרחות מכוח חוק השבות. בשנת 2002 קבע בית המשפט העליון שיש לרשום כיהודי במרשם האוכלוסין את כל מי שהתגייר בקהילה רפורמית בארץ. כיום, מוכרים גיורים רפורמיים לכל דבר ועניין – למעט לצורך נישואים הנעשים בחסות הרבנות הראשית. בשנת 2004 קבע בית המשפט העליון שחוק השבות חל גם על מי שהתגייר כאשר הוא נמצא בארץ, ובשנת 2005 הוכר לצורך חוק השבות גיור שהתחיל בארץ והסתיים בחו"ל (גיור קפיצה).
במרץ 2021 הגיע לסופו אחד מהמאבקים המשמעותיים של המרכז הרפורמי, שארך למעלה משלושה עשורים, להכרה בגיור רפורמי בארץ ובעולם: בית המשפט העליון פסק שיש להכיר בגיור רפורמי שנערך בישראל לצורך קבלת אזרחות מכוח חוק השבות. ההחלטה שהתקבלה לאחר עתירות רבות שהוגשו על ידי יהודים שהיגרו לישראל ממקומות שונים בעולם, עברו גיורים רפורמים ודרשו מהמדינה להכיר בהם כיהודים מכוח חוק השבות, עוררה מחלוקת ציבורית, שכן הרבנות הראשית בישראל מתנגדת לחלוטין לכל הכרה בזרמים אחרים מלבד הזרם האורתודוקסי.
נשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות, כתבה בפסק הדין כי "הקהילות הלא-אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים שבפנינו הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי". בהמשך, בדצמבר 2023 הכריע בג"ץ בעתירה משנת 2009 בעניין מימון הליך ברית מילה למתגיירים, וקבע כי המדינה תממן את ההליך גם עבור מתגיירים בגיור רפורמי.
"בחרו לקשור את גורלם לישראל"
על פי נתוני מערך הגיור הממלכתי, המתוקצב במאות מיליוני שקלים מכספי המדינה, פנו אשתקד למערך הגיור הממלכתי 5,386 אזרחים, מתוכם כ-1,700 סיימו את ההליך (הונפקו 1,758 תעודות המרה). כחלק ממגמה של התקרבות למסורת וליהדות מאז 7 באוקטובר, נתוני ארגון עתים הצביעו בחודש אפריל על עלייה חדה של עשרות אחוזים במספר הפניות לגיור אורתודוקסי, בעיקר מצד ישראלים המוגדרים חסרי דת. במערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה אמרו אז כי הם עדים לעלייה במספר הפונים לגיור הממלכתי במהלך הרבעון האחרון של שנת 2023.
כיום, החוק בישראל מכיר בהליכי גיור שמתקיימים "בקהילה יהודית מוכרת, בהתאם לאמות המידה המקובלות לצורך קבלת מעמד אזרחי לפי חוק השבות", אף אם אלה הליכי גיור רפורמיים.
3 צפייה בגלריה
טקס קבלת מתגיירים ומתגיירות לקהילת התנועה הרפורמית. "מתקבלים בזרועות פתוחות"
(צילום: תמרוני מצלמת)
המגמה המסתמנת מהנתונים ברורה, ואפשר לראות עלייה מתמדת בשנים האחרונות במספר המתגיירים בגיור רפורמי. הגידול החד ביותר נרשם משנת 2020 לשנת 2021 – עלייה של כ-63%. משנת 2021 לשנת 2022 חלה עלייה מינורית של 5%, ובין שנת 2022 לשנת 2023 חלה עלייה נוספת של 7%. בכל הנוגע לגיורי קטינים – ילדים שנמסרו לאימוץ, ילדים שנולדו בפונדקאות וילדים למשפחות שבהן האם לא הייתה יהודייה בשעת הלידה מהווים כ-40% מהגיורים.
בין מתגיירים הבוגרים בגיור רפורמי, כשני שליש הן נשים. מתוך חתך הגיל הזה, כשני שליש מהמתגיירים והמתגיירות הם ממדינות ברית המועצות לשעבר – בין אם מדובר בעולים ועולות ובין אם מדובר ב"זרע ישראל". השליש הנוסף מקורו במדינות אחרות ברחבי העולם, בעיקר בני זוג ובנות זוג של אזרחים ואזרחיות ישראלים.
מאז 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חלה עלייה במספר הגיורים הרפורמיים – מגמה שהודגשה עם ביקורו של הרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה, לפני חודשים ספורים בישראל. "מאז 7 באוקטובר יש יותר גיורים ליהדות מאשר קודם לכן. המסורת היהודית אטרקטיבית מאוד – במיוחד בקרב זוגות שבהם אחד מבני הזוג לא יהודי. הם בוחרים להיות חלק מהקהילה ובמקרים רבים יבחרו להתגייר", אמר הרב ג'ייקובס.
3 צפייה בגלריה
"מאז 7 באוקטובר 2023 יש יותר גיורים מאשר קודם לכן". שרשרת מגן דוד
(צילום: Shutterstock)
לדברי גליה סדן, אם בית הדין הרפורמי לגיור ורבָּה בקהילת בית דניאל בתל אביב, מדובר במגמה מרגשת, שכן אנשים בוחרים בגיור רפורמי גם ללא צורך בקבלת מעמד, זאת בניגוד ליהודים שבחרו לעזוב את הארץ באופן זמני או קבוע מאז 7 באוקטובר. "אותם מתגיירים ומתגיירות בחרו לקשור את גורלם למדינת ישראל, מתוך רצון עז להיות חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, זאת על רקע איבוד של קשרי חברות עם מכרים שבחרו בדרכים אנטישמיות ובהפגנות נגד מדינת ישראל והעם היהודי", היא אומרת.
"מפעל הגיור הרפורמי מחזק את העם היהודי מבחינה מספרית וגם מעלה את ערכו בעיני מי שמסתכל עליו מבחוץ, כמו למשל מבחינת ערך המשפחתיות", מוסיפה סדן. חשוב לה להדגיש שלמרות מיעוט המשאבים והתקציבים ביחס לגיור הממלכתי, מדובר בקהילה שבה איש מכבד את רעהו, ללא החובה לחזור בתשובה. מבחינתם מספיק לחיות באופן ששומר על ערכי היהדות, אך באופן פחות מגביל.
"חשוב להדגיש כי הקהילה הרפורמית תומכת גם בנשים שהתגיירו ונותרו מאז 7 באוקטובר כמעט לבדן, מכיוון שהבעל גויס למילואים, או נמצאות תחת מטחי טילים שמצריכים ריצה למרחבים המוגנים עם ילדים", מציינת סדן, "הקהילה הרפורמית מקבלת את כל מי שמעוניין להיכנס אליה בזרועות פתוחות".
