דוח האנטישמיות 2022
(המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, אוניברסיטת תל אביב)
גידול דרמטי במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה: כך עולה מהדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם, שמפרסם היום (ד') המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב. ערב יום השואה מצביעים הממצאים המדאיגים על מספר שיאים בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, בשנת 2021 – גם בהשוואה לשנת 2019, עוד טרם פרוץ מגפת הקורונה.
הדוח מתבסס על ניתוח של עשרות מחקרים שנעשו ברחבי העולם, לצד מידע שנמסר מרשויות אכיפת החוק, גופי תקשורת וארגונים יהודיים במדינות שונות, והוא מצביע על ההתחזקות של תנועות ימין ושמאל קיצוניות כסיבה מרכזית למצב, ועל הבמה הנדיבה שמספקות רשתות חברתיות להפצת שקרים ולהסתה. תיאוריות קונספירציה בעקבות משבר הקורונה, לצד מבצע "שומר החומות" בעזה, עוררו גלים אנטישמיים באופן מיוחד.
סקירות העומק שמתפרסמות בדוח, מלמדות על תופעות מדאיגות במדינות שונות. כך למשל, מצביעה ד"ר אינה שטקסר על התחזקות האנטישמיות הממוסדת בדיקטטורה של בלארוס. ד"ר קרל יונקר וד"ר לב טופור מצביעים על החדירה של תנועות ימין אנטישמיות לזרמים המרכזיים של השמרנות האמריקנית. ד"ר אופיר וינטר מצביע על קולות בעולם הערבי שצובעים את "הסכמי אברהם" בצבעים אנטישמיים מובהקים, ועו"ד טליה נעמת מצביעה על הקושי של מערכת המשפט בצרפת לקרוא לאנטישמיות אסלאמיסטית בשמה.
ארה"ב: גידול חד בהפצת תעמולה אנטישמית
מגמות הגידול המשמעותי בגילויי אנטישמיות, בולטות בסוגים שונים של פשעי שנאה, על פני חלקים רבים בעולם. דוחות מעקב שונים, המתפרסמים בימים אלה, מצביעים כולם על עלייה בולטת בפגיעה ביהודים במדינה שבה חיה האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם, מחוץ לישראל.
7 צפייה בגלריה
קריקטורה נגד ישראל. "נלחמים בקורונה? איך אתם מעיזים?"
(צילום: המרכז לחקר יהדות אירופה)
על פי דוח המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, דיווחה משטרת העיר ניו-יורק, בשנת 2021, על 214 אירועים של פשעי שנאה כלפי יהודים – לעומת 126 בשנת 2020. משטרת לוס-אנג'לס דיווחה על 79 פשעי שנאה כלפי יהודים, לעומת 40 בלבד בשנה שלפניה. במהלך אירועי מאי 2021 ומבצע "שומר החומות", דווחו ברחבי ארה"ב 251 אירועים אנטישמיים בתוך כשלושה שבועות בלבד.
על פי הסקר השנתי של הוועד היהודי-אמריקני (AJC), בחמש השנים האחרונות חוו 2.6% מיהודי ארה"ב תקיפות אנטישמיות פיזיות. על פי נתוני הליגה נגד השמצה (ADL), נרשם גידול של 27% לעומת 2020 ו-113% לעומת 2019, במספר התקריות של הפצת תעמולה אנטישמית מצד ארגוני עליונות לבנה. נתונים אלה מדאיגים במיוחד, שכן במספר התקריות של הפצת תעמולה של עליונות לבנה בכלל, נרשמה דווקא ירידה.
דוח נוסף, של הליגה נגד השמצה (ADL), מלמד על עלייה של 34% – שיא של כל הזמנים – במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב, בהשוואה לשנה הקודמת. מדובר בגידול של 61% במתקפות כלפי בתי כנסת ומרכזים קהילתיים (JCC). עוד עולה מהדוח כי תקריות אנטישמיות דווחו בכל 50 המדינות – והן נסקו לשיא במהלך העימות בין ישראל לחמאס במאי 2021, אז נרשם גידול של 148% במספר התקריות, בהשוואה למאי 2020.
מספר התקריות האנטישמיות בארה"ב עמד בשנת 2021 על לא פחות מ-2,717 תקריות תקיפה, הטרדה והשחתת רכוש שדווחו לליגה נגד השמצה (ADL). מדובר במספר התקריות הגבוה ביותר שתועד מאז החלה הליגה נגד השמצה במעקב אחר מספר התקריות האנטישמיות ב-1979 – ממוצע של יותר משבע תקריות ביום.
קנדה: שיא של 40 שנה באלימות פיזית
בצרפת, שם ריכוז היהודים הגבוה ביותר באירופה, דיווח השירות להגנת הקהילות היהודיות, בשיתוף משרד הפנים, על 589 אירועים אנטישמיים בשנת 2021, גידול של 74% לעומת 2020 (אך ירידה של 15% לעומת 2019).
7 צפייה בגלריה
רפרנס לשלט "העבודה משחררת" באושוויץ בקריקטורה על הקורונה
(צילום: המרכז לחקר יהדות אירופה)
בקנדה, בחודש מאי 2021 רשם ארגון "בני ברית" שיא של 40 שנה (מאז החל התיעוד ב-1982) באלימות פיזית על רקע אנטישמי חודש אחד – 61 תקיפות. בסך הכול נרשמו באותו חודש 266 תקריות, גידול של 54% לעומת התקופה המקבילה ב-2020.
בבריטניה דיווח ארגון השירות הקהילתי (CST) על 2,255 תקריות אנטישמיות בשנת 2021, גידול של 34% לעומת 2020 ו-24% לעומת 2019. גידול חד של 78% נרשם במספר התקיפות הפיזיות נגד יהודים.
על פי נתוני משטרת גרמניה תועדו ברחבי המדינה 3,028 תקריות אנטישמיות ב-2021, גידול של 28.8% לעומת 2020 ושל 49% לעומת 2019. הדוח מצביע על תופעה מטרידה שהתעצמה במהלך השנה החולפת: מתנגדי חיסונים גרמנים שמשווים את מצבם למצב היהודים בשואה. לטענת כותבי הדוח, מדובר בתוצאה של תהליך המכונה "טריוויאליזציה של השואה" – הנמכת הטרגדיה וטשטוש הזוועה של השואה.
באוסטרליה נרשמו במהלך השנה שעברה 447 אירועים אנטישמיים – גידול של 35% לעומת 2020 ושל 21.5% לעומת 2019. במאי (אירועי "שומר החומות") התרחש מספר האירועים הגדול ביותר לחודש אחד אי פעם – 88 אירועים אנטישמיים.
הקורונה ו"שומר החומות"
הדוח מצביע על שני גורמים שהשפיעו ישירות על מפלס האירועים האנטישמיים בעולם: מבצע "שומר החומות" בעזה, במאי 2021 – ומגפת הקורונה. עורכי הדוח קובעים כי מבצע "שומר החומות" הוביל לתגובות אנטישמיות כלפי יהודים בכל העולם. "זו מציאות בלתי נסבלת: כאשר ישראל מגינה על עצמה – יהודים מותקפים", ציינו.
ההתלהמות ברשתות החברתיות מילאה תפקיד מרכזי בגל הזה. התופעה מעוררת ספקות באשר ליעילות החקיקה וההסכמים שנחתמו עם מפעילים של רשתות חברתיות, שהתחייבו למנוע העלאת התבטאויות אנטישמיות בפלטפורמות השונות. הבעיה החמורה ביותר בזירה המקוונת היא הרשת האפלה (הדארקנט), המהווה במה לקיצונים מכל הסוגים, ומאפשרת הפצת תכנים אנטישמיים ללא הגבלה וללא פיקוח. עוד מציין הדוח כי איראן משקיעה מאמצים וכספים רבים בהפצת מסרים אנטישמיים ואנטי-ישראליים באינטרנט, בעיקר באמריקה הלטינית ובארה"ב.
באשר לקורונה, כבר עם פרוץ המגפה (בשנת 2020) נפוצו בעולם תיאוריות קונספירציה שהאשימו את היהודים ואת ישראל בהפצת הנגיף. אלו הסתמכו על עלילות דם אנטישמיות בנות מאות שנים. הסגרים הרחיבו והעצימו את ההתלהמות האנטישמית ברשתות החברתיות. בשנת 2021, עם ההקלה בסגרים, חזרה האנטישמיות לרחובות, וגברה האלימות הפיזית נגד יהודים. במקביל, נמשכה הפעילות המוגברת ברשתות החברתיות, ואף הפכה למרכיב מהותי בעיצוב הזהות של חלק מהמשתתפים.
בין מתנגדי החיסונים יש מי שמאשימים את היהודים בפיתוחם במטרה להתעשר. הצלחת החיסונים בכלל, וקמפיין ההתחסנות היעיל של ישראל בפרט, רק העצימו את הטענות הללו. מתנגדי החיסונים אף יצרו השוואות מסולפות בין הדרישה להתחסן – לבין מצב היהודים בשואה. כך, לדוגמה, מנכ"ל פייזר היהודי, אלברט בורלא, בנו של ניצול אושוויץ, הושווה ליוזף מנגלה, בטענה ששניהם ערכו "ניסויים בבני אדם".
עורכי הדוח: לשקול מחדש את יעילות הפעולות
זו השנה ה-28 שהמרכז מפרסם את הדוח, ופרופ' אוריה שביט, העומד בראש "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", אמר עם פרסומו כי "משהו לא עובד. בשנים האחרונות הושקעו ברחבי העולם משאבים עצומים במאבק באנטישמיות, שכללו תוכניות חשובות ומבורכות – אבל מספר התקריות האנטישמיות, בכלל זה החמורות, נמצא במגמת נסיקה. הדבר הקל הוא לומר שצריך יותר חוקים ויותר תקציבים. אבל מה שנדרש באמת הוא בדיקה אמיצה ומקיפה של היעילות של אסטרטגיות הפעולה הקיימות".
פרופ' שביט הוסיף כי "פשעי המלחמה הרוסיים, שנעשים תוך חילול ציני של זיכרון השואה, מלמדים אותנו שחלק ממי שהצהירו על מחויבות למאבק, לא התכוונו לכך ברצינות ולא הפנימו את לקחי מלחמת העולם השנייה. העולם היהודי חייב להתעשת ולהבין שמאבק באנטישמיות ומאבק למען הסדר הדמוקרטי-ליברלי, הם אותו מאבק".
בסקירה שכתבה על הסיבות לעלייה במספר האירועים האנטישמיים, הדגישה פרופ' דינה פורת, מייסדת המרכז, את ההשפעה השלילית של הרשתות החברתיות על התחזקות התופעה. לדבריה, בתקופת הקורונה והסגרים, כאשר אנשים ישבו ספונים בבתיהם מול המחשבים, גדלה החשיפה לתיאוריות הקונספירציה המשגשגות באינטרנט, ובכלל זה להאשמה שלפיה הנגיף נוצר והופץ על ידי יהודים. חלק ממי שהורעלו במשך תקופה ארוכה מתיאוריות אלו, יצאו תוקפניים ומרירים יותר עם תום הסגרים – כשהם ממשיכים להיות מושפעים מהשקרים שהפנימו.
פורסם לראשונה: 10:59, 27.04.22
