השורה הארוכה של ההלוויות נמשכת בכל יום, ולצד הטקסים הכואבים נשמעות גם טענות בקרב חלק מהמשפחות על חוסר שיתוף פעולה או הסכמות עם אנשי המשרד לשירותי דת. טענה שעלתה בימים האחרונים נגעה לרצונן של מספר משפחות לשרוף את גופת יקיריהם, בקשה שלא זכתה לדבריהם לתגובה של משרד הדתות.
מנכ"ל המשרד, יהודה אבידן, אומר ל-ynet Live כי "הטענות שנשמעו בתחילת הדרך, כאילו אנחנו מונעים קבורה, הוכחו כלא נכונות. לצערי כמות האנשים שמנסים לתפוס כותרות על חשבון המקרה הטרגי הוא בלתי נתפס".
הביקורת על המשרד לשירותי דת: ריאיון עם יהודה אבידן
(צילום: שמוליק דודפור)
מה המצב כיום בשטח מבחינת שיתוף פעולה עם המשפחות?
"אין בקשה של משפחה שאנחנו לא עשינו הכול כדי לקיים אותה ולמלא אחר מבוקשה מההתחלה ועד הסוף. נתנו לכל משפחה לבחור איפה ומה היא רוצה. דאגנו להסעות, לאבטחה, לרכבים ממוגנים, דאגנו שיהיו הספדים במקום אחד וקבורה במקום אחר. הוצאנו למעלה מ-650 הלוויות, הכול בצורה מסודרת. נכון שקשה לראות את המראות שראינו בשבועיים האחרונים, מה עשו לגופות שלנו, וכשבאו אלינו בבקשה לשריפה אני התנתקתי מהמראות והמחשבות והתרכזתי במה שאנחנו הולכים לעשות. אני מנתק את השיקולים הדתיים שלנו, אבל לא אנחנו אחראים על החוק. במדינת ישראל יש כללים ויש חוקים.
"לצערנו, צריכים להבין שמי שיכול להחליט על שריפת גופה זה לא אדם אחד, אלא בני המשפחה כולם – כל אלו שבקרבה ראשונה. מי שמחליט על הנושא הזה צריך לפעול מול משרד המשפטים. לצערנו, מאחר שהדבר לא מוכר ולא ידוע, וזה לא דבר שיכולנו להתמודד איתו לבד, לקח זמן – ואתמול בלילה קיבלנו את ההנחיות הסופיות מה לומר למשפחה ואילו מסמכים לבקש. אני אתן דוגמה: למשל אם יש בקשה לשריפה כשאחד מבני המשפחה עדיין חטוף, לא ניתן יהיה למלא את הבקשה, כי צריכים לשמוע את דעת כל המשפחה".
לא מתאפשר שחרור גופה במקרה שלא כל בני המשפחה מאשרים?
"ודאי, למשל כשבא אליי אדם וטוען שהבת שלו נמצאת באוקראינה ומבקשת לשרוף את גופת קרוב המשפחה. מי אמר שהבת רוצה את זה? צריך ללכת לקונסוליה שם, להזדהות ולהגיש את הבקשה בצורה רשמית. מה אם אני אאשר מחר שריפת גופה ואז יבוא אחד מבני המשפחה ויצעק 'מה פתאום עשיתם את זה' ויתבעו אותנו? אנחנו צריכים להבין ששריפת גופה היא דבר מוחלט שלא ניתן לתקן אותו. זה לא שאני קובע שאני קובר מישהו ואם אתה לא רוצה אני מוציא ומתקן. לכן, חייבים להיות רגישים. יש כללים וחוקים. אם יש אדם שנפטר ולצערנו יש בני משפחה חטופים, לא נוכל לעשות את הדבר הזה. מי שמחליט הוא משרד המשפטים, שאתמול הוציא מסמך שעבדו עליו מרגע שהבקשה הראשונה התקבלה".
לדברי אבידן, עד כה התקבלו שמונה בקשות לשריפת גופות: "אתן דוגמה מהמשפחה שממנה הגיעו הטענות. לצערנו, האישה הייתה בחזקת חטופה ורק אתמול בצהריים זיהו את הגופה שלה. אז הנושא שם מתקדם, אבל עדיין צריכים למלא טפסים שיועברו לבחינת משרד המשפטים. בבחינה הזאת גם צריכים לראות מה היה רצונו של האדם שנפטר והאם הוא רצה שישרפו את הגופה שלו. צריכים לזכור שיש בג"ץ בנושא הזה עם מבחנים ברורים מאוד מה רצונו של האדם ומה שומר על כבוד האדם וחירותו, שחלים גם לאחר פטירתו. כלומר, אם מחר מישהו יוכיח שבן אדם לא רצה את זה, אבל הילדים שלו רוצים את זה, משרד המשפטים או בית המשפט לא יאשרו דבר כזה. זה דבר מורכב מבחינה משפטית. אנחנו לא מתנהלים עם מתווכים או עם כל מיני נציגים, אנחנו מתנהלים אך ורק מול המשפחות עצמן".
