בעיצומה של המלחמה, בש"ס מנסים לתקן תקנות שיאפשרו לרבני ערים לעבוד ללא הגבלה, עד לגמלאות בגיל 70. כיום כהונת רב עיר מוגבלת ל-10 שנים, ואחריה הוא יכול להיבחר שוב אם יקבל את תמיכת הרשות המקומית. כחלק מהתקנות החדשות שאמורות להיכנס אל הפועל, רב יוכל לעבוד גם 30 ו-40 שנים ללא פיקוח על עבודתו.
כבר כיום, יש בארץ כ-30 רבנים שמכהנים בתפקידם יותר מ-40 שנה (ראו טבלה). בראש הרשימה הרב משה הדאיה, רבה הראשי הספרדי של העיר אילת, שנכנס לכיסאו כבחור צעיר אי אז בשנת 1957 והשלים לאחרונה 67 שנים בתפקיד. אחריו הרבנים דוד צדקה (פרדס חנה) ויוסף אלבו (ערד), שישלימו בקרוב 58 שנים בתפקידיהם.
כזכור, בחודש שעבר ניסתה ש"ס לקדם את "חוק הרבנים", למרות הווטו של השר בני גנץ וההתנגדות של גדעון סער. אחרי ביקורת ציבורית נוקבת, ובשעה שאפילו חברי כנסת רבים בליכוד יצאו נגד המהלך, סיכמו יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר הקואליציה אופיר כץ על הקפאת החוק.
כעת מתברר כי בש"ס ממש לא מתכוונים לוותר על היוזמה שתאפשר לקחת את הכוח לבחור רבנים מידי הרשויות המקומיות, ולהעביר אותו למועצת הרבנות הראשית ולשר לשירותי דת. ביום חמישי האחרון, השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות בנושא רבני הערים, הפתוחה להערות עד 2 במאי. המטרה היא לשנות את המצב ולכפות את התיקונים שאמורים היו להיות חלק מחוק הרבנים, אבל בשל הלחץ הציבורי לא יוכלו לעבור כחוק בזמן המלחמה.
הרב שאול פרבר, העומד בראש עמותת עתים, אומר: "אם יתקבלו התקנות שמקדמת ש"ס, ובראשה ח"כ דרעי, השר והשלוחים שלו יוכלו להצניח על העיר רב שהתושבים לא מעוניינים בו ושאינו מתאים לאופי העיר. תאר לעצמך שביום הזיכרון לחללי צה"ל, רב חרדי שלא שירת בצבא, שמתנגד לגיוס לצה"ל ובוודאי לגיוס נשים, יהיה כרב העיר אחראי על הטקס ויישא דברים בפני המשפחות השכולות".
הרב פרבר מציין כי בעזרת התקנות יתווספו עשרות תקנים חדשים. "כיום, רק בעיר עם מעל ל-100 אלף תושבים אפשר למנות רב שני, עם שכר חודשי ממוצע של כ-33 אלף שקל, ועלות מעסיק בסך 42,900 שקל. התקנות החדשות קובעות שאפשר יהיה למנות רב שני בכל עיר בת יותר מ-50 אלף תושבים. המשמעות היא עוד 20 ערים עם שני רבנים, כלומר תוספת תקציבית של 10 מיליון שקלים בשנה".
הרב פרבר מוסיף כי כיום רב עיר מסיים את כהונתו אם הורשע בעבירה שהייעוץ המשפטי של המשרד קובע שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן בתפקידו. אם ייכנסו לפועל התקנות החדשות, מי שיקבע אם העבירה מחייבת סיום כהונה הוא לא גורם משפטי אלא הרב הראשי שמכהן כנשיא בית הדין הגדול.
גם ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במכרז האקדמי "פרס", מתקומם נגד היוזמה של ש"ס: "אחרי שהקואליציה נכשלה בקידום חוק שיאפשר לה להצניח מאות רבנים 'מלמעלה' כמעט לכל החיים באמצעות חוק, היא פנתה למסלול עוקף – שינוי התקנות. התוצאה דומה וגרועה כמעט באותה מידה".
2 צפייה בגלריה
ישיבת מועצת הרבנות הראשית. הכוח לבחור רבנים יעבור אליה?
(צילום: אלעד זגמן, ענבה – לע"מ)
לדבריו, "רבני ערים ויישובים אמורים להיות נציגי ציבור. בחירתם על ידי נציגי העיר והיישוב מבטיחה שהם יהיו רלוונטיים. התקנות מבקשות להעביר את הכוח לבחור את הרבנים למועצת הרבנות הראשית ולשר לשירותי דת. להם יש אינטרסים אחרים לגמרי. לנגד עיניהם עומדים הצורך לסדר ג'ובים למקורבים, ולוודא שהרבנים הממונים מצייתים להם".
"מעבר לכך, בעוד כעת מינוי הוא ל-10 שנים, ש"ס והציונות הדתית דוחפים למינוי לכל החיים כמעט", הוא מוסיף, "דבר שכבר הוכח שוב ושוב שמייצר רבנות לא רלוונטית. ש"ס רואה במפעלי הג'ובים הללו חלק מתכלית קיומה. מאכזב שמפלגת הציונות הדתית, שמתיימרת לייצג אינטרסים ממלכתיים ברבנות, משתפת עם ש"ס פעולה".
מלשכתו של ח"כ אריה דרעי נמסר בתגובה לטענות: "יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי אינו יודע מהנטען. הוא עסוק בנושא הביטחוני בלבד ולא עוסק בנושא המדובר".
