למרות ההרגשה בציבור הישראלי שהקורונה הסתיימה, בקרב אנשי חינוך וראשי קהילות בארץ ובעולם, התחושה היא שהמגפה עדיין ממשיכה להכות. ברבות מהקהילות היהודיות בארץ ובעולם, חלק נכבד מחברי הקהילה לא חזר לפקוד את בתי הכנסת והמוסדות הקהילתיים – וקהילות שונות נקלעו לקשיים כלכליים. אם זה לא מספיק, תיאוריות קונספירציה הובילו לעלייה גוברת באנטישמיות, והיא לא דעכה יחד עם המגפה.
"כאשר הקורונה הכתה בכל העולם, היא הכתה באופן משמעותי בקהילות היהודיות, מכיוון שהיא פגעה ביכולת להמשיך את החיים הקהילתיים", אומר פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי.
לטענתו, קו אחד מחבר בין סגירת בתי הכנסת, ההתנגדות של חלק מהחרדים להוראות משרד הבריאות, המשבר שחוו קהילות יהודיות – והאנשים שעדיין מתעקשים להמשיך ולהתפלל בחצרות: "היהדות מאורגנת בצורה של קהילות, והריתמוס של החיים הוא ציבורי ולא רק אישי. לכן הקורונה פגעה בצורה קשה לא רק בעולם התפילה והלימוד, אלא גם בעולם החברתי והתרבותי".
הוא מוסיף כי "הדבר בולט במיוחד בארצות הברית, שם כרוך מודל החיים בקהילה יהודית, בתשלום למוסדות. רבים ראו שהם ממשיכים להיות חלק מהקהילה במשך יותר משנתיים, בלי לשלם ולהגיע פיזית, אלא רק בזום – ולכן חלקם לא חוזרים, והמוסדות נקלעו למשבר כלכלי".
לדבריו, "זה גם מסביר את ההתנגדות של חלק מהחרדים להוראות, מחשש לאובדן של דור שלם שלא יתחנך בתוך מסגרות ולא יתפלל בבתי כנסת".
"עוצמת המובלעת החרדית"
ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה, משוכנע כי להתנגדות של חלק מהחרדים להנחיות משרד הבריאות, היה מחיר כבד מדי. "מגפת הקורונה המחישה לציבור הרחב בישראל את עוצמת המובלעת החרדית והשפעתה על כלל החברה בארץ", הוא קובע. "באוקטובר 2021, מתוך כלל החולים המבוגרים בארץ, יותר ממחצית היו חרדים – והתמותה בקרב הקשישים במגזר הגיעה עד לפי-ארבעה בהשוואה לבני גילם החילונים והדתיים-לאומיים".
7 צפייה בגלריה
מתפללים במרפסות בשכונת מאה שערים. השינוי הטכנולוגי עשוי להוביל להנמכת החומות
(צילום: EPA)
"ברגע האמת, ולמרות מצב החירום, רוב החרדים העדיפו לשמור על אורח החיים הדתי שלהם על פני הציות להוראות משרד הבריאות", מציין ד"ר מלאך, "אך אם ביחס לקורונה מרבית החרדים תמכו בהתנהלות המתבדלת – באסון מירון ובחשיפת פרשות המין הקשות של יהודה משי זהב ושל חיים ולדר, נוכחו רבים בחברה החרדית במחירים הקשים שיש לאוטונומיה החרדית".
פרופ' ידידיה שטרן: "בארה"ב המודל של חיים בקהילה יהודית כרוך בתשלום למוסדות. רבים ראו שהם ממשיכים להיות חלק מהקהילה בלי לשלם ולהגיע פיזית – ולכן חלקם לא חוזרים, והמוסדות נקלעו למשבר כלכלי"
הוא מוסיף כי "האדוות של הקורונה ושל האירועים הנוספים שחוותה החברה החרדית בשנתיים האחרונות, ניכרות בעיקר בתוך המגזר – סגרי הקורונה נתנו חותמת סופית לשימוש של חרדים באינטרנט. חדירת הטכנולוגיות הדיגיטליות משנה במהירות את אורח החיים החרדי ומגבירה את החשיפה לעולם שבחוץ".
כך, הוא מעריך, דווקא לאחר שהקורונה הציבה חיץ בין הציבור החרדי לחברה הישראלית הכללית – השינוי הטכנולוגי, שהוא תוצר ישיר שלה, עשוי להוביל להנמכת החומות המפרידות בין החברה החרדית לכלל החברה הישראלית.
שחיקת הזיקה ליהדות
גם מעבר לים, כאמור, החיים הקהילתיים של יהודים נפגעו בעקבות המגפה. ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס", אומר כי "בעיצומם של גלי הקורונה, ברבות מן הקהילות היהודיות – בעיקר בקרב רפורמים וקונסרבטיבים, אבל גם בקרב האורתודוכסים – הפסיקו את הפעילות של מוסדות הקהילה. רק בקהילות חרדיות-קיצוניות המשיכו את הפעילות – וזאת, למרבה הצער, תוך אובדן יתר של חיי אדם".
7 צפייה בגלריה
חרדים מפגינים נגד אכיפת תקנות הקורונה בבתי ספר ובתלמודי תורה, 2021
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מה קרה כשהוסרו ההגבלות?
"בקהילות האורתודוכסיות החיים הקהילתיים שבו למסלולם, אבל לא בקהילות של הרפורמים והקונסרבטיבים. שם רבים לא שבו לבתי הכנסת ולמוסדות הקהילה, וקהילות רבות בצפון אמריקה מתמודדות עם דלדול במספר החברים והמשאבים. לתופעה הזו יש השלכות משמעותיות לא רק על הקהילות, אלא על שחיקת הזיקה של רבים מבני הקהילות הללו, ובעיקר בני הדור הצעיר, לזהותם היהודית".
ד"ר שוקי פרידמן: "בקהילות של הרפורמים והקונסרבטיבים, רבים לא שבו לבתי הכנסת ולמוסדות הקהילה, וקהילות רבות בצפון אמריקה מתמודדות עם דלדול במספר החברים והמשאבים"
פרידמן מציין כי בחו"ל, מעבר לפגיעה בחיי הקהילה היהודיים, נרשמה גם עלייה בתופעות של שנאת יהודים: "מאז שפרצה המגפה ניכרת במדינות אירופיות רבות, אבל גם בארה"ב, עלייה מובהקת באנטישמיות. המגמה השלילית באה לידי ביטוי הן במספר התקריות האנטישמיות והן בתחושתם של היהודים בריכוזים היהודיים הגדולים, כי הם חשופים יותר לאנטישמיות".
הדיווחים על עלייה באנטישמיות מלווים אותנו כבר מספר שנים.
"נכון, והסיבות לכך מגוונות. עם זאת, ברור שסביב המגפה צצו במרחב הווירטואלי ומחוצה לו שלל תיאוריות קונספירציה על אשמת ישראל והיהודים בהפצת המגפה, מה שתרם למגמה והעצים אותה. כמגפה שפגעה בחיי אדם רבים ובבריאותם, הקורונה מאחורינו – אבל השפעותיה השליליות, הן על שלומם הפיזי של היהודים בגלל אנטישמיות גואה, והן על זיקתם ליהדות ולזהותם היהודית – עדיין ניכרות".
צעירים במסכים, מבוגרים בחצרות
גם אחרי דעיכת המגפה, רבים המשיכו לדבוק בתפילה במנייני החצרות ומסרבים לחזור לשגרה, כולל בציבור האורתודוכסי בישראל. "רבים מבתי הכנסת בארץ ובעולם מתמודדים עם קבוצות שונות של מתפללים שלא רוצות לחזור לבתי הכנסת, ומעדיפות להישאר בחצרות או בבתים פרטיים", אומר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני "צהר" ורב היישוב שוהם.
לאתגר שימור החיים הקהילתיים או החייאתם מחדש, מתווסף האתגר החינוכי. "מחקרים גילו שבעקבות המגפה, זמן השימוש במסכים הוכפל בקרב בני נוער, ויותר מ-60% מהם הגדירו את עצמם 'מכורים' למסכים", אומרת ד"ר נירית ראוכברגר, העומדת בראש התמחות קידום נוער בסיכון במכללה האקדמית לחינוך "אורות ישראל". "בקרב דתיים וחרדים המצוקה גדולה יותר, כי יש ציפייה למצוינות ולמאבק ביצר. כאשר יש למשל התמכרות לפורנו, בקרב שומרי מצוות המצוקה גדולה יותר – כי כשהנער הדתי עושה מעשה 'לא טוב' כמו צריכה של תכנים למבוגרים, הוא כנראה יחווה אשמה גדולה יותר".
בין רב חרדי לאתיקה ב-NBA
יש מי שסבור כי להתבדלות של החרדים בזמן הקורונה וההסתמכות שלהם על רבנים, היה לפחות היבט חיובי אחד: הוספת נדבך חשוב לספרות ההלכתית. על כך מצביע ד"ר צוריאל ראשי, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומומחה לאתיקה מקצועית.
ד"ר צוריאל ראשי: "שאלות עתיקות המתאפיינות בזמני מגפה וחירום התעוררו מחדש, ולצידן נשאלו שאלות חדשות. הקהילה הרפואית, למשל, ניצבה בפני דילמות של תיעדוף משאבים בין חולים, בנטילת תרופות ניסיוניות, ובאופי הטיפול הראוי בחולים ובגוססים"
"בכל הדורות יהודים רבים נשאו את עיניהם אל הרבנים בעולם, שיורו להם כיצד לנהוג במציאות שמתחלפת במהירות", הוא אומר. "כך הלכה והתעצבה לה ספרות השאלות והתשובות (שו"ת) לאורך ההיסטוריה. בתקופת הקורונה נוספה עוד קומה משמעותית בז'אנר הספרותי הזה".
לדבריו, "שורה של שאלות עתיקות המתאפיינות בזמני מגפה וחירום, התעוררו מחדש, ולצידן נשאלו שאלות חדשות במגוון תחומי החיים. חלקן היו נחלתן של קהילות מקצועיות מסוימות. הקהילה הרפואית, למשל, ניצבה בפני דילמות חדשות-ישנות, של תיעדוף משאבים בין חולים בנטילת תרופות ניסיוניות, ובאופי הטיפול הראוי בחולים ובגוססים.
"גם הקהילה העסקית הייתה צריכה לחשב מסלול מחדש במימוש חוזי שכירות, שינוי תנאי העסקה, מתן פיצויים ופיטורים לעובדים. לצד כל אלו, צצו ועלו שאלות מהציבור הרחב – החל מהתפילה ששינתה את אופייה ואת פניה בגלל 'מנייני החצרות', דרך עיסוק בהלכות החגים שנחגגו בצורה שונה ועד הטבילה במקוואות ואופי הקבורה של מתי הקורונה, אשר לא זכו לטקס טהרה".
ד"ר ראשי מרבה לצטט את פסקי ההלכה של הרב אשר וייס משכונת רמות בירושלים. "הוא אחד מבכירי הפוסקים החרדים כיום, וייסד 'בית דין לדיני ממונות', שבמסגרתו עוסקים, בין השאר, בבוררות וביישוב סכסוכים בין שכנים. נוסף על כך, הוא משמש כפוסק של בית החולים 'שערי צדק'. פסיקותיו, שהחלו להתפרסם כבר בתחילת המגפה, היו מגדלור של אחריות אישית, רבנית וקהילתית".
7 צפייה בגלריה
"כל נדרי" ב"בית שמחת תורה". שידור חי בזום לכל הקהילה החליף את הצורך להגיע לבית הכנסת
(Congregation Beit Simchat Torah - CBST)
במהלך שלוש השנים האחרונות ציטט ראשי בכתבי עת בינלאומיים את פסיקותיו הייחודיות והמקוריות של הרב וייס בנושאי אתיקה רפואית, אתיקה עסקית ואתיקה חינוכית. "בכל פעם, הכרעותיו השונות עוררו עניין רב בקרב חוקרי אתיקה מקצועית, בגלל הפשרות המקוריות במחלוקות עסקיות שנתגלעו במהלך הקורונה ובגלל תביעותיו הבלתי-מתפשרות לחסן ולהתחסן, ולהגן על היחיד ועל הציבור".
במאמר שפרסם ראשי בכתב העת המדעי Journal of Business Ethics, יחד עם ד"ר אנדרו שוורץ מארה"ב, עסק בהפרת חוזים בעקבות המגפה העולמית. "שיתוף הפעולה הזה החל כאשר ליגת NBA הפסיקה את המשחקים, ומאות מיליוני דולרים עמדו בליבו של סכסוך עבודה", הוא מספר. "פסיקתו של הרב אשר וייס בנושא הפשרה הדרושה בסכסוכי עבודה, עמדה בליבו של המאמר, לצד הכרעות משפטיות ומוסריות בארה"ב".
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של ארגון "צהר", מציין כי "הקורונה אכן העמידה במבחן רבנים ומנהיגי קהילות, בארץ ובחו"ל, שנדרשו בין השאר להכריע לא רק בחובת הציות לרשויות ובצורך להתחסן, אלא גם בשאלות חריגות – כמו למשל איך מתמודדים עם מחסור במזון כשר לפסח. עלו גם שאלות הנוגעות לבירור עמדת ההלכה באתיקה רפואית, כמו השאלה האם להכניס לישיבות ובתי הכנסת סרבני חיסון, קדימות בחיסונים ובמכונות הנשמה ועוד".
פורסם לראשונה: 07:24, 25.09.22
