חסידת אומות העולם, אנדרה גלן-הרשקוביצ'י – מורה מבריסל שהצילה כאלף ילדים במהלך השואה תוך סיכון חייה – הלכה לעולמה בגיל 101. לאחר השואה פעלה להחזרת ילדים ממשפחותיהם האומנות אל הוריהם או בני המשפחה ששרדו, ולאורך השנים שמרה על קשר עם הילדים שהצילה.
גלן הייתה מורה בבית ספר בבריסל, בירת בלגיה. כשהייתה בת 21, הופיע בכיתה אחד מתלמידיה כשהוא עונד טלאי צהוב על בגדיו. היא הורתה לכל תלמידיה ללבוש סינרים לבית הספר, כדי לכסות את הסימן המשפיל שנכפה על היהודים. בעקבות היכרותה עם המרגל הבלגי, ויקטור מרטין, נודע לגלן מה עלה בגורלם של יהודים שנתפסו בידי הנאצים, ומרגע זה הפכה לפעילה בהצלת יהודים.
- כשהרב הראשי מזלזל ברבנים – ובמסורת ההלכתית/ הרב ד"ר שאול פרבר
גלן פגשה חברה יהודייה בוועד להגנת היהודים בבלגיה (CDJ), אידה סטרנו, שהייתה זקוקה לשותפה לא-יהודייה שתסייע לה ללוות ילדים יהודים למחבוא. לגלן ניתן שם קוד – קלוד פורנייר – והיה עליה לעזוב את בית הוריה ולעבור להתגורר בבית הספר שבו עבדה כמורה, שכלל פנימייה. ביוזמת מנהלת בית הספר, אודיל אובארט, הוסתרו בפנימייה 12 ילדים יהודים.
במאי 1943 ערכו הגרמנים פשיטה באמצע הלילה על הפנימייה. התלמידים היהודים נאסרו וגלן נלקחה לחקירה. המנהלת אודיל אובארט ובעלה נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, שם נספו. שניהם הוכרו בידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם.
גלן הלכה לספר לכל התלמידים היהודים שהכירה על הפשיטה, והזהירה אותם פן ישובו לבית הספר. לאחר מכן שכרה דירה בזהות בדויה, וחלקה אותה עם סטרנו. הקשר עם ארגוני ההצלה נשמר באמצעות תיבות דואר סודיות.
במשך למעלה משנתיים היא אספה ילדים והעבירה אותם למחבוא אצל משפחות נוצריות ובמנזרים, בזהות בדויה. היא וידאה שהמשפחות מסוגלות לקלוט את הילדים, והמשיכה לבקר אותם ולדאוג לצורכיהם. הוריהם של רבים מהילדים שהעבירה גלן למסתור, נרצחו בשואה. בין אביב 1943 לספטמבר 1944, ליוותה אנדרה יותר מ-300 ילדים יהודים למקומות מסתור.
"הילדים חיו את כאב הפרידה"
על הצלת היהודים סיפרה גלן-הרשקוביצ'י באחד הראיונות שהעניקה כי "המשימות המסוכנות הללו הן גם כואבות מבחינה מוסרית, מכיוון שהילדים הללו חיו את כאב הפרידה. זה היה הרגע הכי קשה עבורי. לקחת את הילדים מביתם. ההפרדה! הילדים לא בכו. הגדולים יותר חשבו על אמם. הקטנים בטחו בי ישירות כשאמרתי להם שאנחנו נוסעים לכפר, לראות את הפרות הקטנות והתרנגולות".
"אני מאמינה שאם היו לי ילדים בעצמי, לא היה לי האומץ לקחת אותם מהאמהות שלהם, על ידי סירוב לספר להן היכן הם הולכים להסתתר", ציינה. "לא בכיתי איתם... תמיד פחדתי להגיע מאוחר מדי, ואמרתי לעצמי: 'אולי הילד יילקח הלילה'".
אחד הילדים שהצילה, דיוויד אינולוקי, שעמד בעבר בראש ארגון "הילד המוסתר", אמר פעם: "זה כאילו תמיד הכרנו זה את זה. היא חלק מהמשפחה שלי. היא עוזרת לנו לחיות ועוזרת לנו להשלים עם האנושות. למי שלא חי במחבוא ולא חווה את החוויה של ילדים מוסתרים, קשה להבין את התודה הגדולה כל כך שאנו חשים כלפי ההקרבה שעשתה".
"הקימה מפעל הצלה"
ב-1989 הוכרה אנדרה גלן-הרשקוביצ'י כחסידת אומות עולם. ב-2007 ביקרה שוב בישראל לרגל כנס בינלאומי של ילדים שהיו במסתור בבלגיה. בטקס ב"יד ושם" הוענקה לה אזרחות כבוד של מדינת ישראל. בזמן ביקורה כאן, נפגשה עם ניצולי שואה שאת חלקם הצילה בהיותם ילדים. "אפילו בזמנים האפלים ביותר של האנושות ניתן למצוא ניצוצות של אור", אמר השגריר הבלגי בישראל. "אנדרה גלן-הרשקוביצ'י הייתה אחד מניצוצות אלה".
שגריר ישראל בבלגיה בהווה, עמנואל נחשון, אמר היום (ה') בעקבות פטירתה כי אלו "חדשות עצובות מאוד. אנדרה גלן הייתה גיבורה אמיתית של האנושות, ואנחנו נישא את זכרה לנצח. היא הייתה אישה מדהימה ונפלאה שהצילה הרבה יהודים במלחמת העולם השנייה, החביאה ילדים וממש הקימה מפעל הצלה".
גם הקהילה היהודית בבלגיה פרסמה הודעת אבל בעקבות מותה: "קיבלנו בצער עמוק את הידיעות על מותה של אישה גדולה שהצילה מאות ילדים יהודים בבלגיה, ביחד עם המחתרת, בתוך הוועד להגנת היהודים בבלגיה (CDJ). כולנו יתומים כי זה עתה איבדנו גברת שהפגינה התנהגות למופת מול הברבריות הנאצית. היא לא הסיטה את מבטה ממצוקת היהודים הללו ולא נתנה להשמדתם להתרחש. אם היו יותר נשים וגברים כמו אנדרה גלן, העולם היה בטוח יותר".
